תהליך איפוס חיים

23.4.23 חלק 1- הפעימה של האהבה מבוא את הטקסט הזה אני כותב אחרי שביקשתי בתוכי הבנה לגבי מהות הנוכחות של גבר בחייה של אישה, כמובן שהתכוונתי לנוכחות שלי, אך גיליתי שהטקסט נכון להרבה גברים נוספים. תמיד הרגשתי שיש בתוכי ידע עמוק לגבי זה, הרגשתי אותו, שהוא הפונטציאל המלא שלי. הטקסט הזה נכתב מתוך חיבור עמוק ללב שלי ובשילוב עם התבוננות על מה שקורה בתוכי ובחוץ במערכות יחסים. לשם ההברה, טקסט זה אינו תקשור בשום צורה, אין איזו ישות אנרגטית שמעבירה לי את הידע הזה. הידע הזה מגיע מהחיבור שלי לידע שקיים בהוראות ההפעלה של הגוף שלי שאיתו הגעתי לחיים האלו, בשילוב עם התפיסות המודעות שלי ונסיון חיי. לכל אחד ואחת מכם יש הוראות הפעלה בגוף שלכן שמחוברות רק אליכם, ואתם יכולים לגלות מידע עמוק שקיים בכם שמשולב עם הנסיון שלכם בחיים ולהוציא אותו במילים או בכל דרך אחרת. זה מה שקרה לי כאן עם הטקסט הזה. נכנסתי למדיטציה עמוקה עם השאלה ״מהי הנוכחות שלי כגבר, ומהי הבקשה של אישה למחויבות למולי?״ ואז פשוט התחלתי להוציא במילים את מה שתמיד ידעתי בתוכי אך לא יכולתי להוציא אותו החוצה בדרך מסודרת. זה ידע שרצה לצאת ממני, שחי בעצמותיי, אך לקח לי זמן להוציא אותו, ועכשיו הוא כאן. השאלה היתה רק תירוץ. אחר כך גיליתי שלמעשה הידע הזה לא רק בשבילי, אלא בשביל כל מי שמתחבר אליו כדי לדייק, לתת השראה ולהעצים. הטקסט נכתב לגבר, אך התפיסות שלו כמובן מופנות גם לנשים. נוכחות אישה מבקשת ממך תחושת מחוייבות כי היא רוצה אותך ולא אחר. בחוויה שלה היא רוצה שאתה תהיה איתה, היא לא מחפשת דבר מעבר לנוכחות, מכיוון שזה התדר שלך. כל השאר בחיבור בינכם מתלווה עבורה לנוכחות הזאת. נוכחות בשבילה זאת הידיעה בתוכה שהיא בטוחה. ביטחון זה הוא היכולת לגלות שכל פעם שאתה נוכח איתה היא חווה אהבה בתוכה. היא צריכה לחוות איתך ודרכך את אהבתה. אם אתה מבין את זה, אפשר ללכת צעד אחד קדימה. כאשר אתה מבין זאת אתה יכול לקלוט באופן טבעי שנשים מחפשות תחושת אהבה כדרך להתפתחות וצמיחה. הן צריכות את זה כדי לאפשר לעצמן מרחב שהייה בתוך עולמן הפנימי על מנת שהאהבה הזאת תזרום דרכן לעולם. אתה אולי תשאל “אז למה הן צריכות את הנוכחות שלי בשביל זה?” אך אל תמהר לבקש תשובה לכך כעת, מכיוון שעל השאלה הזאת אענה יותר מאוחר, כי יש הרבה מה להבין לפני כן. זה מורכב ממה שזה נראה. הכוח הטמון בנוכחות שלך הוא מאוד עוצמתי, וזה מה שאני רוצה כעת לדבר עליו. מהי נוכחות ומהי הנוכחות שלך? אז אספר לך על ההגדרה שלי לנוכחות על מנת שתוכל להבין מהי אצלך. ההגדרה שלי לנוכחות היא “הפעימה של האהבה”. מה זה אומר ״הפעימה של האהבה״? זה אומר שלאהבה יש קצב והיא פועמת, היא נעה במקצב מסוים. לפעמים הוא משתנה ולפעמים הוא קבוע. אצל כל אדם עם אנרגיה זכרית, יש פעימה של אהבה, קצב