העיצוב האנושי

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינוני. על מנת להסביר את המרכז הרגשי בצורה מעמיקה, בואו ואקח אתכם בדמיון ליקום מקביל ששם הדיזיין מוכר כמו אסטרולוגיה, באותו יקום גיליתי כמה ירחונים של עיתון “דיזיין לנוער”, ומצאתי התכתבות ממש מרתקת על המרכז הרגשי הפתוח שבא לי לשתף אתכם, הנה הטקסט –  ***** "דיזיין לנוער שלום, גיליתי לי שיש לי מרכז רגשי פתוח ושאני לא רגשית ואין לי רגשות משלי, ובתכלס אני מתחרפנת ממערבולות רגשיות ואז פתאום יש רגעים שאני לא יודעת בכלל מה אני מרגישה ואם יש לי רגשות משלי. מה עליי לעשות? תודה מראש. – שלום יקרה, את חוששת ממשהו? אל דאגה, יש לך רגשות משלך, כשאת מרגישה אותם הם בתוך הגוף שלך ולכן הם לא של אף אחד אחר, כי את זאת שמרגישה אותם בתוכך, שמת לב? אם תחקרי היטב את הרגשות שלך, סביר שתגלי שזה בלתי אפשרי להרגיש את מה שהאחר מרגיש באמת בתוכו, זה גם הוכח מדעית, את רק משליכה את הרגש שלך על האחר, ועם זאת יכול לקרות שלפעמים את תחושי רגשות דומים לאחר, אולי נסביר לך בהמשך מדוע. – דיזיין לנוער שלום, אתה צודק אני מרגישה אותם, אבל למה אני מרגישה רגשות כאלו יותר כשאני ליד אנשים אחרים וכשאני לא לידם הכל יותר רגוע? זה לא אומר שאני מרגישה את הרגשות שלהם ושהם משפיעים עליי? קשה לי להיות ליד אנשים מסויימים, אני לא יודעת מה לעשות, ללכת? לברוח? להישאר? אשמח לעזרתך, תודה. – שוב שלום יקרה. נכון, אם את מתרחקת מאנשים מסויימים לפעמים תגלי שפתאום הרגשות נעלמים, אך זה לא אומר שהם לא היו שלך בזמן שאת לידם. במידה וקשה לך להיות לידם, יש לך 2 אפשרויות, את יכולה לשהות שם אם את רוצה להבין למה את מרגישה כמו שאת מרגישה או פשוט ללכת משם, לדעת לעזוב כשאת צריכה להתאוורר כשקשה לך רגשית. מקווה שזה עוזר. – דיזיין לנוער שלום, אני אני מבינה מצד אחד מה אתה אומר אבל אני מבולבלת, אני רוצה להשתחרר מתחושת הכאב והכובד האלו ליד אותם אנשים, קשה לי להתעמת מולם בגלל התחושה הזאת, זה מפחיד אותי ואת האמת אני סובלת כשזה המצב. אשמח להבין למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה לידם וכשאני לבדי הכל בסדר, ואיך אפשר להקל על זה כשאני לידם ורק רוצה לברוח? תודה שוב על עזרתך. – "שלום יקרה. הבה נפרט. הסיבה שאת חווה רגשות כבדים ודחוסים לפעמים ליד אנשים מסויימים היא שמרכז מקלעת השמש של אחד מהם כנראה נמצא בחווית מודעות דחוסה באותו הרגע והוא מעביר אליך את מצב המודעות לחווית המציאות שהוא חווה בגל שלו. הגל של מקלעת השמש הוא גל של מודעות לחוויה הפיזית. זה גל שנע בין חוויה ברזולוציה מאוד גבוהה ודחוסה שבה החוויה של המציאות נראית מאוד כבדה ומלאת פרטים – נקרא לזה הגל הנמוך, לבין החלק בגל שבו הרזולוציה פשוטה יותר ופחות דחוסה, היא מאווררת יותר מהגל הנמוך ויש בה פחות פרטים, נקרא לזה הגל הגבוה. לאדם שמרכז מקלעת השמש מוגדר לוקח ימים ואולי הרבה יותר לעבור בין הגל הגבוה לגל הנמוך וחזרה. אך הגלים האלו לא מעידים על כך שאותו אדם בהכרח יחוש סבל ורגשות כואבים כשהוא בגל הנמוך. הסבל נגרם כאשר ישנה התנגדות לחווית המציאות, אפשר לקרוא לזה ויכוח מול המציאות. כל התנגדות למציאות מתבטאת בשני אופנים – במחשבה שמתווכחת מול המציאות וברגש שלילי בגוף שמלווה למחשבה הזאת. כאשר אותו אדם עם מקלעת השמש נמצא בחוויה החזקה של המציאות (הגל הנמוך), הוא קולט יותר פרטים וחווה את המציאות יותר חזק מאשר בגל הגבוה, לכן יש סיכוי גדול יותר שבגל הנמוך תהיה לו יותר התנגדות למציאות, כי הוא קולט אותה יותר חזק, זאת הסיבה שהוא ירגיש הרבה יותר רגשות שליליים ויסבול, אך במידה ואדם זה יודע לעשות עבודת מודעות עם עצמו ולומד להכיר במציאות ולאהוב אותה יותר, הוא פשוט ירגיש אהבה ולא סבל. לכן הרגשות השליליים שיופיעו בו תלויים ברמת המודעות שלו למציאות ובכמה הוא לומד לאהוב את מה שקיים מולו. אותו הדבר גם את. בגלל שמרכז מקלעת השמש שלך פתוח, כשאת נמצאת ליד אדם שנמצא בגל הנמוך של מרכז מקלעת השמש, את חווה לידו את החוויה של הגל הנמוך, שזאת המודעות למציאות ברזולוציה גבוהה, שהיא חוויה דחוסה יותר ומלאת פרטים ברמת הגוף, ולכן