במקום שבו נמצאת השמחה אף אחד לא צודק - תהליך איפוס חיים - Page 3
העיצוב האנושי מראה לנו את המבוך אבל לא את המציאות - Image 1

במקום שבו נמצאת השמחה אף אחד לא צודק

״במקום שבו נמצאת השמחה אף אחד לא צודק״ הוא משפט שעלה בי הבוקר כשעשיתי עבודה עם הילד הפנימי בתוכי, כאשר ראיתי אותו לרגע בלי הסיפורים שלו על מי פגע בו, מי רימה אותו, מי גרם לו לעשות משהו שהוא לא רוצה, מי לחץ עליו, מי הפתיע אותו.   כששאלתי אותו ״מי תהיה בלי המחשבה שלך שזה מה שעשו לך?״ כל הסיפור נעלם, מיד הופיעה שמחה. ואז ראיתי את זה. במרחב של שמחה אין צודק או לא צודק. כולם צודקים וכולם לא צודקים בו זמנית.   במרחב של שמחה החיים נראים פשוטים. זוהי לא שמחה של 24 שעות להיות בצהלה וריקודים, פשוט שמחה שבלב שמורגשת כאהבה שמובילה להבנה שלכל אדם דרך החיים והבחירות שלו על פי מה שנכון לו ומה שהוא מאמין בו, ולי יש את הדרך חיים שלי. כולם צודקים.   הילד הפנימי שבי, לפעמים כואב ומבקש אמפתיה, ואני מקשיב לו כל הזמן, אך לאט לאט הוא מבין שאפשר תמיד להאשים אנשים, את העולם, את אלוהים, את עצמו. אין לזה סוף, הסיפורים לעולם לא יגמרו בשביל לתרץ למה כואב ומי צודק.   בסופו של יום הילד הפנימי הזה מגלה שהאחריות האמיתית היא להבין שרק מהמרחב של שמחה שבו אף אחד לא צודק, הוא יכול להיות אחראי לבחירות שלו לעצמו ולא ממרחב של כאב. אז הוא גדל והופך להיות האני שבוחר משמחה ולא מכאב או חרדה.   זה הריפוי האמיתי. זאת בחירה מודעת להיות במרחב הזה. זה מרחב שיש בו הרבה יותר מודעות ופתיחות. הכוח לבחור משמחה תמיד לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומילותיו, ויודע להודות בהם אם צריך.   במקום בו הכאב והפחד נמצאים, הם צודקים ואני לא, או אני צודק והם לא. במקום בו השמחה נמצאת, אף אחד לא צודק. גם לא אני. אז הבחירות שלי נעשות מתוך שמחה ולא מתוך מי צודק. זה המקום היחיד שאני מרגיש בו חופש. משם אני יכול להגיד ״כן״ בחופש ו ״לא״ בחופש.   מה שמזכיר לי את השאלה המוכרת של ביירון קייטי ״האם את רוצה להיות חופשיה או צודקת?״   שיהיו ימים נעימים ליאב עברי

“אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” – מבט על האמונה הכי מניפולטיבית בעולם - Image 1

“אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” – מבט על האמונה הכי מניפולטיבית בעולם

