העיצוב האנושי והתמודדות עם טראומה
הנה כמה סיפורים שקרו לאנשים שעברו איתי תהליך דרך תרפיית יקומים מקבילים. הסיפורים הם אמיתיים לגמרי ומפתיעים בכוח העצום שמתרחש דרך תרפיית יקומים מקבילים: כל מה שהיא רצתה זה שקט היא הגיעה אליי עם קושי בחייה והמון תסכול, רצון מצד אחד לעשות מה שהיא באמת אוהבת בחיים, לצד אתגר מול הבת שלה שהיא כל הזמן דואגת לה, וגם צורך עמוק בחיבור לעצמה ולחוש נאהבת וכל זה גרם לה לחוסר רצון לחיות. כשמישהו מגיע אליי עם קושי, הדבר העיקרי שאני עושה זה בעיקר להתחבר לצורך העמוק ביותר שהוא מבקש, ומשם להבין ביחד איתו אילו איכויות הוא מבקש לחוות בחייו. אחרי שיחה ארוכה הגענו לכך שבסופו של דבר האיכות שהיא מבקשת לחייה זה שקט. היא ממש רצתה לחוות שקט בתוכה בתקופה זו, כי היא כל הזמן דאגה בעיקר. אז בחרתי לקחת אותה למסע דרך תרפיית יקומים מקבילים. התחלנו בכמה מעברים ליקומים מקבילים שעזרו לייצר יציבות אצלה, ולבסוף ביקשנו ביחד להתחבר ליקום מקביל שבו המקבילה שלה חווה שקט עמוק. כאשר היא נכנסה ליקום המקביל הזה בתודעה שלה, היא ראתה את עצמה בסצינה שבה היא צפה במים, חווה שקט מדהים. רק היא לבד עם עצמה והכל מושלם. דרך התהליך של הטיפול ביקומים מקבילים, התחברנו לאיכות הזאת של השקט והשלווה מהמקבילה שלה לתוך הגוף שלה כאן ביקום הזה והיא החלה לחוות את השקט העמוק הזה. סיימנו את הטיפול, היא יצאה מחוייכת. יום למחרת הופתעתי לקבל ממנה את ההודעה הזאת: “צהריים טובים, ליאב, אני רוצה לשתף אותך במשהו… אני יושבת בעבודה ליד המעבדה שאני עובדת בה, שבימים האחרונים יש שם כל היום ברעש בלתי נסבל. איך שהגעתי היום לעבודה בא אליי המנהל שלי והציע לי לעבור למקום שקט, כי הוא רואה שהרעש מפריע לי. לא כ”כ רציתי לשנות מקום והוא ממש התעקש ולקח וחיבר את המחשב… וסידר הכל!!! עברתי למקום שוואו השקט כ”כ שקט ונעים. אני מצליחה לעבוד הרבה יותר מהר והרבה יותר קל ומצליחה לנשום. ובמהלך היום באו אליי עוד 2 מנהלים ואמרו לי שהם מבינים שאני ישבתי במקום רועש וכשהם לא יהיו במשרדים שלהם אני מורשית לעבוד מהחדר שלהם. מדהים ומרגש גם יחד 🙂“ _________ חיבור מחדש למשפחה אחרי שנים של ניתוק אחד הסיפורים המדהימים שקרו בסופ”ש מהלך הקורס של הטיפול ביקומים מקבילים, היה של משתתפת שחוותה שינוי בחייה שלא חשבה שיקרה לה תוך כדי הקורס, ביום הראשון עבדתי עם המשתתפים על חיבור לאיכויות ולצרכים העמוקים שהם מבקשים שיתממשו בחייהם. המשתתפת גילתה שהיא מבקשת להתחבר בחייה לאיכויות של אחדות ושייכות, להיות חלק מ… במהלך היומיים הראשונים היא עבדה עם האיכויות האלו דרך תרפיית יקומים מקבילים. היא ביקשה להיכנס ליקום מקביל ששם היא חיה לגמרי את האיכויות האלו של ‘אחדות ושייכות’ ולהיות חלק ממשהו, וכאשר היא עברה ליקום המקביל הזה בתודעה שלה, היא ראתה את עצמה חיה בתוך קהילה ששם היא מממשת בצורה מלאה את האיכויות האלו דרך חיי הקהילה, ובתוך התהליך היא התחברה למקבילה שלה שם, התאחדה איתה ולבסוף דרך ההנחייה של הטיפול היא ייבאה את האיכויות האלו ליקום הנוכחי. יום למחרת בקורס היא משתפת עם כולם בסיפור שלה שהיה לה קשה לעצור אותו: “אני ובן זוגי הלכנו אתמול ליום הולדת של אבא שלי בערב אחרי הקורס, ובחודשים