יש סיכוי שבאותו הרגע את תחווי התנגדות חזקה למציאות במידה וקשה לך עם מה שאת חווה ולכן תחושי רגשות כואבים. אולם גם כאן, במידה ואת אוהבת את כל מה שאת חווה במציאות, לא יופיעו לך רגשות קשים אלא פשוט תרגישי אהבה. זאת הסיבה שהרגשות שאת חווה הן לא של האדם שלידך, אלא שלך. יכול להיות מקרה של אדם שנמצא לידך עם סמכות רגשית בגל נמוך ודחוס, ויסבול ממש ממש כי הוא מתווכח עם המציאות, וכשאת תהיי לידו לא תחווי שום סבל או רגשות כואבים מהסיבה שאת אוהבת את כל המציאות הדחוסה שאת חווה לידו, ולכן את פשוט תהיי באהבה ולא תרגישי שום כאב רגשי כשאת ליד הגל הנמוך שלו. זאת הסיבה שהסבל שלך לא קשור לאנשים אחרים, הרגשות שלך לא קשורים לאנשים אחרים, אלא קשורים לויכוח שלך מול המציאות. חשוב שתביני את ההבדל על מנת שתוכלי לקחת אחריות על הויכוח שלך למול המציאות לאט לאט בחייך. – דיזיין לנוער שלום, תודה על התשובה המפורטת זה עזר לי מאוד להבין. אז אתה בעצם אומר שכאשר אני מתווכחת עם המציאות אני סובלת והרגשות השליליים הן תחושת הסבל שאני מרגישה, והן יכולות להופיע כי אני נמצאת ליד אדם עם סמכות רגשית ומושפעת מהמודעות שלו לחווית המציאות בגל שהוא נמצא בו? – שלום יקרה, כן. כשאותו אדם מופיע בתוך ההילה שלך, לא היתה לך הכנה לחוות את המציאות בהדרגה כמוהו, לא היתה לך אפשרות להתרגל לאנרגיה הדחוסה במשך ימים דרך גל קבוע, מכיוון שמרכז הסולאר פלקסוס שלך פתוח. לכן אם את לבדך בבית ופתאום את פוגשת אותו בגל הנמוך, את חווה את הגל הנמוך לידו בבת אחת בדחיסות ובהפתעה, דבר שיכול להעלות לך התנגדויות חזקות למציאות ויציף בך המון מחשבות ואמונות לא מודעות בתוכך וזה יתבטא ברגשות שליליים שלא תביני מהיכן הם מגיעים פתאום. זאת הסיבה שבמקרים מסויימים את עלולה לפחד להתעמת מול אותו אנשים במידה וקיים תהליך רגשי שאת צריכה לעבור מולם. כמו שציינו כבר, במקרה כזה כל מה שעליך לעשות זה לבדוק עם הסמכות שלך אם נכון לך להישאר שם או ללכת, ולהיות רגישה עם עצמך אם נכון לך להישאר במרחב שם. – תודה דיזיין לנוער, אני מתחילה להבין יותר עכשיו. רק שאלה אחרונה ונסיים, אז זה אומר

*רמת ידע בעיצוב האנושי: מתקדם כאשר מסתכלים על הקווים במפה, מתחילים להבין לעומק כיצד ההתניות מתחילות להיווצר בצורה עמוקה מהיסוד. הקווים יכולים לגלות לנו את הקושי והאתגרים שיש לכל אחד מאיתנו בדרך כזאת שאף מרכז פתוח לא יכול. נתחיל עם זה שנבין שלכל קו יש קו הרמוני. 1 הרמוני ל 4, 2 הרמוני ל 5, 3 הרמוני ל 6 (ולהפך). הצורך של כל קו הוא בתמיכה של הקו ההרמוני שלו, אחרת לקו עצמו אין כוח ואנרגיה להתבטא. כך זה גם בתוך מערכת יחסים וקווים הרמונים בתוך קשרים בעולמנו. בקריאת מפות משותפות אני אוהב לתת תשומת לב לצרכים אחד של השני דרך כל אלמנט במפה על מנת שכל צד יבין את הצרכים של הצד השני בתוך מערכת היחסים (לא בשביל למלא אותם לאחר, אלא קודם כל כדי לראות אותם ולהכיר בהם), גם כשאני מסתכל על הקווים במפה האישית (בעיקר בפרופילים) של כל צד, אני בודק את הצרכים של כל אחד בנפרד ומבין מה חסר לכל אחד והאם הם יכולים לתמוך אחד בשני דרך קווים הרמונים (עוד רגע אסביר על מה מדובר). מכיוון שהנטייה הלא מאוזנת שלנו היא לצפות שתמיד תהיה לנו תמיכה של הקווים ההרמונים שלנו בתוך מערכת יחסים, הנטייה היא לצפות שהפרנטר ישלים לנו את הקו ההרמוני שחסר לנו. דבר שעלול לגרום במערכת יחסים לציפיות לא מדוברות וחוסר תקשורת. זאת התניה מאוד לא מודעת וזה מאוד מורגש כאשר קו כלשהו אינו מקבל את התמיכה של הקו ההרמוני שלו אצל אחד מהפרטנרים. אתן כאן כמה דוגמאות מועטות לשם המחשה כיצד כל קו צריך את הקו ההרמוני שלו בשביל להיתמך. שימו לב בבקשה לא להשליך את ההסבר שאתן פה לכל קו בנפרד משאר המפה שלכם, מכיוון שהפרופיל תמיד מורכב מ 2 קווים והם קשורים אחד לשני. נתחיל עם קו 1, שממוקד בעצמו בחקירה וביסוס היסודות, קו זה צריך את האנרגיה של קו 4, בשביל להכיר תחומי חקירה נוספים, דבר שרק קו 4 יכול לאפשר דרך הזדמנויות במפגשים עם אנשים וקבלת מידע מאחרים. לכן במערכת יחסים הציפייה של קו 1 מהצד השני תהיה שהוא יבקש להכיר דברים חדשים ולחבר אותו עם