  המחשבה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי”, היא אחת האמונות העתיקות בעולם שהכי מפרידות, פוגעות ויוצרות ריחוק באנושות, ואפשר לומר בין האמונות המניפולטיביות הכי גדולות. אנחנו מכירים את האמונה הזאת ברמה הרגשית בתוך משפחות וקהילות קטנות. אם אחד מחליט לא לעשות את מה ששאר המשפחה עושה, אז הם נעלבים ומרגישים שפוגעים בהם. “תאכל תאכל.. למה אתה לא אוכל?”, כי אני לא רעב יותר, תודה שבעתי. “אבל הנה תאכל את הסלט ואת הדג והטחינה, תראה כמה בישלתי”, תאכל, אל תעליב את הדודה… זאת דוגמה רגשית קטנה שהרבה מאיתנו מכירים. כמובן שבאותו רגע שאני אוכל את הסלט כשהבטן שלי מלאה, במי אני אפגע? בעצמי כמובן. במקרים כאלו אין מהצד השני הקשבה למה שהגוף שלי מבקש כרגע, אלא רק צורך שאעשה פעולה מסוימת שתספק לו או לה צורך בביטחון רגשי או בהכרה. אך כל זה מתחיל כבר בתוך מערכות יחסים זוגיות. כאשר אחד מהם לא מרגיש צורך לעשות דבר מסוים ולשני יש צורך ממש עמוק שהוא מאמין שיכול להתממש רק דרך האחר. כמו הצורך בתקשורת, שיחה ואפילו בחוויה מינית. אם הצורך הזה לא מתקבל ואין סבלנות, אנחנו יודעים לאן זה הולך משם ברוב המקרים. עם זאת, האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” חזקה בעיקר כאשר זה מגיע מתוך השבט למול האינדיבידואל שאינו פועל כפי שהשבט רוצה. אז הלחץ על אותו אדם מופעל מכל הכיוונים. תנסו היום בארצנו לא לעשות ברית מילה לתינוק שלכם ותגלו את הלחץ הזה מופעל עליכם. למעשה הבסיס של האמונה הזאת הוא לחלוטין בסיס שבטי, של הצורך של השבט באחדות שתביא לתמיכה, יציבות וביטחון למול האינדיבידואליות של אנשים שאינם מעוניינים לעשות מה ששאר השבט עושה. ולכן השבט אומר, “אם אתם לא עושים זאת כדי לספק את הצורך שלנו בביטחון ויציבות, אתם פוגעים בנו ולכן לא נתמוך בכם חזרה, לא ניתן לכם את המענה לצורך בשייכות ותמיכה, אנחנו נתמוך רק באלו שעושים את מה שכולם עושים”. במקרה הגרוע השבט מנדה את האינדיבידואל ממנו, אחת האסטרטגיות שלו לעשות זאת היא לקרוא לו בכל מיני שמות שהמציא כדי לתייג אותו כשונה, זה נעשה בהיסטוריה בהמון מקרים לאנשים שלא רצו אותם לידם (אני צריך להזכיר לכם?) לשבט יכולות להיות עמדות לוגיות מאוד חזקות שהם מאמינים בהן אשר מצדיקות את האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בנו”. אך מה שקורה בפועל זה דבר הרבה יותר נסתר מזה. בפועל, האינדיבידואל שמנודה מהשבט, אולי ייפגע קצת מזה שנודה, אך בסופו של דבר השבט הוא זה שייפגע יותר מההפרדה שיצר. אמנם לא באותו זמן, כי בהתחלה השבט יהיה מרוצה מזה שהכול חזר לקדמותו ואין יותר אנשים שפוגעים בהם כשהם לא עושים דבר, הוא ירגיש בטוח, נתמך ויציב. אך יש משהו אחד שמבינים כאשר לומדים על שבטיות – שאם אין בה אינדיבידואליות, היא לעולם לא תתפתח ולמעשה כנראה לא תשרוד, כי העולם עצמו מתפתח ומשתנה והם חייבים להשתנות ביחד איתו. מילות המפתח של האינדיבידואליות הן “שינוי, התפתחות”. מילות המפתח של השבטיות הן “תמיכה, יציבות והישארות בביטחון הידוע”. אפשר להבין מההיסטוריה ששבטים שאין בהם התפתחות, לא שורדים לאורך זמן. הדבר שהכי קשה להם זה להכיל שינויים, להכיל אנשים שלפתע לא עושים מה שכולם עושים. השבט ללא האינדיבידואליות, נשאר תקוע בתוך הלופים של עצמו, הוא מפסיק להתפתח ולכן לא ישרוד לאורך זמן. אתם מבינים? העניין פה הוא לא מי צודק, אלא זה שהנידוי עצמו וההפרדה בעקבות האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי”, גורם לשבט בסופו של דבר להיכחד. אך בהתחלה השבט עיוור לזה, הוא אינו רואה כיצד הוא פוגע בעצמו על ידי כך שהוא אינו רואה את הצורך של האינדיבידואל אלא רק את הצורך של עצמו, ולא משנה אם יש סיבות לוגיות שהוא מאמין בהן או שלא. שבטיות לעולם לא מתפתחת לבדה, היא זקוקה לאינדיבידואלים על מנת להתפתח, כי הם אלו שמביאים תפיסות חדשות שמשנות ויוצרות אנרגיה חדשה בתוך השבט שמתבטאות ביצירתיות ועוצמה אישית. השבט שרק רוצה להרגיש ביטחון ויציבות ולהיות במוכר והידוע, ללא אינדיבידואליות, בסופו של דבר יחוש שאין בו ביטחון, יחוש אמנם שהסביבה תומכת בו, אך האנשים שבו לעולם לא יעזו לחדש ולצאת כנגד השבט ובכך הוא ינבול. הסכמת עדר אינה יכולה להתפתח, היא נתקעת. זהו טבעו של העולם. האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי/בנו”, יכולה לחלחל רק במוח שבטי מפוחד שגורם לאותו שבט לעשות דברים לא הגיוניים, שלרוב, הרבה יותר לא הגיוניים מאשר הטענות שהאינדיבידואל טוען אשר לא זורמים עם ההסכמה השבטית. בשורה התחתונה האינדיבידואל לא עושה דבר למול השבט, אך השבט כן יעשה למולו צעדים, צעדים שעלולים להיות הכי לא הגיוניים בעליל מתוך ההיגיון שלו. האמונה הזאת כל כך מושרשת עמוק במנגנון השבטי ההישרדותי שלמעשה הרבה מלחמות נוצרו בגללה. לפני עשרות שנים מדינות במזרח אירופה כמו בוסניה בזמן השלטון התורכי היו חייבות להתאסלם או למות. כלומר אם הם לא היו עושים דבר, הם היו פוגעים בשבט התורכי ובדת האיסלאמית ואז היו מנדים אותם או הורגים. היה פעם אדם אחד, שאסור בתקופה זו לציין את שמו (מרץ 2021), שהאמין שהגזע שלו בשבט שלו הוא היחיד שנכון לו לחיות. הוא האמין שיש גזע אחר של אנשים שעצם זה שהם קיימים, מבלי לעשות דבר, פשוט חיים את חייהם, פוגע בו, והוא החליט לנדות אותם מהחברה, מהעבודה שלהם, מחנויות הקניות ומהחיים לידם בכלל, ובסופו של דבר החליט להשמיד את כולם בשם ההיגיון שהאמין בו, וכמעט והצליח.הכל בגלל האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” או במילים אחרות, ״אם אתה לא עושה כמונו, אתה פוגע בנו״. ולמי שרוצה הוכחות, יכול לחפש ולמצוא המון ניסויים פסיכולוגיים ידועים שמסתמכים רק על האמונה הזאת שמוכיחים כמה נזק היא עושה.___ עם ישראל הוא עם שבטי במהותו וגם מאוד לוגי מטבעו. תשלבו את השניים יחד עם האמונה הזאת, ויש לכם מתכון לנידוי חברתי על בסיס לוגי, חסר רגשות, חסר התחשבות בצורך של האחר בלא לעשות דבר ומעשים ודיבורים מרחיקים ומפרידים של האנשים שמייצגים את השבט הזה. אגלה לכם סוד, ממש סוד ישן וכמוס – בסופו של דבר, בכל שלב בהיסטוריה השבט תמיד גילה, שהאינדיבידואל צדק. תמיד. רק שזה קורה בדיעבד, אחרי הרבה זמן ואחרי שקרו דברים שאולי הם לא התכוונו לכך. לחלק מהאנשים האלו הם קוראים בדיעבד ״שהקדימו את זמנם״. לכן השאלה שקיימת היום היא – האם העדר השבטי יבין את זה מוקדם יותר? אך זה כבר תלוי בו. אתם מבינים? הרצון של השבטיות בביטחון ויציבות של המוכר הידוע דרך תמיכה הישרדותית של השבט הוא כל כך עמוק, שמבחינתו האינדיבידואליות

