אנחנו מכירים את האמונה הזאת ברמה הרגשית בתוך משפחות וקהילות קטנות. אם אחד מחליט לא לעשות את מה ששאר המשפחה עושה, אז הם נעלבים ומרגישים שפוגעים בהם. “תאכל תאכל.. למה אתה לא אוכל?”, כי אני לא רעב יותר, תודה שבעתי. “אבל הנה תאכל את הסלט ואת הדג והטחינה, תראה כמה בישלתי”, תאכל, אל תעליב את הדודה…

זאת דוגמה רגשית קטנה שהרבה מאיתנו מכירים. כמובן שבאותו רגע שאני אוכל את הסלט כשהבטן שלי מלאה, במי אני אפגע? בעצמי כמובן. במקרים כאלו אין מהצד השני הקשבה למה שהגוף שלי מבקש כרגע, אלא רק צורך שאעשה פעולה מסוימת שתספק לו או לה צורך בביטחון רגשי או בהכרה.

אך כל זה מתחיל כבר בתוך מערכות יחסים זוגיות. כאשר אחד מהם לא מרגיש צורך לעשות דבר מסוים ולשני יש צורך ממש עמוק שהוא מאמין שיכול להתממש רק דרך האחר. כמו הצורך בתקשורת, שיחה ואפילו בחוויה מינית. אם הצורך הזה לא מתקבל ואין סבלנות, אנחנו יודעים לאן זה הולך משם ברוב המקרים.

עם זאת, האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” חזקה בעיקר כאשר זה מגיע מתוך השבט למול האינדיבידואל שאינו פועל כפי שהשבט רוצה.

אז הלחץ על אותו אדם מופעל מכל הכיוונים. תנסו היום בארצנו לא לעשות ברית מילה לתינוק שלכם ותגלו את הלחץ הזה מופעל עליכם.

למעשה הבסיס של האמונה הזאת הוא לחלוטין בסיס שבטי, של הצורך של השבט באחדות שתביא לתמיכה, יציבות וביטחון למול האינדיבידואליות של אנשים שאינם מעוניינים לעשות מה ששאר השבט עושה.

ולכן השבט אומר, “אם אתם לא עושים זאת כדי לספק את הצורך שלנו בביטחון ויציבות, אתם פוגעים בנו ולכן לא נתמוך בכם חזרה, לא ניתן לכם את המענה לצורך בשייכות ותמיכה, אנחנו נתמוך רק באלו שעושים את מה שכולם עושים”.

במקרה הגרוע השבט מנדה את האינדיבידואל ממנו, אחת האסטרטגיות שלו לעשות זאת היא לקרוא לו בכל מיני שמות שהמציא כדי לתייג אותו כשונה, זה נעשה בהיסטוריה בהמון מקרים לאנשים שלא רצו אותם לידם (אני צריך להזכיר לכם?)

לשבט יכולות להיות עמדות לוגיות מאוד חזקות שהם מאמינים בהן אשר מצדיקות את האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בנו”. אך מה שקורה בפועל זה דבר הרבה יותר נסתר מזה.

בפועל, האינדיבידואל שמנודה מהשבט, אולי ייפגע קצת מזה שנודה, אך בסופו של דבר השבט הוא זה שייפגע יותר מההפרדה שיצר. אמנם לא באותו זמן, כי בהתחלה השבט יהיה מרוצה מזה שהכול חזר לקדמותו ואין יותר אנשים שפוגעים בהם כשהם לא עושים דבר, הוא ירגיש בטוח, נתמך ויציב.

אך יש משהו אחד שמבינים כאשר לומדים על שבטיות – שאם אין בה אינדיבידואליות, היא לעולם לא תתפתח ולמעשה כנראה לא תשרוד, כי העולם עצמו מתפתח ומשתנה והם חייבים להשתנות ביחד איתו.

מילות המפתח של האינדיבידואליות הן “שינוי, התפתחות”. מילות המפתח של השבטיות הן “תמיכה, יציבות והישארות בביטחון הידוע”.

אפשר להבין מההיסטוריה ששבטים שאין בהם התפתחות, לא שורדים לאורך זמן. הדבר שהכי קשה להם זה להכיל שינויים, להכיל אנשים שלפתע לא עושים מה שכולם עושים.

השבט ללא האינדיבידואליות, נשאר תקוע בתוך הלופים של עצמו, הוא מפסיק להתפתח ולכן לא ישרוד לאורך זמן.

אתם מבינים? העניין פה הוא לא מי צודק, אלא זה שהנידוי עצמו וההפרדה בעקבות האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי”, גורם לשבט בסופו של דבר להיכחד.

אך בהתחלה השבט עיוור לזה, הוא אינו רואה כיצד הוא פוגע בעצמו על ידי כך שהוא אינו רואה את הצורך של האינדיבידואל אלא רק את הצורך של עצמו, ולא משנה אם יש סיבות לוגיות שהוא מאמין בהן או שלא.

שבטיות לעולם לא מתפתחת לבדה, היא זקוקה לאינדיבידואלים על מנת להתפתח, כי הם אלו שמביאים תפיסות חדשות שמשנות ויוצרות אנרגיה חדשה בתוך השבט שמתבטאות ביצירתיות ועוצמה אישית.