אנשים. לעומת זאת קו 4 צריך את החקירה של קו 1 על מנת שיוכל להעביר הלאה לאנשים אחרים בתוך המעגל את מה שקו 1 חקר ולמד (את קו 1 לבדו לא מעניין להעביר הלאה בהכרח). קו 2 עם האיכות הטבעית והפשוטה צריך את האנרגיה של קו 5, על מנת שהוא יוכל להיות טבעי מבלי להתאמץ לצאת החוצה מהמקום הבטוח שלו, כי קו 5 התומך בו, עושה 2 פעולות – הוא קורא לקו 2 לצאת מהמקום הבטוח וכשקו 2 מרגיש מוכן הוא עושה זאת וכך מאפשר לו להגיע לאנשים חדשים ולהראות את עצמו מבלי שהוא צריך להתאמץ. הפעולה השנייה היא שקו 5 יכול להשתמש בכשרון של קו 2 ולהראות אותו לעולם וכך קו 2 יכול להמשיך להיות בטבעיות שלו עם עצמו. אם נסתכל על קו 5, זה הסיפור ההפוך, הוא צריך את האנרגיה של קו 2, על מנת לנוח בתוך עצמו כאשר הוא נשאב להעביר מסר לאנשים זרים. קו 2 זה הבית שלו, שם הוא יכול וצריך לעצור לרגע ופשוט לבהות ולהיות כפי שקו 2 אוהב לעשות – רק להיות פשוט וטבעי, ולהתכנס בתוך עצמו, להיות בתוך עולמו הפנימי הרגשי, אז קו 5 יכול לחזור לעולם בחוץ ולהביא משהו חדש. קו 3 צריך את האנרגיה של קו 6, על מנת שיוכל להתבונן מחוץ לעשיה ולהתנסות היומיומית של עצמו, כדי לקבל פרספקטיבות מחוץ לעולם החומרי, כך הוא מודע לכך שאפשר ללמוד מהתנסויות ולחיות אותם ולא רק ללמוד מטעויות בלי לחיות אותם בעצמו. דרך קו 6, קו 3 לומד לעצור לרגע לפעמים את התנסויות החיים האינטנסיבית ולהתבונן. לעומת זאת קו 6, צריך את ההתנסות של ה- 3 על מנת להגיע לחוויה של אי עשייה, של התבוננות, שמגיעה מתוך ידיעה שההתנסות של קו 3 התקיימה ועכשיו אפשר פשוט לחיות את מי שאני ולהפסיק להתנסות. קו 3 מאפשר ל קו 6 להירגע לפשוט לחיות את מי שהוא בלי מאמץ ובלי אינטנסיביות. מה קורה למול העולם כאשר הקווים אינם הרמונים בתוכנו? אם נסתכל על הקווים שבמפה שלנו (בדגש על הפרופיל), נגלה כמה קווים יש לנו מכל סוג. אם אין איזון בקווים ההרמונים במפה שלנו (ולרוב האנשים אין), עלול להיווצר בתוכנו מאמץ לא מאוזן להשלים בצורה לא מודעת את הקו ההרמוני שלנו. דבר שגורם לכל קו שחסר לו הצד ההרמוני, לנטות להיות בקו ההרמוני שלו בצורה עודפת או בחוסר במקום בצורה מאוזנת. קודם כל לפני שנבין איך זה מתבטא במערכת יחסים, נסתכל איך זה נראה בתוך עצמנו. הנה דוגמאות קטנות מכל קו במפה האישית: קווי 1 שחסר להם קו 4 שיתמוך בהם, ירגישו שהם נוטים להתנהג כמו קו 4 בצורה קיצונית, שבדרך כלל נוהג או לתת בעודף או לקבל בעודף (מידע או עשיה) מאחרים ובכך להיות תלותי בקבלה מאחרים או בעודף נתינה לאחרים. לכן קווי 1 שחסר להם קו 4 יתנסו בחוסר יכולת לקבל ולבקש מאחרים וחוסר יכולת להיפתח מול אנשים אחרים בחברויות, או להיפך – הם ינסו לתת בצורה לא מודעת ועודפת את הידע או העשייה שלהם הלאה לאנשים הקרובים אליהם. כמובן שבאותו זמן הם לא יהיו מחוברים לסמכות ולדרך שבה ההילה שלהם פועלת. לעומת זאת, קו 4 שחסר לו קו 1 במפה, ילמד ויחקור מעבר למה שהוא יכול להעביר הלאה, הוא ימלא את הראש שלו במלא דברים מתוך המחשבה שאולי זה נכון לו להבין וללמוד, וינסה להבין את מה שאחרים חקרו, ויהיה לו צורך עז לחקור וללמוד בלי קשר לסמכות שלו. קו 4 במצב כזה ינסה לחקור וללמוד מעבר לכוחות שלו, מה שיקרה אז, זה שהוא יעביר ידע למעגל החברים שלו ללא אבחנה ותשומת לב לתכנים שהוא מעביר. אך כאשר האדם בעל קו 4 עובד בדרך נכונה על פי הדיזיין שלו, הוא מגלה שהוא מקבל את הידע הנכון מבעלי קו 1 כשהוא צריך וכך לומד כיצד להשתמש בידע הזה ולהעביר אותו על פי הסמכות והדרך שבה ההילה שלו פועלת. קו 2 שחסר לו קו 5, יתנהל בצורה קיצונית כמו קו 5 מותנה. או שהוא יפחד ממש לצאת החוצה לעולם ולהראות את עצמו וכל הזמן יחשוב על מה הוא יכול לתת לאנשים אחרים (זרים), או שלא יצליח להישאר הרבה זמן באנרגיה הפשוטה והנעימה של עצמו, הוא ירגיש דחף לצאת החוצה ולעזור לאחרים בצורה עודפת ולא מאוזנת, להראות להם משהו חדש שהוא גילה עם עצמו. כשזה קורה בצורה עודפת ולא מאוזנת אז לא יהיה לקו 2 שקט וחיבור פנימי