העיצוב האנושי – מהות הפרוג’קטור הוא לחיות ללא מאמץ

איך שאני תופס את זה היום, כל המהות של פרוג’קטורים הוא ללמד חוסר מאמץ. אני רואה שזה קורה יותר ככל שאני חווה יותר את זה בעצמי כפרוג’קטור. אפילו אגזים ואומר אמירה קצת נחרצת, שהדרך שבה פרוג’קטור יכול לדעת אם הוא חי את עצמו באמת, היא לבדוק עם כמה מאמץ הוא חי את חייו. השאלה היא אישית וכל אחד עם עצמו יכול לענות עליה בלבד. עם כמה מאמץ אני חי כרגע? כמובן שהמאמץ שאני מתכוון אליו הוא מאמץ נפשי, לא פיזי. אם אני מרים משקולות או יוצא לריצה, אפשר לומר שהגוף שלי במאמץ, אך זה לא המאמץ הנפשי שאני מדבר עליו. המאמץ הנפשי הוא מאמץ פנימי הרבה יותר מאשר חיצוני. הוא מאמץ שאכן יכול להתיש את הגוף, אך הוא מתחיל ממחשבה של יזימה, שהיא אסטרטגיה שמתחתיה יש רצון להשיג את הצורך בהכרה וזיהוי על מנת לחוש תחושת הצלחה, בעיקר אצל פרוג’קטורים. נח עם עצמי בין האבנים של הפירמידה בבוסניה המאמץ הזה קיים אצל הפרוג’קטור כי חווית ההצלחה שהוא מחפש הכי קשורה ללחיות ללא מאמץ. כי כשחיים ללא מאמץ אין פחד הישרדותי, אין רדיפה אחרי הכרה והזמנה חיצונית, אלא יותר שחרור,  מיקוד ההזמנה לתוך עצמי, ידיעה שההזמנה קורית רק כאשר אני קודם מזמין את עצמי. חוסר מאמץ הוא סימפטום של אמון בחיים, בעיקר עבור פרוג’קטורים. זהו אמון שהיקום יודע מי אני, שהוא יודע איפה אני גר. הפרוג’קטורים באו לכאן כדי לכוון את האחר, אך הטריק פה הוא שהם לא יכולים לכוון את האחר אם הם לא יודעים לכוון את עצמם, או במילים אחרות, הם יכולים לקבל הזמנה ראויה רק אם הם עצמם מזמינים את עצמם קודם. להזמין למה? לעשות מה שהכי מבטא את חוסר המאמץ הנפשי, שזה אומר בפשטות להזמין את עצמנו לעשות מה שאנחנו אוהבים לעשות.

העיצוב האנושי – פרספקטיבות על הטרנזיטים בתקופה זו והשוואה לתקופה חשוכה שהעם היהודי הכיר – חלק 1

כוכב פלוטומת *מתאים לרמת ידע בעיצוב האנושי – בינונית  במפת השמיים ישנם כוכבים שזזים מאוד לאט וכאלו שזזים מהר. פלוטו, נפטון, אורנוס, שבתאי, הם כוכבים איטיים, הם אלו שמייצרים תקופות מאוד משמעותיות באנושות ברמה הקולקטיבית מבחינת ההשפעה שלהם על כדור הארץ. המבט הראשוני שכולם רואים היום בטרנזיטים (9.7.20) זה את הערוץ 61-24 שקיים במרכזי הראש וישאר איתנו הרבה זמן. כבר כתבתי כמה מאמרים על המעבר הזה, אך הפעם אתמקד בנושא מאוד מעניין ומעורר מחשבה. פלוטו הוא הכוכב שמעמיק בכל דבר בדחיסות ואינטנסיביות ולמעשה פונטציאלית מייצר טראומה וגם את היכולת להירפא ממנה. שער 61 בפלוטו זה שער של גילוי האמת הפנימית של הידע, תפיסות של ידע חדש בעולם שמפתיעות ושמכניסות לשוק (שער אינדבידואלי).  כל הגילוי על האמת שרואים עכשיו בתוך העולם ימשיך להתקיים עוד הרבה זמן ויכניס את רוב העולם להלם טראומתי לגבי ידע חדש על המציאות.

עוצמה מול רכות

באומנויות לחימה תמיד יש את השאלה הגדולה של מי ינצח בקרב – אדם עם כוח מפוקס או אדם עם רכות קשובה? קרב מגע אגרסיבי או קונג פו מאוזן? המהיר או החזק? זאת שאלה שהתשובה מורכבת ותלויה מאוד בסיטואציה, אך הדבר שכל המאסטרים הגדולים של אומנויות לחימה מסכימים איתו זה שככל שהאדם מפוחד יותר, נוקשה יותר, מכוון להפחיד, מכוון לתקוף, ככה יותר קל להפיל אותו, למה? מכיוון שברירת המחדל של החיים היא שככל שאדם מפוחד יותר ועם רצון לשלוט בכוח במשהו, כך יצטרך למקד יותר תשומת לב ואנרגיה לכיוון מסויים, ותהיה לו פחות אנרגיה במקום אחר. כך פועל כל אדם, מנהיג או ארגון שמנסה לשלוט במצבו ופוחד שמצבו יהרס.