של אהבה. איך הקצב הזה מתבטא? זאת פעימה שהגוף הפיזי מוציא החוצה דרך מרכזי הלב שלך או מה שנקרא שער הלב. הפעימות האלו הן סדירות אך הרבה יותר מהירות בדרך כלל מאשר פעימות לבך הפיזי. בפעימות אלו יש תדר אנרגטי שמופץ דרך כל השדה האנרגטי שלך והן יוצאות לעולם ולכל מי שמסביבך פיזית. כאשר אישה או כל אדם עם אנרגיה נקבית חזקה נמצאת לידך, היא קולטת את “הפעימה של האהבה” שאותה אתה מפיץ. הקליטה מורגשת בעיקר כשאתה נמצא לידה פיזית (לא חייבת להיות קרבה אינטימית או מגע). קולטני הפעימות של האישה כעת אדבר על הקולטנים האלו ואסביר כיצד זה נעשה ברמה הביולוגית. לכל אישה יש קולטנים של פעימות אלו. כאשר היא קולטת את הפעימות של האהבה שלך, היא מקבלת רטט אנרגטי לתוך גופה שמייצר פעילות אנרגטית ביולוגית וכימית שמאפשרת לגופה להרגיש בטוחה. היא מגדירה את זה כנוכחות אצל הגבר. הפעימות שלך מוציאות מתוכן כמו זרמים חשמליים שמאפשרים לגופה של האישה להיות מחובר לשטף של האהבה בתוכה שרוצה לצאת החוצה. הגוף פולט תדרים רבים. התדרים האלו מופצים החוצה והגוף שלך גם קולט את התדרים האלו מאחרים. כאשר אדם נמצא לידך אתה חווה ממנו בעיקר 2 סוגים של תדרים. תדר של ספיגה או תדר של שפיכה. ספיגת תדרים שבחוץ או שפיכת תדרים החוצה. ספיגה מתקשרת כקבלה ושפיכה מתקשרת כנתינה. אך קבלה ונתינה יכולות להתבלבל בינהם ובחרתי להציג בפניך את המושגים ״שפיכה וספיגה״ של תדרים, אשר ברמה מסוימת מזכירים גם הפעילות המינית בין גבר לאישה. אצל אישה ברמה הביולוגית, ישנם קולטנים אשר מפותחים יותר מאשר אצל הגבר, שדרכן היא סופגת תדרים מהסביבה. הקולטנים האלו נמצאים ב-2 אזורים בגופה: באזור הלב הפיזי ואזור הבטן התחתונה מסביב למערכת הרבייה (ולא בתוך מערכת הרבייה). הקולטנים של האישה קולטים בצורה מאוד ברורה את ״הפעימה של האהבה” שאתה מוציא החוצה ממך. היא חווה את התדר שיש בו קצב מסויים והיא קולטת את התדר הזה רק בקצב שמתאים לגוף שלה. אתה מפיץ את פעימות האהבה מהלב הפיזי שלך והן מופצות החוצה ממך בזרמים חשמליים עדינים מאוד בתדר ספציפי שרק הקולטנים של אישה יכולות לקלוט. אז כאשר אתה מפיץ את הפעימות של האהבה שלך, אתה נתון לבחירתה של האישה, האם היא תסכים לקבל את פעימות האהבה שלך כדבר בטוח או שלא. או במילים אחרות, האם אתה כגבר יכול להביא נוכחות מולה או שלא. לפני שאסביר כיצד זה קורה, בוא נסתכל על משהו מקדים, וזה מה קורה בחיבור ומה מתאפשר לאישה לחוות כאשר התדר של המקצב הנכון של פעימות האהבה שלך חודר אליה. ___ סוף חלק 1 חלק 2 – זיהוי הפעימה של האהבה על ידי האישה הפעימה של האהבה שלך מופצת בכל מיני תדרים כמו שציינתי. אצל גבר אחד התדר יהיה שונה מאשר גבר אחר, וגם אצל אותו גבר או אצלך הפעימות האלו משתנות בזמנים שונים. כאשר אישה קולטת בלב ובבטנה את התדר של פעימת האהבה שלך, היא חווה תחושה של ביטחון מיידי אשר מפיץ בתוכה אהבה שמייצרת חומרים כימיים בגופה שמרחיבים את היכולות שלה ליצור ולייצר מתוכה דברים. אז היא מרגישה חופשייה לעשות את מה שבאה לעשות בעולמה – לאהוב בחופשיות. 