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינונית. הרבה אנשים שלומדים על ערוצים אינדבידואלים בהתחלה חושבים שמי שיש לו ערוצים אינדבידואלים הם אנשים מתבודדים ולא אנשים חברתיים. אך חשוב לי לתת פה תפיסה נוספת לכל זה. ערוצים (וגם שערים) אינדבידואלים, כחלק מהגדילה שלהם, חייבים את האנשים מבחוץ כדי לקבל פידבק להעצמה שלהם. למעשה האינדבידואליות לא יכולה להתקיים אם אין לה קונטרה מתוך הסביבה, מכיוון שהעצמה חייבת לבוא ביחס למשהו. כולנו אנשים שלומדים ממערכות יחסים, וגם אם הייתי רואה אדם שכל השערים שלו במפה אינדבידואלים, הייתם רואים כמה שהוא צריך את הסביבה ואנשים אחרים כדי להיות בהעצמה שלו. לכל מסלול ערוצים יש רמות מודעות, שקשורות בעיקר למילות המפתח של החוסר איזון של הערוצים שמחוברים לשורש באותו מסלול. למשל חוסר המודעות של הערוצים הלוגים תמיד מתבטא בפחד מביקורת ומחוסר הבנה מאנשים אחרים (18-58), מחוסר מיקוד ובלבול למול הסביבה (9-52). הערוצים האבסטרקטים תמיד פוחדים שאחרים יהרסו להם את ההתלהבות לתשוקה, או לא ישתתפו בה (41-30), או לא להצליח להניע תנועה לחוויה חדשה (42-53). הערוצים השבטיים הלא מודעים תמיד יפחדו מחוסר תמיכה הישרדותית והשתפרות (32-54), או חוסר רגישות ואי היענות של צרכים מהאחר (19-49). ונראה שרק המסלולים הלוגים, האבסטרקטים והשבטיים מתעסקים מול אנשים אחרים, ונראה שהמסלול האינדבידואלי לא קשור לאחר כלל (כי הוא אינדבידואלי אחרי הכל), אך הוא קשור ועוד איך! הערוצים האינדבידואלים (וגם האינטגרלים) בהחלט קשורים בצורה הדוקה לסביבה. כי הסביבה למעשה מאפשרת להם למצוא את החלק המועצם בתוכם. ולכן כחלק מהגדילה של הערוצים האינדבידואלים, החלק הפחות מודע שלהם הוא להיאבק ולהילחם בשביל להעצים את עצמם (28-38), לרוב הם גם כל הזמן רואים איך אחרים נאבקים ונלחמדים בהם. ערוצים אינדבידואלים גם נוטים לפחד מהקנטות של אנשים אחרים, והם רגישים לאנשים שמתגרים בהם (39-55), ולכן יראו את זה בכל מקום במידה והם רוצים להעצים את עצמם. בנוסף יש את הפחד שיגבילו אותם ויאסרו עליהם לעשות מה שנכון להם על מנת להשתנות (60-3). אצלי השער בשמש שלי הוא אינדבידואלי, שער 28, דבר שגורם לי הרבה לראות איך אנשים אחרים לא מודעים לייעוד שלהם, ללחיות את החיים ברמה הכי גבוהה שלהם, ומתוך זה אני מקבל קונטרה להיות כזה בעצמי ולהעצים את עצמי. ערוצים אינדבידואלים מאוד מחוברים לסביבה שלהם, לעיתים יותר מאשר ערוצים קולקטיבים והם אנשים שצריכים אנשים לידם בשביל להתפתח. אך בסופו של דבר זאת רק הדרך שאמורה להגיע לשלב נוסף במודעות הגדולה יותר של הדיזיין. למשל ערוץ 28-38, לא הגיע כאן כדי להילחם באף אחד, קוראים לו "ערוץ המאבק" או "ערוץ העקשנות" רק בגלל שזה חלק מהתהליך גדילה שלו לתוך מקום מודע יותר, שבא לכאן כדי להביא מודעות רדיקאלית מתוך התלהבות עמוקה לחיים, ואין צורך בכלל במאבק מול אחרים כדי להגשים את זה, אלא פשוט להיות מי שהוא (אפילו אם אחרים לא אוהבים מה שאדם זה עושה). ערוץ 3-60 לומד להבין שכאשר הוא מכיר במגבלותיו (שהוא עצמו יוצר), אף אחד לעולם לא יכול להגביל אותו, ולכן תמיד שינוי ומוטציה תקרה לו.ערוץ 39-55 לומד להבין שכל רגש שהוא חווה זה למען ההתפתחות העמוקה ביותר שמובילה אותו לא להתפשר על חוויה רגשית עמוקה בכל דבר שהוא עושה ומתוך כך לתת תשומת לב לכל רגש שמגיע אליו מבלי להאשים אנשים אחרים או להציק להם בגלל שהם יצרו אותו בו. העיצוב האנושי זה תחום מורכב, שלומדים להבין אותו ככל שמעמיקים בתפיסות העמוקות של האנושות. מערכות יחסים תמיד נמצאות בתוך התהליך הזה. כששני אנשים נפגשים, האנרגיה המשותפת שלהם נפגשת בין הערוצים שלהם לערוצים של האדם ממול, ודבר זה פוגש צרכים שונים להתפתחות, לכל סוג של ערוץ יש צורך התפתחותי שונה. האדם עם הערוצים הלוגים מבקש התפתחות בתוך מערכת יחסים דרך שיתוף וצורך בהבנה. האדם עם הערוצים האבסטרקטים מבקש התפתחות דרך שיתוף רגשי וחוויה משותפת עם האחר. האדם עם הערוצים השבטיים מבקש התפתחות דרך תמיכה רגשית מודעתית ופיזית שהוא עצמו מבטא וגם מקבל. האדם עם הערוצים האינדבידואלים מבקש התפתחות דרך העצמה, דרך קונטרה למה שהוא חווה.כולנו צריכים אנשים, תלויים בהם, ומבקשים להיות בהיקשרות בטוחה איתם. במילים אחרות, אל תישארו לבד.