העיצוב האנושי – מודל לפיתוי, פרופיל 5/1 ו 6/2

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינונית. פרופיל הוא הדרך שבה אנחנו לומדים ומלמדים בעולם, הדרך שבה המידע זורם פנימה והחוצה דרכנו ואלינו. ישנם 12 פרופילים אשר מחולקים ל 2 חלקים – פרופילים ימניים ופרופילים שמאליים. הסיבה שהם נקראים כך מורכבת להסבר כרגע, אך מבינים את זה כאשר לומדים כיצד פרופיל פועל במפה מבחינה מכנית. בפרופילים ימניים – האנרגיה של הידע זורם יותר מחוץ לפנים ופחות מהפנים החוצה. אלו פרופילים שבאו ללמוד על עצמם, ומתוך זה הם גם מלמדים את העולם, תלוי בפרופיל עצמו. בפרופילים שמאליים – האנרגיה של הידע זורם יותר מהפנים החוצה ופחות מבחוץ פנימה. דבר שאומר שפרופילים אלו לומדים תוך כדי תנועה והפוקוס העיקרי שלהם הוא על להעביר את עצמם הלאה לעולם. ישנם 2 פרופילים שמאליים עיקריים 5/1 ו 6/2, בהם אתם תתקלו הכי הרבה. יש גם את 5/2 ו 6/3, אך הם פרופילים יותר נדירים מכיוון שהם פרופילים הרמונים ולא רואים אותם הרבה.  כעת אדבר על 2 הפרופילים המוכרים יותר. מכיוון שגם 5/1 וגם 6/2 הם פרופילים שמאליים, את שניהם מעניין להעביר מידע לעולם. אך מאוד יפה לגלות את ההבדל הכל כך מהותי בין השניים. דבר זה מלמד אותנו המון על האיכויות שיש לאנשים בעולמנו. נתחיל מפרופיל 5/1, זהו פרופיל שכל מטרתו הוא לחקור מידע שהוא נתקל בו, בזמן שהוא מעביר הלאה מה שחקר לקבוצות אנשים שאינם נמצאים ברשת החברתית הקרובה אליו. זאת הסיבה שהוא עלול להיראות לעיתים ככופר, בוגד ואפילו מרוחק עבור הקבוצה שממנה למד וחקר את מה שהוא מעביר לקבוצה זרה אחרת.  ה 5/1 לומד את הידע הזה בעצמו ומעביר אותו בצורה חדשה או משודרגת לאנשים חדשים שאינו מכיר. לכן עבור אותם אנשים שדרכו ה 5/1 למד את הידע, הוא נחשב כבוגד או כופר, כי הוא לא העביר את הידע המדויק שהוא למד דרכם. אך ברמה האבולוציונית, זה אחד הדברים החשובים שיש על מנת לייצר התפתחות חדשה. אנשי 5/1, ולא משנה איזה טיפוס הם, באים לעולם כדי להעניק מתנות מתוך העשייה שלהם או מתוך היזימה שלהם או מתוך ההנחייה שלהם, זאת הזרימה של האנרגיה שעוברת דרכם, כך הם חיים את ייעודם. אנשים אוהבים לקבל את המתנות שיש ל 5/1 לתת לעולם, אך ה 5/1 שמודע לזה, יודע שהוא גם מפתה אנשים לקבל את האנרגיה הזאת, אנשים מרגישים שהם נמשכים לפיתוי שיש ל 5/1 להציע כי זה משהו חדש, כמו משהו שהוא הביא מארץ רחוקה, ממקור אחר שהם אינם מכירים, כמו אבא שחוזר מחו”ל ומביא לילדה שלו צעצוע חדש שאין בארץ כאן. אך ה- 5/1 שלא תמיד מודע לעצמו, מביא דברים חדשים שלא לגמרי חקר, לא לגמרי חווה את זה על עצמו. אז הוא לוקח סיכון שאלו שיתפתו לקבל את המידע ממנו, לא יקבלו לגמרי משהו שעובד ופועל ושיהיה לו כוח ברמה היומיומית. לעומתו, פרופיל 6/2 כבר עובד בצורה שונה לחלוטין, הוא לא הפרופיל שמחפש להעביר משהו חדש שהוא חקר כמו ה 5/1. פרופיל 6/2 הוא הפרופיל שמעביר את עצמו החוצה לעולם כמי שהוא, כמודל לחיקוי, הוא מלמד את העולם כיצד הוא פועל כמו שהוא ולא כמישהו אחר. הוא למעשה המודל לחיקוי המושלם שגורם לאנשים להשראה עצומה עצם החיים שלו. פרופיל 6/2 לא ייצא למסע חקירה ולמידה כמו 5/1 ברמת הידע, אלא יתהלך בעולמו הפנימי, לעיתים בעולם בחוץ, בשביל להכיר את עצמו מול העולם (בעיקר עד גיל 30), ואז יתבונן על העולם (מגיל 30 עד 50), ולבסוף יכיר בכך שהוא פשוט מי שהוא ולא אף אחד אחר.  דבר זה מייצר השפעה מאוד עוצמתית על העולם בחוץ, זה משהו שאי אפשר לערער בו כאשר פוגשים אדם כזה. זה הרגע הזה שאותו אדם משאיר בכם חותם עמוק למשך שנים כמודל לחיקוי. לא פשוט להיות 6/2, תחשבו שהפרופיל הזה כמודל לחיקוי המשולם חייב להבין שאין אף אחד שהוא יכול לחקות, להעתיק ממנו, או להיות ברמת ההוויה, ולמעשה אלו אנשים שמאוד עלולים לסבול כל עוד הם בצורה לא מודעת מנסים להיות מי שהם לא. זה אומנם נכון להגיד על כל האנשים בעולם, אך ל 6/2 זה קריטי בצורה שקשה לתפוס. 6/2 בסופו של דבר מגלה שכל דבר שהוא לומד ומעביר הלאה ככלי, זהו רק כלי שהוא משתמש בו ליצוק את עצמו אליו, אך אנשים שמגיעים אליו לא בהכרח מחפשים את הכלי. הכלי הוא רק תירוץ. הם מחפשים לקבל השראה ממנו כמודל לחיקוי. לעומת זאת 5/1 אינו כאן כדי להיות מודל לחיקוי, ממש לא, וזה משהו שכל 5/1 עובר בשלב מסויים בחייו כמשבר קטן או גדול, בכך שהוא מבין שאין לו צורך להיות מודל עבור אנשים אחרים, כל מה שמעניין 5/1 זה להעביר את מה שלמד וחקר בצורה חדשה ואחר כך לעבור הלאה לקבוצה הבאה ולהעביר דבר חדש אחר שחקר. גם ל 6/2 יש דפוס של 5/1 בשלב כלשהו בחייהם, שהם חושבים שהם רוצים מאוד להעביר ידע כמו ה 5/1, עד שהם מבינים שזה לא מה שהם באמת מחפשים עם עצמם, ושלמעשה הם רק רוצים לגלות את מי שהם, לגלות שהם האחד ושאין בהם קופי פייסט של אדם אחר. כמובן שגם 6/2 מקבלים השראה מאחרים, לומדים מהם. אך הלמידה האמיתית של 6/2 תגיע מ 5/1 בסופו של יום. החיבור בין 5/1 ל 6/2 הוא חיבור מופלא, מאוד מרתק. בשלב מסויים 6/2 בחייו יחפש את ה 5/1 שילמד אותו דברים חדשים שיזכירו לו מי הוא. ה 6/2 אוהב את מה שה 5/1 מעביר לו והוא סומך מאוד עליו כמורה בעל נסיון, אך הוא יודע בתוכו שכל ידע והנחייה שיקבל מה 5/1 הם רק עבור הגילוי שלו עצמו כדי לחיות את עצמו כמי שהוא. גם ה 5/1 יכול להיות מאוד מושפע מההשפעה של 6/2, הוא יכול לקבל את ההשראה מאיך ה 6/2 חי את חייו ומעביר הלאה לאנשים את עצמו כמי שהוא ואת מה שהוא מלמד. ה 5/1 לא בהכרח יהיה מסופק מהידע של ה 6/2 שדרכו הוא מבקש ללמוד חומרים חדשים, אך הוא בהחלט יקבל השראה עמוקה של התנסות שתשפיעה עליו להעביר את המתנות שלו הלאה לאנשים בצורה שמאוד דומה ומזכירה בניחוח שלה את האיכויות שקיבל מה 6/2. אפשר לומר שביחד הם צוות מנצח, ואפשר לומר שהם לגמרי שונים אחד מהשני. אם 5/1 ו 6/2 היו מלמדים ביחד, ה 6/2 תמיד היה זה שאנשים היו מקבלים ממנו את הכי הרבה השראה, אך היו מתפלאים מהחידושים שה 5/1 מביא להם. בסוף יום הלימודים כולם היו נשארים עם ה6/2 ורק רוצים להיות נוכחים איתו בזמן שה 5/1 היה שמח עם זה שסיים את עבודתו בלהעביר את המידע. בסוף היום גם