2 המילים האלו חשובים להיות ביחד. לא מספיק רק לאהוב, אלא לאהוב בחופשיות. זאת המטרה העליונה של אישה שרוצה לחוות את עוצמתה בתוך גופה. זה החופש לאהוב בעולם וליצור. בשלב הזה אולי אתה כגבר שואל שאלה מהותית שדומה לשאלה שבהתחלה אולי שאלת – האם האישה תמיד תהיה תלותית בגבר כדי להיות חופשיה באהבתה באמת? זאת שאלה טובה, מאוד גברית, אך טובה ועוד רחוקה כרגע מכדי לענות עליה

      איך שאני רואה את זה היום, יש בעולם הרשתות החברתיות מלחמת תודעה. בעולם הפייסבוק, X וגם אפילו אינסטגרם יצרנו מעצמנו ישות דיגיטלית והכנסנו אותה לתוך עולם דיגיטלי. כמו להכניס אצבע לתוך כוס מים.אותו חלק בתוכנו שאותו יצקנו כל השנים האלו לעולם הפייסבוק או כל מדיה אחרת, הוא חלק מאוד קטן מאיתנו. זאת הישות הדיגיטלית שאותה טיפחנו, והיא מה שמוחם של אנשים אחרים רואים בך בתוך המרחב כאן, ולכן גם מתקשרים למולך בצורה מצומצמת מתוך הישות הדיגיטלית שלהם. בתוך העולם הוירטואלי אנשים מעבירים את עולם המציאות הגדול דרך חלון מאוד קטן לתוך החלון הקטן של האחר בצד השני שיושב מאחורי מסך ולכן ישויות דיגיטליות מייצגות חלק מאוד מצומצם מהמציאות האמיתית. סוגי הביטוי של ישות דיגיטלית בתוך עולם הפייסבוק, ישויות דיגיטליות יכולות לבטא את עצמן בכמה דרכים עיקריות. הראשונה היא הדרך האינדבידואלית. שזה אומר העצמה אינדבידואלית דרך מילים שמדברות על הכותב, כחיבור לעצמו, ולהציג את ההתפתחות האישית שלו ובכך אולי להעצים אחרים, כמו סיפור אישי ואיך גדלתי ממנו (או לא). עוד דרך שישות דיגיטלית יכולה לבטא את עצמה זה דרך שיתוף של ידע קולטקטיבי, שזהו ידע שלא קשור להעצמה אינדבידואלית, אלא ידע שמועבר לאחר, ושמעניק כוח ועניין שיכול מאוד לעזור דרכו, ולהיות גם פרקטי, אך אין בו העברה אינדבידואלית. למשל שיתופים של סיפורים לא אישיים, תמונות, ידע כללי שיכול לעזור ולתמוך או להרוס ועוד… בדרך כלל השיתופים האינדבידואלים מתערבבים עם הקולקטיבים בישות הדיגיטלית שלנו. בסופו של דבר אנחנו כישויות אמיתיות שחיות בגוף אמיתי, מעבירים את עצמנו במרחב הדיגיטלי לתוך ישות דיגיטלית ומקבלים ידע דרך הישויות הדיגיטליות של אחרים. אך ישנם רבדים במציאות הוירטואלית שהישות הידיגטלית לעולם לא יכולה לקחת מהמציאות האמיתית לתוכה. מכיוון שהפלט העיקרי שיש לישות דיגיטלית היא טקסט, חשוב להבין שכמות חלקית מהעולם האמיתי עובר דרך הישות הדיגיטלית. _____ הדבר הראשון שישויות דיגיטלית לא באמת יכולות להעביר מהעולם האמיתי הוא תמיכה אמיתית. תמיכה של מילים כטקסט דיגיטלי, היא חלקית מאוד