האחרונים היתה לי תחושה חזקה של חוסר שייכות למשפחה. ואז התחילו הנאומים ליום הולדת שלו ופתאום כשזה הגיע אליי והייתי צריכה לדבר, קלטתי שאני ממש ממש מרגישה חלק מ… פעם ראשונה בחיים שלי שהרגשתי בצורה כזאת שיש לי “גב” בעולם הזה ושאני חלק ממשפחה! בחיים לא הרגשתי את התחושה הזאת בגלגול הזה! נאמתי מול המשפחה ואמרתי להם שעם כל מה שהיה ביננו, אני רואה ומזהה את כל הטוב לב שלהם ואת כל הלבבות של כל מי שיושב פה, אמא שלי בכתה וגם אבא שלי. זה היה ממש חזק! ורק עכשיו חיברתי את הקשר לזה שעבדתי על האיכות של ‘שייכות’ אתמול.” המשתתפים ואני בקורס, היינו בהלם מהסיפור ומהמהירות שהאיכויות שהיא ייבאה מיקום מקביל הופיעו בחייה. ______ שחרור מחרדת טיפול שיניים היא הגיעה אליי עם חרדה עמוקה ממש מרופא שיניים, שלא לדבר על שיננית. היא עוד רגע בת 50, מספרת לי: “אני לא מסוגלת שנכנסים לי לפה, במיוחד לא עם נוזלים, אני קופאת, לא נושמת, הופכת למשותקת, פיזית ומנטלית, זאת תחושה איומה! יש לי הכל בחיים, יש לי כסף, אנשים אהובים, הכל טוב לי, זאת החרדה היחידה שיש לי, אני ממש רוצה לפתור אותה ואני לא יודעת איך. למדתי מלא קורסים וסדנאות של התפתחות אישית, עברתי טיפולים, הבנתי גלגולים שלי ולמה אני פוחדת, נגעתי בטראומות ושום דבר לא עזר לזה”. בזמן שאני בהקשבה לכל מה שהיא שפכה החוצה, שאלתי אותה בשלב מסויים: “את פוחדת שיפגעו בך?” “לא אין לי פחד מכאב” ענתה לי, “זה הרגע הזה שמישהו נכנס לי לפה עם מכשירים” ניסיתי ביחד איתה לנחש מה הצורך העמוק שלה שיושב מתחת לחרדה הזאת. ככל שהיא דיברה הגענו למסקנה שלמעשה היא פוחדת לתת למישהו אחר אחריות על גופה, כי היא חוששת לתת אמון באנשים שיעשו לה טוב. ומכאן הגענו דיי מהר להבנה שהצורך העמוק שלה שלה הוא צורך באמון, בהתמסרות וקבלה לאנשים אחרים. היא הסכימה איתי לגמרי. בחרתי לעבוד איתה דרך תרפיית ביקומים מקבילים שפיתחתי מהמידע שקיבלתי בתקשור והנחיתי אותה לעבור ליקום מקביל שבו היא חיה לגמרי באמון ובהתמסרות וקבלה לאנשים אחרים. לקח לה רגע אך אז כשהיא עברה ליקום המקביל היא ראתה את עצמה ביקום הזה כהומלסית, חיה ברחוב בהתמסרות לגמרי לקבלה ועזרה מאנשים אחרים, שם זה חלק טבעי ממנה. היא חוותה את המקבילה שלה עם שלווה, תחושה של אושר וקלילות. (תמיד מדהימה אותי החוכמה של התודעה לאיזה יקום מקביל לשלוח אנשים). הנחיתי אותה להתחבר עוד יותר למקבילה שלה ולבסוף ליצור כוונה לייבא את האיכויות האלו מהמקבילה שלה לתוך הגוף שלה כאן ולהתאחד איתה דרך ההוראות הספציפיות של התרפייה. היא עשתה זאת כמה פעמים וממש תיארה שהיא חשה את האיכויות האלו של קבלה, התמסרות, שלווה ואושר, נכנסות לגוף שלה. זה היה מרגש להרגיש את כל האנרגיה שלה שונה. ובזמן שהיא עדיין עם עיניים עצומות, היא מספרת לי שהיא חווה את כל כדור הארץ כמו יד עצומה שמלטפת את ראשה כאילו היא הילדה האישית של כולם, והיא בכתה הרבה מתחושת ההתמסרות והקבלה הזאת שלא חוותה המון זמן. שבוע אחרי היא כותבת לי בהודעה את זה: “ערב טוב ליאב יקר. רוצה לשתף אותך שאתמול הייתי בטיפול שיננית ופעם ראשונה בהיסטוריה שלי נעשה טיפול רק במכשירים חשמליים עם מים ונוזלים נוספים, ולא ידני כפי שבעבר עשו לי, הטיפול נמשך