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – מתחילים. לפני יותר מ- 7 שנים כשקיבלתי את הקריאה האישית בעיצוב האנושי, קיבלתי מידע מדויק שאיתו נכנסתי למסע מדהים ומרתק. אחרי מספר שנים שבהם חקרתי לעומק את העיצוב האנושי מכל זוית אפשרית, הרגשתי שהיה חסר לי בו משהו, משהו שבהתחלה לא הצלחתי להבין מהו. העיצוב האנושי לימד אותי כיצד אני פועל בפונטציאל המלא שלי (החלק המוגדר) ומתי אני עלול לצאת מהפונטציאל שלי (החלק הפתוח), אך הוא לא לימד אותי כיצד לבטא את כל זה. המידע היה לי באוויר, הרגשתי שהייתי צריך חיבור פרקטי עם המידע הזה למציאות, לסביבה שלי ולמערכות היחסים בחיי. לא ידעתי מה לעשות עם כל המרכזים הפתוחים שלי, לא ידעתי איך לעבוד עם הערוצים המוגדרים שלי. זה שאני יודע מה הם אומרים, זה לא אומר שיש לי כלי להתחבר אליהם באמת ועוד יותר – כלי לבטא אותם. כל זה השתנה לפני 3 שנים, כשלמדתי תקשורת מקרבת ותירגלתי אותה. למדתי שהמהות של תקשורת מקרבת זה לדעת את הצרכים והרגשות שלי ולדעת כיצד לבטא ולבקש אותם (לא בהכרח מאנשים אחרים, אלא פשוט לבקש בצורה ברורה). אז היה לי פתאום "בום!" כל האסימונים נפלו לי אחד אחרי השני, ופתאום ראיתי את כל המידע של הדיזיין בצורות של רגשות וצרכים. זה היה רגע הארה שלא ציפיתי שיקרה לי אחרי ששנים למדתי ולימדתי את החומרים של העיצוב, פתחתי מפות למאות אנשים וחייתי את העיצוב האנושי בכל תא ותא בגופי. חשבתי שהבנתי איך כל המערכת הזאת עובדת, ופתאום הרגשתי כמו ניאו שראה הכל במספרים ירוקים בסוף של מטריקס. פתאום הכל הכל הסתדר לי, אני פשוט ראיתי את כל הדיזיין הופך מולי לצרכים ורגשות של מרכזים מוגדרים, מרכזים פתוחים, ערוצים, שערים, פרופילים, הכל! מאותו רגע כל הניסוי שלי השתנה, העמיק, התחבר, לעצמי ולסביבה. זה היה רגע מאיר. הבנתי כמה היתה חסרה לי דרך שאיתה אוכל לתקשר את הצרכים הבסיסיים של הטבע שלי, את המיוחדות שהמפה שלי הצביעה עליה. עם הזמן למדתי איך לשלב בין המיוחדות שגיליתי על עצמי דרך העיצוב האנושי לבין התקשורת המקרבת. חקרתי לעומק כיצד קשורים הצרכים והרגשות שלי עבור כל אלמנט במפה ולמדתי איך להביע אותם כפי שהתקשורת המקרבת מלמדת. למשל, כאדם בעל סמכות רגשית, תמיד היה לי קושי מול אנשים שהלחיצו אותי לבחור ברגע זה (ואלו לא חייבים להיות אנשים ללא סמכות רגשית בהכרח). הרגשתי שאני לא יודע איך לדבר איתם ולהביע את הצורך שלי בהמתנה ובזמן בשביל להחליט ממקום נכון. הייתי צריך להתגונן ולחפש תירוצים או להגיב בצורה לא מחוברת ומקרבת, דבר שיצר הרבה פעמים ריחוק וכיווץ מצידי ואז תגובה לא נעימה מצידם. היום אני יודע איך לדבר בשפה של התקשורת המקרבת שמתבססת על: אבחנה, רגש, צורך ובקשה. אם מישהו מלחיץ אותי היום קל לי יותר להגיד לו: "כשאתה מבקש ממני להחליט את זה עכשיו, אני מרגיש לחץ ובלבול כי אני צריך זמן ובהירות בשביל להחליט, זה בסדר מצדך אם אחזיר לך תשובה מחר? או שאולי נוכל לפתור את זה בדרך אחרת?" זאת דוגמא קלאסית אחת. אבל מה קורה לאדם פתוח רגשית כשהוא עמוס רגשית ממישהו מסביבו? כי אדם בעל מרכז רגשי פתוח יכול להיכנס לעומס רגשי חזק מהסביבה ולבטא את עצמו בהאשמה על האחר או על עצמו, לפעמים זה מלווה בפעולה חדה ומהירה שיכולה ליצור התנגדות בסביבה. איך הוא יכול לבטא את הצורך שלו בקלילות ואיוורור במידה שכבר קשה לו להכיל? בשפה של התקשורת המקרבת הוא יכול לומר משפט כמו : "כשאני נמצא כאן, אני חווה עומס רגשי ויש לי צורך בהקלה ואיוורור, אני רוצה לשבת לבדי לרגע ואחזור כשארגיש בנוח יותר. זה בסדר אם נמשיך לדבר אחר כך?". אלו היו דוגמאות רק למרכז הרגשי, אך כשהתחלתי לראות את הצרכים של כל מרכז פתוח או מוגדר, נפתחו בפניי כל הרגשות והצרכים של הערוצים, ראיתי את הצרכים הטבעיים של טבע ההילות, והכי מדהים זה הצרכים של הפרופילים והקווים. המשכתי לתרגל עוד ועוד עם עצמי את השילוב של כל האלמנטים שיש במפה שלי בתוך התירגול הבסיסי של התקשורת המקרבת בחיי והכל נהפך לקל יותר ויותר בתקשורת מול הסביבה, ובעיקר בהבנה של הצרכים של עצמי, של המיוחדות שלי. התקשורת המקרבת היא שפה חדשה, היא אינה נועדה על מנת שנהפוך לנחמדים או לנסות להימנע מעימות. התקשורת המקרבת נועדה לחבר אותנו לכנות עצמית עמוקה ולתת לנו שפה שדרכה נוכל לתקשר החוצה את מה שחי בתוכנו בצורה הטובה ביותר. כבר הרבה זמן שיש לי חשק להעביר את כל הידע של התקשורת המקרבת שאני מתרגל בחיי, ובעיקר לשלב אותה עם העיצוב האנושי. אני חושב שהיכולת לדעת מהן הצרכים והרגשות שמתבטאים מכל אלמנט במפה שלי, איפשרו לי להעצים את הניסוי שלי ולדעת גם איך לתקשר את הצרכים האלו לאנשים אחרים בדרך מדויקת ומקרבת. דבר שמשנה את כל ההתנהלות שלי בחיים. בקרוב אפתח אפשרות ללימודים שבהם כל אחד יוכל ללמוד תקשורת מקרבת ולחבר אותה בדרך מיוחדת לביטוי של כל הצרכים של העיצוב שלו, מהרמה של מרכזים פתוחים ומוגדרים עד הפרופיל שלו. אלו יהיו לימודים שבהם נתרגל ביטוי אותנטי של המיוחדות שלנו, דבר שעוד לא נעשה בשום מקום בעולם בעיצוב האנושי. שיהיו ימים נעימים לכולם ❤️❤️ ליאב