מאוד (ואני נדיב), תמיכה של מילים כתובות שיש בהם ידע, עידוד, ניחום, הזדהות, לעולם לא יכולה להחליף תמיכה אמיתית של ישויות אמיתיות שחיות בגוף, מכיוון שהצורך בתמיכה וריפוי מגיע מהגוף, הוא לא יכול לעבור בצורתו המלאה לתוך הישות הדיגיטלית שהפלט שלה הוא רק מילים כתובות. תמיכה אמיתית שמביאה לריפוי, בעולם האמיתי של הגופים החיים, תמיד מחוברת לקרבה, לנוכחות, לחיבור שיש בו מגע, הקשבה לסאונד האמיתי שיוצא מהפה של האדם, מבט בעיניים, תחושת החום של הגוף, הריח ועוד… אמפתיה אמיתית עובדת בדרך הזאת בצורה הטובה ביותר. תמיכה בטקסט היא מועטת מאוד, לא משנה כמה טוב היא נכתבת, זה עדיין רק מילים כתובות שנקראות בראשן של אחרים בדרך שבה הם קולטים או שומעים על פי מצבם המנטלי. תמיכה פיזית, ממש עזרה פיזית ונפשית שבאה מתוך קרבה והקשבה במרחב הפיזי, היא דבר שאליו הישות הדיגיטלית לעולם לא תצליח לגעת, בעיקר לא במרחב של פייסבוק או אינסטגרם או טוויטר. וגם אם זה נראה לכם ברור, זה לא ברור להרבה אנשים אחרים, עוד רגע ארחיב על זה. עוד דבר שישות דיגיטלית לא יכולה לעשות, זה לייצר חוויה מוחשית רגשית בתוך מרחב דיגיטלי, שזאת חוויה משותפת של רגש, דרך תנועה, פעולה והתנסות שיש בה שיתוף שניתנת לחוויה רק בעולם האמיתי דרך מפגש עם גופים שחווים התנסות בתאים של הגוף. ואם נחזור לרגע ונתבונן באמת בשיתוף האינדבידואלי בתוך המרחב הדיגיטלי, גם הוא מאוד חלקי, כי לא משנה כמה נכתוב יפה על ההתנסות שלנו, החניכה האמיתית שהשפעה אינדבידואלית יכולה לעבור לאחר, תמיד תועבר הכי בעוצמה כאשר הקול שיוצא לנו מהפה נשמע באוזן של האחר, ממש כסאונד. (אז במקרה הזה וידיאויים יכולים יותר לעבוד מאשר טקסטים), אך הסאונד האמיתי של הגוף הוא הרבה יותר מורגש מאשר מרמקולים. אם מסתכלים בפועל, עולם הפייסבוק והישויות הדיגיטליות שנוצרות מעצמנו האמיתיים שחיים בגוף, יכולות בעיקר לייצר כוח של שיתוף קולקטיבי, שמביא איתו ידע, וגם השפעה אינדבידואלית חלקית (בהתחשב שזה רק טקסטים), אך לא תמיכה אמיתית ולא חוויה רגשית משותפת. אגב, אל תתבלבלו בין תמיכה של עזרה לגבי בעיה כלשהי שאותה תקבלו דרך שיתוף של ידע קולקטיבי ממישהו אחר, שהיא יותר נוטה לתמיכה טכנית (גם אם זה עניין רגשי), לבין תמיכה אמיתית שמאפשרת להביא לריפוי בעולם הפיזי האנרגטי האמיתי, כאשר שתי גופים נמצאים אחד ליד השני. העולם הדיגיטלי אכן יכול לפעמים לייצר תמיכה וריפוי שמועברים לתוך העולם האמיתי, ומייצרים מפגשים אמיתיים, אך זה קורה במרחבים הדיגיטלים באחוזים נמוכים מאוד. כאשר אנחנו נמצאים כישות דיגיטלית בתוך מרחב כמו פייסבוק, אנחנו נתונים בעיקר לידע קולקטיבי והשפעה אינדבידואלית. מעבר לזה חסרים לנו 2 גורמים עיקריים – תמיכה אמיתית (שמביאה לריפוי) וחוויה רגשית שיכולה לקרות רק דרך התנסות במימד האמיתי