תהליך גילוי האמת הפנימית שלנו ושחרור האמת החיצונית

במהות העמוקה כולנו רוצים לדעת את האמת, לכולנו יש צורך לדעת מה נכון ומה לא, וכאנשים בוגרים אנחנו מתחילים לגלות שברגע שנצמדנו לאמת כלשהי בשלב מסויים היא תשתנה לאמת אחרת ואז משהו בתוכנו יתאכזב. כך זה כל חיינו, אנחנו נצמדים לאמת ואז מתאכזבים, מאמינים למשהו ואז מגלים שהוא כבר פג תוקף ושוב מתאכזבים, עד שיום אחד המוח מתעורר להבנה שאי אפשר להיצמד לשום אמת מכיוון שהיא כל הזמן משתנית, מה שהיה נכון אתמול, לא נכון היום, העובדות של אתמול לא רלוונטיות לעובדות של היום, אז אנחנו מגלים שבכל פעם שמוחנו מנסה להיאחז באמת כלשהי, ישנה אכזבה ושהתופעה הזאת של היצמדות לאמת כלשהי ואכזבה, זה דבר שחוזר על עצמו, עד שאנחנו מתחילים לגלות כאנשים מודעים שניסינו לגלות אמת חיצונית מאיתנו ושבתכלס אין דבר כזה אמת חיצונית, כי האמת לעולם לא יכולה להיות דעה, מידע, חוויה, תובנה, לא של אדם אחר ולא שלנו, מכיוון שגם היא תשתנה.

העיצוב האנושי – איך מרכז רגשי פתוח ומוגדר באמת פועלים? - Image 1

העיצוב האנושי – איך מרכז רגשי פתוח ומוגדר באמת פועלים?