7 המרכזים לפני יותר מ-4000 שנים האירוודה ההודית והיוגה הביאו לנו מערכת אנרגטית מאוד חכמה. מערכת של 7 מרכזים אנרגטים שקיימים בגוף, בעלי איכויות מיוחדות. בעזרת המערכת הזאת אפשר להבין את רוב התיפקודים האנרגטים, רגשיים ופיזיים שקיימים בגוף האדם. למעשה אפשר להבין את כל תורת הנפש רק על פי המרכזים האנרגטים האלו. בתחילת האנושות, האדם הקדמון חי עם 5 מרכזים אנרגטים, אחר כך הוא התפתח ל 7 מרכזים כהומוספיאנס. אך מאז הגילוי של הצ׳קרות, האנושות התפתחה במודעות שלה וכתוצאה מכך גם הגוף שלנו התפתח באבולוציה, אולי חיצונית אנחנו אותם בני אדם שחיו לפני 4000 שנה, אך למעשה כל הגוף האנרגטי והתודעה שלנו התפתחו. אם אתם מבינים את התורה של 7 הצ׳קרות ומודעים לה, יהיה לכם מאוד מעניין לקרוא את המאמר הזה. ב 1987, קיבל איש קנדי בשם רא, שחי באיביזה, במשך 8 ימים תיקשור עמוס בידע. זה לא היה תיקשור רגיל, אלא תיקשור במידע דחוס שיצא ממנו לאט לאט במשך שנים אחרי שקיבל אותו. בתיקשור הזה בישרו לו שגוף האדם כבר לא חי יותר ב 7 צ׳קרות, אלא ב 9 צ׳קרות. ולא, לא מדובר בצ׳קרות קטנות בגוף או צ׳קרות מחוץ לגוף, אלא מרכזים אנרגטים שממש מתפקדים כמו שאר הצ׳קרות הידועות. הם הסבירו לו שב- 1781, בזמן שהתגלה כוכב אורנוס, האנושות עברה טרנספורמציה בגוף האנרגטי, ונהייתה מורכבת יותר, כלומר נהייתה מודעת יותר. למעשה מאותה תקופה חל שינוי משמעותי באנושות בכל מובן ההתפתחות שלה, העידן המודרני התחיל בהדרגה. המעבר ל- 9 מרכזים אנרגטים אומנם התחיל באותה תקופה, אך עדיין לא הסתיים באופן מלא. על פי המידע מהתיקשור שרא קיבל, המעבר הזה למעשה יסתיים ב 2027 ואז תתחיל תקופה חדשה של האנושות. על פי רא, הילדים שיגיעו אחרי 2027 יחיו באופן שונה מאוד משאר האנשים היום. יראו אותם כילדים שונים בצורה ברורה, מעין מוטציה חדשה של האנושות. וכמו כלפי כל מוטציה חדשה,  גם כלפיהם תהיה חוסר הבנה, ריחוק ותחושת זרות. יעבורו כמה דורות עד שהילדים האלו יהיו רוב האוכלוסיה בעולם, ואז האדם החדש הזה יהיה השולט בעולמנו. כיום כולנו חיים עם 9 מרכזים אנרגטים, אך לא כולנו חיים בפונטציאל שלהם, אלא עדיין חיים במודעות ישנה של 7 מרכזים. אנחנו החוליה המקשרת לילדים החדשים שיגיעו ב 2027. התיקשור שרא קיבל, הוליד את מערכת העיצוב האנושי (human design), שדרכה האדם מקבל מפה אישית המגלה לו את הפונטציאל המלא שלו ומראה לו איך הוא יכול לחיות בתוך גוף של 9 מרכזים אנרגטים בהוויה של חיבור אמיתי ואותנטי לעצמו. הדרך הזאת משנה את חייהם של הרבה אנשים ומדייקת אותם לחיות בתוך גופם בקבלה עמוקה ושלווה שהם לא הכירו בעבר. אינדבידואליות ושבטיות המודעות של האנושות ב 7 מרכזים אנרגטים היתה מודעות ישנה של לחימה, שליטה, אומץ, חיבור ללב מתוך דגש על שבטיות והישרדות תמידית. המודעות של 9 מרכזים היא התפתחות של המודעות הישנה למודעות חדשה שמתפתחת באופן טבעי יותר לכיוון אינדבידואלי ואף למשהו חדש לא נודע. באנרגיה שבטית יש מערכת תמיכה אחד לשני. בתוך מסגרת שבטית, לא משנה מה הרצון האינדבידואלי שלך, תמיד תרגיש את הצורך והלחץ לבחור בדבר שיתמוך בשאר השבט שלך. מ 1781, כשהתחיל המעבר ל 9 מרכזים באנושות, התחילו יותר ויותר אנשים לבטא את האינדבידואליות שלהם, והיום אנחנו רואים שהחיבור האינדבידואלי תופס יותר תאוצה, אנשים יותר מחוברים לעצמם ולמהות שלהם. דבר זה גם מגביר את יכולת היצירתיות של בני האדם. אפשר לראות היום שכמות היצירתיות האינדבידואלית בכדור הארץ הוא עצום לעומת מה שהיה בדורות הקודמים. בעבר, באנרגיה של 7 מרכזים, האנרגיה השבטית היתה העיקרית, ובתוך אנרגיה שבטית אם אתה מתבלט מדי ומבטא יצירתיות אינבידואלית, אתה לוקח סיכון של התנתקות מהשבט ואובדן התמיכה. כיום הכל עובד אחרת, והאנרגיה החדשה לוקחת אותנו