של הגוף. הרבה אנשים עלולים להתבלבל ולחפש במרחבים דיגיטלים תמיכה, ריפוי, או חוויה רגשית כלשהי. לא יודע אם כבר שמתם לב לזה, אבל זה לעולם לא יקרה במרחב כזה. לא במובן העמוק של התמיכה שהגוף שלנו צריך. בתוך עולם הפייסבוק אין באמת ריפוי אמיתי, לא משנה כמה תרצו, זה מימד מאוד צר יחסית למימד האמיתי. ישויות דיגיטליות מוגבלות רק למילים ולידע, אין בהם מגע, חיבור, הקשבה עמוקה. כל נסיון להבעה רגשית, גם כזאת שנכתבת הכי יפה בעולם, היא חלקית ביותר עבור זה שמנסה לחפש תמיכה וריפוי במרחב הדיגיטלי ומצפה שהיא תעבור מהישות הידיגטלית לישות האמיתית שהוא חי אותה בתוך גוף. מטרת המאמר הזה, הוא להעביר ידע קולקטיבי, שמזכיר לי, לנו, לכם, את המקום של המרחב הזה כאן ותפקידו החשוב, אך המוגבל מאוד, ושהיתרונות הכי גדולים של מרחב כמו זה, הוא בידע הקולקטיבי, שאולי לעיתים רחוקות יכול להוביל לחוויה משותפת או לתמיכה שבטית בעולם האמיתי. אך הוא לא הדבר עצמו. ברגע שזוכרים את זה, המערכת הדיגיטלית וההשקעה בישות הדיגיטלית, לא מתבלבלת יותר עם העולם האמיתי ומבינה את מקומה ואת המגבלה שלה. ויש הרבה מגבלות, אך העולם הדיגיטלי גרם לנו לחשוב שאנחנו לא מוגבלים בו, וזה נכון, אנחנו לא מוגבלים בידע, אבל בכל השאר כן. פייסבוק היא פלטפורמת פרסום לרגע אשים פה עוד הערה קטנה שמקצינה את הדברים. פייסבוק זאת חברת פרסום, וכל הפלטפורמה הזאת מבוססת על פרסום. זאת הסיבה שהרבה פוסטים אינדבידואלים או קולקטיבים (או שילובם) מסתיימים בהצעה לקידום כלשהו שקשורה בכסף, וזה בסדר (אולי), אך לנסות בתוך מרחב פרסומי שכזה, גם אם זה בתוך קבוצה פרטית, לקבל תמיכה שבטית ולצפות להירפא דרכה, זאת האשליה הגדולה ביותר שקיימת כיום בעולם הדיגיטלי והולכת השולל העצמית הכי גדולה שתמצאו. דבר שלטעמי מוביל לכאב אישי מאוד גדול בעולם האמיתי של הגוף, מעצים את המרמור, הכעס, וחוסר האמפתיה, מעצים

  המחשבה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי”, היא אחת האמונות העתיקות בעולם שהכי מפרידות, פוגעות ויוצרות ריחוק באנושות, ואפשר לומר בין האמונות המניפולטיביות הכי גדולות. אנחנו מכירים את האמונה הזאת ברמה הרגשית בתוך משפחות וקהילות קטנות. אם אחד מחליט לא לעשות את מה ששאר המשפחה עושה, אז הם נעלבים ומרגישים שפוגעים בהם. “תאכל תאכל.. למה אתה לא אוכל?”, כי אני לא רעב יותר, תודה שבעתי. “אבל הנה תאכל את הסלט ואת הדג והטחינה, תראה כמה בישלתי”, תאכל, אל תעליב את הדודה… זאת דוגמה רגשית קטנה שהרבה מאיתנו מכירים. כמובן שבאותו רגע שאני אוכל את הסלט כשהבטן שלי מלאה, במי אני אפגע? בעצמי כמובן. במקרים כאלו אין מהצד השני הקשבה למה שהגוף שלי מבקש כרגע, אלא רק צורך שאעשה פעולה מסוימת שתספק לו או לה צורך בביטחון רגשי או בהכרה. אך כל זה מתחיל כבר בתוך מערכות