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינוני. על מנת להסביר את המרכז הרגשי בצורה מעמיקה, בואו ואקח אתכם בדמיון ליקום מקביל ששם הדיזיין מוכר כמו אסטרולוגיה, באותו יקום גיליתי כמה ירחונים של עיתון “דיזיין לנוער”, ומצאתי התכתבות ממש מרתקת על המרכז הרגשי הפתוח שבא לי לשתף אתכם, הנה הטקסט –  ***** “דיזיין לנוער שלום, גיליתי לי שיש לי מרכז רגשי פתוח ושאני לא רגשית ואין לי רגשות משלי, ובתכלס אני מתחרפנת ממערבולות רגשיות ואז פתאום יש רגעים שאני לא יודעת בכלל מה אני מרגישה ואם יש לי רגשות משלי. מה עליי לעשות? תודה מראש. – שלום יקרה, את חוששת ממשהו? אל דאגה, יש לך רגשות משלך, כשאת מרגישה אותם הם בתוך הגוף שלך ולכן הם לא של אף אחד אחר, כי את זאת שמרגישה אותם בתוכך, שמת לב? אם תחקרי היטב את הרגשות שלך, סביר שתגלי שזה בלתי אפשרי להרגיש את מה שהאחר מרגיש באמת בתוכו, זה גם הוכח מדעית, את רק משליכה את הרגש שלך על האחר, ועם זאת יכול לקרות שלפעמים את תחושי רגשות דומים לאחר, אולי נסביר לך בהמשך מדוע. – דיזיין לנוער שלום, אתה צודק אני מרגישה אותם, אבל למה אני מרגישה רגשות כאלו יותר כשאני ליד אנשים אחרים וכשאני לא לידם הכל יותר רגוע? זה לא אומר שאני מרגישה את הרגשות שלהם ושהם משפיעים עליי? קשה לי להיות ליד אנשים מסויימים, אני לא יודעת מה לעשות, ללכת? לברוח? להישאר? אשמח לעזרתך, תודה. – שוב שלום יקרה. נכון, אם את מתרחקת מאנשים מסויימים לפעמים תגלי שפתאום הרגשות נעלמים, אך זה לא אומר שהם לא היו שלך בזמן שאת לידם. במידה וקשה לך להיות לידם, יש לך 2 אפשרויות, את יכולה לשהות שם אם את רוצה להבין למה את מרגישה כמו שאת מרגישה או פשוט ללכת משם, לדעת לעזוב כשאת צריכה להתאוורר כשקשה לך רגשית. מקווה שזה עוזר. – דיזיין לנוער שלום, אני אני מבינה מצד אחד מה אתה אומר אבל אני מבולבלת, אני רוצה להשתחרר מתחושת הכאב והכובד האלו ליד אותם אנשים, קשה לי להתעמת מולם בגלל התחושה הזאת, זה מפחיד אותי ואת האמת אני סובלת כשזה המצב. אשמח להבין למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה לידם וכשאני לבדי הכל בסדר, ואיך אפשר להקל על זה כשאני לידם ורק רוצה לברוח? תודה שוב על עזרתך. – “שלום יקרה. הבה נפרט. הסיבה שאת חווה רגשות כבדים ודחוסים לפעמים ליד אנשים מסויימים היא שמרכז מקלעת השמש של אחד מהם כנראה נמצא בחווית מודעות דחוסה באותו הרגע והוא מעביר אליך את מצב המודעות לחווית המציאות שהוא חווה בגל שלו. הגל של מקלעת השמש הוא גל של מודעות לחוויה הפיזית. זה גל שנע בין חוויה ברזולוציה מאוד גבוהה ודחוסה שבה החוויה של המציאות נראית מאוד כבדה ומלאת פרטים – נקרא לזה הגל הנמוך, לבין החלק בגל שבו הרזולוציה פשוטה יותר ופחות דחוסה, היא מאווררת יותר מהגל הנמוך ויש בה פחות פרטים, נקרא לזה הגל הגבוה. לאדם שמרכז מקלעת השמש מוגדר לוקח ימים ואולי הרבה יותר לעבור בין הגל הגבוה לגל הנמוך וחזרה. אך הגלים האלו לא מעידים על כך שאותו אדם בהכרח יחוש סבל ורגשות כואבים כשהוא בגל הנמוך. הסבל נגרם כאשר ישנה התנגדות לחווית המציאות, אפשר לקרוא לזה ויכוח מול המציאות. כל התנגדות למציאות מתבטאת בשני אופנים – במחשבה שמתווכחת מול המציאות וברגש שלילי בגוף שמלווה למחשבה הזאת. כאשר אותו אדם עם מקלעת השמש נמצא בחוויה החזקה של המציאות (הגל הנמוך), הוא קולט יותר פרטים וחווה את המציאות יותר חזק מאשר בגל הגבוה, לכן יש סיכוי גדול יותר שבגל הנמוך תהיה לו יותר התנגדות למציאות, כי הוא קולט אותה יותר חזק, זאת הסיבה שהוא ירגיש הרבה יותר רגשות שליליים ויסבול, אך במידה ואדם זה יודע לעשות עבודת מודעות עם עצמו ולומד להכיר במציאות ולאהוב אותה יותר, הוא פשוט ירגיש אהבה ולא סבל. לכן הרגשות השליליים שיופיעו בו תלויים ברמת המודעות שלו למציאות ובכמה הוא לומד לאהוב את מה שקיים מולו. אותו הדבר גם את. בגלל שמרכז מקלעת השמש שלך פתוח, כשאת נמצאת ליד אדם שנמצא בגל הנמוך של מרכז מקלעת השמש, את חווה לידו את החוויה של הגל הנמוך, שזאת המודעות למציאות ברזולוציה גבוהה, שהיא חוויה דחוסה יותר ומלאת פרטים ברמת הגוף, ולכן יש סיכוי שבאותו הרגע את תחווי התנגדות חזקה למציאות במידה וקשה לך עם מה שאת חווה ולכן תחושי רגשות כואבים. אולם גם כאן, במידה ואת אוהבת את כל מה שאת חווה במציאות, לא יופיעו לך רגשות קשים אלא פשוט תרגישי אהבה. זאת הסיבה שהרגשות שאת חווה הן לא של האדם שלידך, אלא שלך. יכול להיות מקרה של אדם שנמצא לידך עם סמכות רגשית בגל נמוך ודחוס, ויסבול ממש ממש כי הוא מתווכח עם המציאות, וכשאת תהיי לידו לא תחווי שום סבל או רגשות כואבים מהסיבה שאת אוהבת את כל המציאות הדחוסה שאת חווה לידו, ולכן את פשוט תהיי באהבה ולא תרגישי שום כאב רגשי כשאת ליד הגל הנמוך שלו. זאת הסיבה שהסבל שלך לא קשור לאנשים אחרים, הרגשות שלך לא קשורים לאנשים אחרים, אלא קשורים לויכוח שלך מול המציאות. חשוב שתביני את ההבדל על מנת שתוכלי לקחת אחריות על הויכוח שלך למול המציאות לאט לאט בחייך. – דיזיין לנוער שלום, תודה על התשובה המפורטת זה עזר לי מאוד להבין. אז אתה בעצם אומר שכאשר אני מתווכחת עם המציאות אני סובלת והרגשות השליליים הן תחושת הסבל שאני מרגישה, והן יכולות להופיע כי אני נמצאת ליד אדם עם סמכות רגשית ומושפעת מהמודעות שלו לחווית המציאות בגל שהוא נמצא בו? – שלום יקרה, כן. כשאותו אדם מופיע בתוך ההילה שלך, לא היתה לך הכנה לחוות את המציאות בהדרגה כמוהו, לא היתה לך אפשרות להתרגל לאנרגיה הדחוסה במשך ימים דרך גל קבוע, מכיוון שמרכז הסולאר פלקסוס שלך פתוח. לכן אם את לבדך בבית ופתאום את פוגשת אותו בגל הנמוך, את חווה את הגל הנמוך לידו בבת אחת בדחיסות ובהפתעה, דבר שיכול להעלות לך התנגדויות חזקות למציאות ויציף בך המון מחשבות ואמונות לא מודעות בתוכך וזה יתבטא ברגשות שליליים שלא תביני מהיכן הם מגיעים פתאום. זאת הסיבה שבמקרים מסויימים את עלולה לפחד להתעמת מול אותו אנשים במידה וקיים תהליך רגשי שאת צריכה לעבור מולם. כמו שציינו כבר, במקרה כזה כל מה שעליך לעשות זה לבדוק עם הסמכות שלך אם נכון לך להישאר שם או ללכת, ולהיות רגישה עם עצמך אם נכון לך להישאר במרחב שם. – תודה דיזיין לנוער, אני מתחילה להבין יותר עכשיו. רק שאלה אחרונה ונסיים, אז זה אומר