לעודף אינדבידואליות. למעשה החיבור לאינדביואליות נעשה הטרנד החדש בהתפתחות של האנושות, וכמו כל דבר חדש, גם הוא נהיה מאוד קיצוני בחיינו. כיום הרבה יותר זוגות נפרדים בגלל החיבור לאינדבידואליות שלהם מבעבר, לא משנה מה החיבור השבטי (המשפחה) דורש מהם, תשומת הלב הולכת לאינדבידואליות, למציאת החיבור האמיתי שלנו לחיים ולייעוד שלנו. לעומת תקופה זאת, הדורות הקודמים היו עושים הכל בשביל להישאר בשבטיות של המשפחה גם אם זה אומר לוותר על האינדבידואליות שלהם. אפשר לראות את זה על הדורות הקודמים של המשפחות שלנו. זאת תקופה לא פשוטה היום, היא מאוד דואלית, מצד אחד אי אפשר רק לחיות בשבטיות שנותנת לנו תמיכה, מבלי לרצות להתחבר לאינדבידואליות שלנו ולהבין שאנחנו חייבים לקבל את המיוחדות שלנו כמו שהיא ולבטא את היצירתיות הרדיקלית שלנו, מצד שני אי אפשר להיות רק באינדבידואליות שלנו ללא תמיכתם של האנשים הקרובים אלינו (השבט). לחיות רק באינדבידואליות ללא השבטיות, לא מאפשר לנו לקבל את התמיכה שאנחנו צריכים בבסיס שלנו, שעליה גדלנו כילדים. למעשה ללא אנרגיה של תמיכה שבטית (ההורים והמשפחה והחברים) גידול ילדים הוא דבר מאוד מאתגר, התמיכה השבטית מעניקה לנו נוחות וביטחון פיזי, וזה חלק מהצורך העמוק והמושרש שלנו בשבטיות תומכת. הרצון לחיות את האינדבידואליות שלנו מתערבב עם הרצון שגם החברה מסביבנו תראה את האינדבידואליות שלנו ותתמוך בנו, אחרת אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת חיים את מי שאנחנו. אך מצד שני לא משנה מה נבחר, אנחנו נמצאים בתקופה שבה האינדבידואליות צוברת וגם תיצבור יותר ויותר תאוצה עד שלפי דעתי, בשלב כזה או אחר, אנשים יראו שהם יותר מדי מרוכזים באינדבידואליות שלהם ותהיה חסרה להם האנרגיה השבטית, ואז יבקשו לאזן בינהם בצורה נכונה.  זה למעשה מה שקורה היום. אנשים מרגישים שהם רוצים לחזור לשבטיות כמו של פעם, ולכן יש המון נסיונות לייצר קהילות ולשלב את האינדבידואליות של האדם עם השבטיות.  לפני 200 שנה היה מאוד קל ליצור קהילה ושבט, כי רוב האנשים היו מכווננים על זה. אך היום הרבה מהקהילות מתפרקות ולא מצליחות, כי הן מבינות שהכוח האינדבידואלי חייב לקבל מענה ושהתבנית של השבטיות הישנה לא עובדת יותר. הרצון שלנו להתחבר למיוחדות ולאינדבידואליות שלנו ולתת לה מענה ראשוני, מתגבר על הצורך בתמיכה שבטית בשלב כזה או אחר, וזה יוצר קונפליקטים מאוד עמוקים בין אנשים. השבטיות של העתיד לעולם לא תהיה כמו של פעם, לא משנה כמה נתאמץ. השבטיות העתידית תצליח רק אם השבט יהיה עם תחושת כבוד הדדי לאינדבידואליות של כל אדם ויכיר במיוחדות שלו ולכן יהיה גם עם כבוד עבור הבחירות שלו, למרות שהן יכולות לנגוד את כל הקונספט של השבט עצמו. דבר שבשבטיות של פעם לא היה, כי השבט בחר עבור כולם ואם אחד רצה לעשות משהו אינדבידואלי, שונה ומוזר, היו מוציאים אותו מהשבט. אני יודע, אתם בטח מרימים גבה ורוצים להגיד לי: ״אבל כמעט כל האנושות חיה היום כמו המודעות של 7 מרכזים שאתה מתאר״. אז

כחלק מהעיסוק שלי כמטפל אני עושה סשנים של איבחון ודיוק עבור אנשים דרך קריאת מפה של העיצוב האנושי. אחת האהבות שלי בתחום זה הוא ילדים, שאיתם עבדתי במשך שנים בתחומים רבים.  ברשימה למטה הבאתי מידע והמלצות עבור ילדים לפי כל טיפוס (סוג הילה). אם יש לכם ילדים, המלצות אלו יכולות מאוד לעזור להם בהתפתחות שלהם וגם לכם כהורים ואפילו לשנות את חייהם. על מנת לדעת איזה סוג הילה יש להם כנסו ללינק הזה:  http://www.jovianarchive.com/Get_Your_Chart פתחו את המפה שלהם על פי תאריך לידה ושעת לידה מדוייקים. מעל המפה תראו את ה type. שזה למעשה סוג ההילה שלהם. חשוב לזכור: העצות כאן הם כלליות אך מאוד נכונות עבור כל טיפוס. כמובן שישנם עוד הרבה פרמטרים ודיוק שאפשר לגלות רק בתוך המפה הספציפית שלהם, אך לזה נדרש מפגש מיוחד. ג'נרטורים/מניפסטינג ג'נרטור – 67% מהאוכלוסיה ילד ג'נרטור צריך להירדם אחרי שהוא מיצה את כל האנרגיות שלו לאותו היום טיפוסים אנרגטים שצריכים להוציא אנרגיה ולמצות אותה. פנו אליהם בשאלות של כן או לא, אל תגידו להם מה צריך, תשאלו.  