יחסים זוגיות. כאשר אחד מהם לא מרגיש צורך לעשות דבר מסוים ולשני יש צורך ממש עמוק שהוא מאמין שיכול להתממש רק דרך האחר. כמו הצורך בתקשורת, שיחה ואפילו בחוויה מינית. אם הצורך הזה לא מתקבל ואין סבלנות, אנחנו יודעים לאן זה הולך משם ברוב המקרים. עם זאת, האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” חזקה בעיקר כאשר זה מגיע מתוך השבט למול האינדיבידואל שאינו פועל כפי שהשבט רוצה. אז הלחץ על אותו אדם מופעל מכל הכיוונים. תנסו היום בארצנו לא לעשות ברית מילה לתינוק שלכם ותגלו את הלחץ הזה מופעל עליכם. למעשה הבסיס של האמונה הזאת הוא לחלוטין בסיס שבטי, של הצורך של השבט באחדות שתביא לתמיכה, יציבות וביטחון למול האינדיבידואליות של אנשים שאינם מעוניינים לעשות מה ששאר השבט עושה. ולכן השבט אומר, “אם אתם לא עושים זאת כדי לספק את הצורך שלנו בביטחון ויציבות, אתם פוגעים בנו ולכן לא נתמוך בכם חזרה, לא ניתן לכם את המענה לצורך בשייכות ותמיכה, אנחנו נתמוך רק באלו שעושים את מה שכולם עושים”. במקרה הגרוע השבט מנדה את האינדיבידואל ממנו, אחת האסטרטגיות שלו לעשות זאת היא לקרוא לו בכל מיני שמות שהמציא כדי לתייג אותו כשונה, זה נעשה בהיסטוריה בהמון מקרים לאנשים שלא רצו אותם לידם (אני צריך להזכיר לכם?) לשבט יכולות להיות עמדות לוגיות מאוד חזקות שהם מאמינים בהן אשר מצדיקות את האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בנו”. אך מה שקורה בפועל זה דבר הרבה יותר נסתר מזה. בפועל, האינדיבידואל שמנודה מהשבט, אולי ייפגע קצת מזה שנודה, אך בסופו של דבר השבט הוא זה שייפגע יותר מההפרדה שיצר. אמנם לא באותו זמן, כי בהתחלה השבט יהיה מרוצה מזה שהכול חזר לקדמותו ואין יותר אנשים שפוגעים בהם כשהם לא עושים דבר, הוא ירגיש בטוח, נתמך ויציב. אך יש משהו אחד שמבינים כאשר לומדים על שבטיות – שאם אין בה אינדיבידואליות, היא לעולם לא תתפתח ולמעשה כנראה לא תשרוד, כי העולם עצמו מתפתח ומשתנה והם חייבים להשתנות ביחד איתו. מילות המפתח של האינדיבידואליות הן “שינוי, התפתחות”. מילות המפתח של השבטיות הן “תמיכה, יציבות והישארות בביטחון הידוע”. אפשר להבין מההיסטוריה ששבטים שאין בהם התפתחות, לא שורדים לאורך זמן. הדבר שהכי קשה להם זה להכיל שינויים, להכיל אנשים שלפתע לא עושים מה שכולם עושים. השבט ללא האינדיבידואליות, נשאר תקוע בתוך הלופים של עצמו, הוא מפסיק להתפתח ולכן לא ישרוד לאורך זמן. אתם מבינים? העניין פה הוא לא מי צודק, אלא זה שהנידוי עצמו וההפרדה בעקבות האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי”, גורם לשבט בסופו של דבר להיכחד. אך בהתחלה השבט עיוור לזה, הוא אינו רואה כיצד הוא פוגע בעצמו על ידי כך שהוא אינו רואה את הצורך של האינדיבידואל אלא רק את הצורך של עצמו, ולא משנה אם יש סיבות לוגיות