מנגנון ההישרדות והפחד למות – תקשור עם ישויות השמש

“בתוך המורכבות הבלתי נתפסת של ההתפתחות שלכם במימד הארצי, אתם מודעים תמיד למנגנון מאוד פשוט במערכת הביולוגית שלכם, והוא מנגנון ההישרדות שלכם. מנגנון זה מורכב מ 2 חלקים מאוד עיקריים אשר באים לתת לכם ביטחון – במישור הפיזי והרגשי/מנטלי. ביטחון זה אינו ביטחון מהפחד מלמות בהכרח או מלחיות בהישרדות קשה, זהו ביטחון אשר נמצא כאן כדי להראות לעולם ולכם שאינכם צריכים לפעול מתוך פחד שקיים בכם ושאינכם שולטים בו, וזהו פחד המוות. מנגנון ההישרדות שלכם בטבעו קיים על מנת לעזור לכם לשרוד כדי שכדור הארץ יוכל להתפתח לרובד חדש בכל רגע. התפתחות זאת היא תמיד למשהו חדש, דבר זה שם אתכם בעמדה לא בטוחה מלכתחילה, מכיוון שמשהו חדש הוא דבר אינו ידוע,  אך הידוע היחיד שקיים בתוככם זה שאתם יודעים שמנגנון ההישרדות שלכם קיים והוא שומר עליכם ודבר זה נותן לכם ביטחון.