השבט שרק רוצה להרגיש ביטחון ויציבות ולהיות במוכר והידוע, ללא אינדיבידואליות, בסופו של דבר יחוש שאין בו ביטחון, יחוש אמנם שהסביבה תומכת בו, אך האנשים שבו לעולם לא יעזו לחדש ולצאת כנגד השבט ובכך הוא ינבול.

הסכמת עדר אינה יכולה להתפתח, היא נתקעת. זהו טבעו של העולם.

האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי/בנו”, יכולה לחלחל רק במוח שבטי מפוחד שגורם לאותו שבט לעשות דברים לא הגיוניים, שלרוב, הרבה יותר לא הגיוניים מאשר הטענות שהאינדיבידואל טוען אשר לא זורמים עם ההסכמה השבטית. בשורה התחתונה האינדיבידואל לא עושה דבר למול השבט, אך השבט כן יעשה למולו צעדים, צעדים שעלולים להיות הכי לא הגיוניים בעליל מתוך ההיגיון שלו.

האמונה הזאת כל כך מושרשת עמוק במנגנון השבטי ההישרדותי שלמעשה הרבה מלחמות נוצרו בגללה. לפני עשרות שנים מדינות במזרח אירופה כמו בוסניה בזמן השלטון התורכי היו חייבות להתאסלם או למות. כלומר אם הם לא היו עושים דבר, הם היו פוגעים בשבט התורכי ובדת האיסלאמית ואז היו מנדים אותם או הורגים.

היה פעם אדם אחד, שאסור בתקופה זו לציין את שמו (מרץ 2021), שהאמין שהגזע שלו בשבט שלו הוא היחיד שנכון לו לחיות. הוא האמין שיש גזע אחר של אנשים שעצם זה שהם קיימים, מבלי לעשות דבר, פשוט חיים את חייהם, פוגע בו, והוא החליט לנדות אותם מהחברה, מהעבודה שלהם, מחנויות הקניות ומהחיים לידם בכלל, ובסופו של דבר החליט להשמיד את כולם בשם ההיגיון שהאמין בו, וכמעט והצליח.
הכל בגלל האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” או במילים אחרות, ״אם אתה לא עושה כמונו, אתה פוגע בנו״.

ולמי שרוצה הוכחות, יכול לחפש ולמצוא המון ניסויים פסיכולוגיים ידועים שמסתמכים רק על האמונה הזאת שמוכיחים כמה נזק היא עושה.
___

עם ישראל הוא עם שבטי במהותו וגם מאוד לוגי מטבעו. תשלבו את השניים יחד עם האמונה הזאת, ויש לכם מתכון לנידוי חברתי על בסיס לוגי, חסר רגשות, חסר התחשבות בצורך של האחר בלא לעשות דבר ומעשים ודיבורים מרחיקים ומפרידים של האנשים שמייצגים את השבט הזה.

אגלה לכם סוד, ממש סוד ישן וכמוס – בסופו של דבר, בכל שלב בהיסטוריה השבט תמיד גילה, שהאינדיבידואל צדק. תמיד.

רק שזה קורה בדיעבד, אחרי הרבה זמן ואחרי שקרו דברים שאולי הם לא התכוונו לכך. לחלק מהאנשים האלו הם קוראים בדיעבד ״שהקדימו את זמנם״. לכן השאלה שקיימת היום היא – האם העדר השבטי יבין את זה מוקדם יותר? אך זה כבר תלוי בו.

אתם מבינים? הרצון של השבטיות בביטחון ויציבות של המוכר הידוע דרך תמיכה הישרדותית של השבט הוא כל כך עמוק, שמבחינתו האינדיבידואליות של האחר לא קיימת,

אך בכך שהשבט רואה את הצרכים של עצמו כיותר חשובים מהצרכים של האינדיבידואל שלא עושה את מה שהשבט רוצה,
הוא הורג את האינדיבידואליות (ההתפתחות) של עצמו בשם הצורך בביטחון, שיש לה מקום מכובד בפני עצמו, אך כאשר היא לא מאוזנת עם האינדיבידואליות היא פשוט לא שורדת.העולם היום הופך להיות יותר ויותר אינדיבידואלי ואי אפשר יהיה לעצור את זה. לא כולם חייבים לעשות משהו שכולם רוצים, ועם זאת השבט שפוחד מהתפתחות ושינוי, ירגיש צורך לנדות, לקרוא לאינדיבידואלים בשמות מיוחדים כדי לתייג אותם, להפריד אותם ובסופו של דבר לכפות עליהם לעשות משהו שהם אינם רוצים,

אך כל זה לא משנה את העובדה שמי שמאמין שאי עשייה של האחר פוגעת בו (ולא משנה בשם איזה הגיון בעולם שיהיה), בסופו של דבר יסבול מאוד ועלול לגרום להמון סבל מסביבו, אפילו יותר מאשר הסבל שהוא חושב שאלו שלא עושים דבר גורמים לו.

ההיסטוריה מוכיחה זאת, ובעולמנו למי שעיניו פקוחות מספיק, מבין שזה קורה עכשיו ולא רק בהיסטוריה.