שהוא מאמין בהן או שלא. שבטיות לעולם לא מתפתחת לבדה, היא זקוקה לאינדיבידואלים על מנת להתפתח, כי הם אלו שמביאים תפיסות חדשות שמשנות ויוצרות אנרגיה חדשה בתוך השבט שמתבטאות ביצירתיות ועוצמה אישית. השבט שרק רוצה להרגיש ביטחון ויציבות ולהיות במוכר והידוע, ללא אינדיבידואליות, בסופו של דבר יחוש שאין בו ביטחון, יחוש אמנם שהסביבה תומכת בו, אך האנשים שבו לעולם לא יעזו לחדש ולצאת כנגד השבט ובכך הוא ינבול. הסכמת עדר אינה יכולה להתפתח, היא נתקעת. זהו טבעו של העולם. האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי/בנו”, יכולה לחלחל רק במוח שבטי מפוחד שגורם לאותו שבט לעשות דברים לא הגיוניים, שלרוב, הרבה יותר לא הגיוניים מאשר הטענות שהאינדיבידואל טוען אשר לא זורמים עם ההסכמה השבטית. בשורה התחתונה האינדיבידואל לא עושה דבר למול השבט, אך השבט כן יעשה למולו צעדים, צעדים שעלולים להיות הכי לא הגיוניים בעליל מתוך ההיגיון שלו. האמונה הזאת כל כך מושרשת עמוק במנגנון השבטי ההישרדותי שלמעשה הרבה מלחמות נוצרו בגללה. לפני עשרות שנים מדינות במזרח אירופה כמו בוסניה בזמן השלטון התורכי היו חייבות להתאסלם או למות. כלומר אם הם לא היו עושים דבר, הם היו פוגעים בשבט התורכי ובדת האיסלאמית ואז היו מנדים אותם או הורגים. היה פעם אדם אחד, שאסור בתקופה זו לציין את שמו (מרץ 2021), שהאמין שהגזע שלו בשבט שלו הוא היחיד שנכון לו לחיות. הוא האמין שיש גזע אחר של אנשים שעצם זה שהם קיימים, מבלי לעשות דבר, פשוט חיים את חייהם, פוגע בו, והוא החליט לנדות אותם מהחברה, מהעבודה שלהם, מחנויות הקניות ומהחיים לידם בכלל, ובסופו של דבר החליט להשמיד את כולם בשם ההיגיון שהאמין בו, וכמעט והצליח.הכל בגלל האמונה “אם אתה לא עושה דבר, אתה פוגע בי” או במילים אחרות, ״אם אתה לא עושה כמונו, אתה פוגע בנו״. ולמי שרוצה הוכחות, יכול לחפש ולמצוא המון ניסויים פסיכולוגיים ידועים שמסתמכים רק על האמונה הזאת שמוכיחים כמה נזק היא עושה.___ עם ישראל הוא עם שבטי במהותו וגם מאוד לוגי מטבעו. תשלבו את השניים יחד עם האמונה הזאת, ויש לכם מתכון לנידוי חברתי על בסיס לוגי, חסר רגשות, חסר התחשבות בצורך של האחר בלא לעשות דבר ומעשים ודיבורים מרחיקים ומפרידים של האנשים שמייצגים את השבט הזה. אגלה לכם סוד, ממש סוד ישן וכמוס – בסופו של דבר, בכל שלב בהיסטוריה השבט תמיד גילה, שהאינדיבידואל צדק. תמיד. רק שזה קורה בדיעבד, אחרי הרבה זמן ואחרי שקרו דברים שאולי הם לא התכוונו לכך. לחלק מהאנשים האלו הם קוראים בדיעבד ״שהקדימו את זמנם״. לכן השאלה שקיימת היום היא – האם העדר השבטי יבין את זה מוקדם יותר? אך זה כבר תלוי בו. אתם מבינים? הרצון של השבטיות בביטחון ויציבות של המוכר הידוע דרך תמיכה הישרדותית של השבט הוא כל כך עמוק, שמבחינתו האינדיבידואליות