העיצוב האנושי – הקווים ההרמונים במערכות יחסים – חלק 1 - Image 1

העיצוב האנושי – הקווים ההרמונים במערכות יחסים – חלק 1

*רמת ידע בעיצוב האנושי: מתקדם כאשר מסתכלים על הקווים במפה, מתחילים להבין לעומק כיצד ההתניות מתחילות להיווצר בצורה עמוקה מהיסוד. הקווים יכולים לגלות לנו את הקושי והאתגרים שיש לכל אחד מאיתנו בדרך כזאת שאף מרכז פתוח לא יכול. נתחיל עם זה שנבין שלכל קו יש קו הרמוני. 1 הרמוני ל 4, 2 הרמוני ל 5, 3 הרמוני ל 6 (ולהפך). הצורך של כל קו הוא בתמיכה של הקו ההרמוני שלו, אחרת לקו עצמו אין כוח ואנרגיה להתבטא. כך זה גם בתוך מערכת יחסים וקווים הרמונים בתוך קשרים בעולמנו. בקריאת מפות משותפות אני אוהב לתת תשומת לב לצרכים אחד של השני דרך כל אלמנט במפה על מנת שכל צד יבין את הצרכים של הצד השני בתוך מערכת היחסים (לא בשביל למלא אותם לאחר, אלא קודם כל כדי לראות אותם ולהכיר בהם), גם כשאני מסתכל על הקווים במפה האישית (בעיקר בפרופילים) של כל צד, אני בודק את הצרכים של כל אחד בנפרד ומבין מה חסר לכל אחד והאם הם יכולים לתמוך אחד בשני דרך קווים הרמונים (עוד רגע אסביר על מה מדובר). מכיוון שהנטייה הלא מאוזנת שלנו היא לצפות שתמיד תהיה לנו תמיכה של הקווים ההרמונים שלנו בתוך מערכת יחסים, הנטייה היא לצפות שהפרנטר ישלים לנו את הקו ההרמוני שחסר לנו. דבר שעלול לגרום במערכת יחסים לציפיות לא מדוברות וחוסר תקשורת. זאת התניה מאוד לא מודעת וזה מאוד מורגש כאשר קו כלשהו אינו מקבל את התמיכה של הקו ההרמוני שלו אצל אחד מהפרטנרים. אתן כאן כמה דוגמאות מועטות לשם המחשה כיצד כל קו צריך את הקו ההרמוני שלו בשביל להיתמך. שימו לב בבקשה לא להשליך את ההסבר שאתן פה לכל קו בנפרד משאר המפה שלכם, מכיוון שהפרופיל תמיד מורכב מ 2 קווים והם קשורים אחד לשני. נתחיל עם קו 1, שממוקד בעצמו בחקירה וביסוס היסודות, קו זה צריך את האנרגיה של קו 4, בשביל להכיר תחומי חקירה נוספים, דבר שרק קו 4 יכול לאפשר דרך הזדמנויות במפגשים עם אנשים וקבלת מידע מאחרים. לכן במערכת יחסים הציפייה של קו 1 מהצד השני תהיה שהוא יבקש להכיר דברים חדשים ולחבר אותו עם אנשים. לעומת זאת קו 4 צריך את החקירה של קו 1 על מנת שיוכל להעביר הלאה לאנשים אחרים בתוך המעגל את מה שקו 1 חקר ולמד (את קו 1 לבדו לא מעניין להעביר הלאה בהכרח). קו 2 עם האיכות הטבעית והפשוטה צריך את האנרגיה של קו 5, על מנת שהוא יוכל להיות טבעי מבלי להתאמץ לצאת החוצה מהמקום הבטוח שלו, כי קו 5 התומך בו, עושה 2 פעולות – הוא קורא לקו 2 לצאת מהמקום הבטוח וכשקו 2 מרגיש מוכן הוא עושה זאת וכך מאפשר לו להגיע לאנשים חדשים ולהראות את עצמו מבלי שהוא צריך להתאמץ. הפעולה השנייה היא שקו 5 יכול להשתמש בכשרון של קו 2 ולהראות אותו לעולם וכך קו 2 יכול להמשיך להיות בטבעיות שלו עם עצמו. אם נסתכל על קו 5, זה הסיפור ההפוך, הוא צריך את האנרגיה של קו 2, על מנת לנוח בתוך עצמו כאשר הוא נשאב להעביר מסר לאנשים זרים. קו 2 זה הבית שלו, שם הוא יכול וצריך לעצור לרגע ופשוט לבהות ולהיות כפי שקו 2 אוהב לעשות – רק להיות פשוט וטבעי, ולהתכנס בתוך עצמו, להיות בתוך עולמו הפנימי הרגשי, אז קו 5 יכול לחזור לעולם בחוץ ולהביא משהו חדש. קו 3 צריך את האנרגיה של קו 6, על מנת שיוכל להתבונן מחוץ לעשיה ולהתנסות היומיומית של עצמו, כדי לקבל פרספקטיבות מחוץ לעולם החומרי, כך הוא מודע לכך שאפשר ללמוד מהתנסויות ולחיות אותם ולא רק ללמוד מטעויות בלי לחיות אותם בעצמו. דרך קו 6, קו 3 לומד לעצור לרגע לפעמים את התנסויות החיים האינטנסיבית ולהתבונן. לעומת זאת קו 6, צריך את ההתנסות של ה- 3 על מנת להגיע לחוויה של אי עשייה, של התבוננות, שמגיעה מתוך ידיעה שההתנסות של קו 3 התקיימה ועכשיו אפשר פשוט לחיות את מי שאני ולהפסיק להתנסות. קו 3 מאפשר ל קו 6 להירגע לפשוט לחיות את מי שהוא בלי מאמץ ובלי אינטנסיביות. מה קורה למול העולם כאשר הקווים אינם הרמונים בתוכנו? אם נסתכל על הקווים שבמפה שלנו (בדגש על הפרופיל), נגלה כמה קווים יש לנו מכל סוג. אם אין איזון בקווים ההרמונים במפה שלנו (ולרוב האנשים אין), עלול להיווצר בתוכנו מאמץ לא מאוזן להשלים בצורה לא מודעת את הקו ההרמוני שלנו. דבר שגורם לכל קו שחסר לו הצד ההרמוני, לנטות להיות בקו ההרמוני שלו בצורה עודפת או בחוסר במקום בצורה מאוזנת. קודם כל לפני שנבין איך זה מתבטא במערכת יחסים, נסתכל איך זה נראה בתוך עצמנו. הנה דוגמאות קטנות מכל קו במפה האישית: קווי 1 שחסר להם קו 4 שיתמוך בהם, ירגישו שהם נוטים להתנהג כמו קו 4 בצורה קיצונית, שבדרך כלל נוהג או לתת בעודף או לקבל בעודף (מידע או עשיה) מאחרים ובכך להיות תלותי בקבלה מאחרים או בעודף נתינה לאחרים. לכן קווי 1 שחסר להם קו 4 יתנסו בחוסר יכולת לקבל ולבקש מאחרים וחוסר יכולת להיפתח מול אנשים אחרים בחברויות, או להיפך – הם ינסו לתת בצורה לא מודעת ועודפת את הידע או העשייה שלהם הלאה לאנשים הקרובים אליהם. כמובן שבאותו זמן הם לא יהיו מחוברים לסמכות ולדרך שבה ההילה שלהם פועלת. לעומת זאת, קו 4 שחסר לו קו 1 במפה, ילמד ויחקור מעבר למה שהוא יכול להעביר הלאה, הוא ימלא את הראש שלו במלא דברים מתוך המחשבה שאולי זה נכון לו להבין וללמוד, וינסה להבין את מה שאחרים חקרו, ויהיה לו צורך עז לחקור וללמוד בלי קשר לסמכות שלו. קו 4 במצב כזה ינסה לחקור וללמוד מעבר לכוחות שלו, מה שיקרה אז, זה שהוא יעביר ידע למעגל החברים שלו ללא אבחנה ותשומת לב לתכנים שהוא מעביר. אך כאשר האדם בעל קו 4 עובד בדרך נכונה על פי הדיזיין שלו, הוא מגלה שהוא מקבל את הידע הנכון מבעלי קו 1 כשהוא צריך וכך לומד כיצד להשתמש בידע הזה ולהעביר אותו על פי הסמכות והדרך שבה ההילה שלו פועלת. קו 2 שחסר לו קו 5, יתנהל בצורה קיצונית כמו קו 5 מותנה. או שהוא יפחד ממש לצאת החוצה לעולם ולהראות את עצמו וכל הזמן יחשוב על מה הוא יכול לתת לאנשים אחרים (זרים), או שלא יצליח להישאר הרבה זמן באנרגיה הפשוטה והנעימה של עצמו, הוא ירגיש דחף לצאת החוצה ולעזור לאחרים בצורה עודפת ולא מאוזנת, להראות להם משהו חדש שהוא גילה עם עצמו. כשזה קורה בצורה עודפת ולא מאוזנת אז לא יהיה לקו 2 שקט וחיבור פנימי

})();