אם צריך שאלו שוב ושוב. שנו את טון הדיבור של השאלה על מנת שהם יתחברו לשאלה יותר. היו מודעים לקולות שלהם. אם הם מניפסטינג ג'נרטור, שאלו אותם אם הם במקרה דילגו על צעד כלשהו במה שהם עושים – "האם שכחת משהו?" הם לומדים הכי טוב כאשר הם בסביבה שנותנת להם ללמוד על עצמם. תנו להם ללכת לישון מתי שהם מותשים, אל תציבו להם גבולות שינה, זה יגרום להם לתסכול פנימי ולהוצאת האנרגיה העודפת דרך כעסים ותיסכולים במקומות לא נכונים. בשלב כזה או אחר הם יסדרו את שעות השינה שלהם לבד והאנרגיה בגוף תתאזן. עודדו אותם לשאול אחרים שאלות של כן או לא, ולעבוד בשיתוף פעולה ולא ליזום מבלי לשאול אחרים אם הם מוכנים לכך. לעוד מידע על ג'נרטורים פרוג'קטורים – 22% מהאוכלוסיה פרוג'קטורים הם טיפוסים לא אנרגטים אך כילדים הם מתנהלים הפוך ונחשבים מאוד להיפראקטיבים, בדרך כלל זה קורה כאשר ההורים והסביבה שלהם מוגדרים כג'נרטורים ומשפיעים עליהם. השאלות שילדים פרוג'קטורים נולדים איתם הם: מי אני? האם יבחינו בי? למדו אותם לחכות להזמנה מילדים אחרים ולא לדחוף את עצמם לאחרים. הזמינו אותם בצורה מכובדת להצטרף אליכם. אל תשאלו אותם שאלות של כן או לא. הזמינו אותם וחכו לתגובה שלהם. התייחסו אליהם כילדים מיוחדים עם התייחסות מיוחדת, אל תדחפו אותם לעשות דברים או ללכת לחוגים אקטיבים, אלא אם כן יבקשו זאת. הסבירו להם שזה בסדר לנוח אם הם צריכים. צרו להם מודעות לכמות אנרגיה שהם מוציאים. הם אוהבים ללמוד דברים חדשים. גרו את האינטיליגנציה שלהם. הראו להם והסבירו להם על דברים חדשים ועל כל דבר שקיים מסביבם, הם יעריכו אתכם מאוד. אפשרו להם לחכות ולהתבונן עד שהם מוזמנים.  אל תדחפו אותם ליזום בעצמם. הם לא בנויים ליזום. הם לומדים הכי טוב בסביבה מובנית. הם זקוקים לאנרגיה של הג'נרטורים על מנת להיות בעשייה, אולי הם יזדקקו שג'נרטור יהיה איתם בחדר בזמן שהם עושים שיעורי בית. עודדו אותם דרך זה שאתם מראים להם שאתם מזהים אותם. אל תנסו לשאול אותם שאלות של ׳כן׳ או ׳לא׳, כי הם לא באמת מתחברים לשאלות האלו. הזמינו אותם למה שיש וחכו שיגיבו לזה. הם צריכים שינה בריאה וטובה, ולפעמים הם צריכים להיות ללא השפעה אנרגטית של אנשים לפני שהם נרדמים. חשוב לשים להם גבול מתי ללכת לישון, אחרת הם לא יודעים מתי האנרגיה שלהם נגמרת. הם רגישים מאוד לרעשים ולסביבה אנרגטית, לכן חשוב מאוד לתת להם סביבה נקייה וללא הפרעות לפני שהם נרדמים. לעוד מידע על פרוג'קטורים מניפסטורים – 10 אחוז מהאוכלוסיה אלו ילדים בעליי נטייה חזקה ליזום בעצמם מבלי לשאול אחרים. מרכז הגרון שלהם מוגדר ומחובר למרכז אנרגטי, זה אומר שכל הזמן יש להם אנרגיה לדבר וגם כוח בדיבור שעלול לאתגר הורים. לילדים מניפסטורים יש התקפי זעם מאוד קשים. במהותם הם כל הזמן מחפשים את השקט שלהם ורוצים להיות לבדם אחרי שהיו עם הרבה חברים, אבל הם עלולים להיות מותנים לרצות כל הזמן להיות עם חברים עד שהם מתחילים להיכנס לכעס שלעיתים הם יפנו אותו למול ההורים יותר מאשר למול החברים. ילדים מניפסטורים חשוב ליידע אותם. אל תשאלו אותם שאלות של כן או לא, או תבקשו מהם. לדוגמא: יש פיצה או ספגטי לאוכל, אתה יכול לבחור אחד מהם. במקום: מה בא לך? פיצה או ספגטי? אל תנסו לשאול אותם שאלות של ׳כן׳ או ׳לא׳, כי הם לא באמת מתחברים לשאלות האלו. פשוט תיידעו אותם מה יש או מה האופציות הרלוונטיות וחכו להחלטה שלהם. עזרו להם לראות את הכוח שלהם להשפיע על אחרים. יש להם המון השפעה על הסביבה שלהם. למדו אותם לבקש רשות לפני שהם לוקחים משהו – חשוב ביותר! אפשרו להם להיות בשקט ובשלווה עם עצמם, הם לא זקוקים לגירוי תמידי. הם לא כאן בשביל להיות מושפעים מאחרים, אל תנסו לשלוט בהם כי לא תצליחו. תנו להם לבחור את הסביבת למידה שלהם, אל תבחרו בשבילם הם אוהבים לעשות דברים לבד, אפילו ללמוד. כך שאל תדאגו אם הם מתבודדים. למדו אותם לתקשר עם אחרים בצורה נדיבה ונעימה, על מנת שההשפעה שלהם תהיה רכה יותר. הסבירו להם שיש להם השפעה חזקה על הסביבה, ושהם יקבלו מה שהם רוצים אם הם יתנהגו בדרכים מסויימות ולא תמיד כפי שהם חושבים. באופן טבעי קשה להם להבין ולכבד תבניות והתנהגויות חברתיות שמבוססות על גיל, תרבות ועוד… צדק מאוד חשוב להם. חשוב תמיד ליידע אותם אם הם עושים משהו לא נכון, אך נסו להימנע מלומר להם מה הם כן צריכים לעשות, אחרת תיצרו התנגדות מולם, רק יידעו אותם. חשוב גם ליידע אותם מה אתם מרגישים אליהם / עושים איתם / חושבים עליהם. חשוב לשים להם גבול מתי ללכת לישון, אחרת הם לא יודעים מתי האנרגיה שלהם נגמרת. לעוד מידע על מניפסטורים רפלקטורים – 1% מהאוכלוסיה השאלה של הרפלקטורים היא : מי אני היום? יכול להיות מאוד קשה להורים להתחבר לילד, כי כל הזמן נראה שהילד חומק מהם. כשהם מתנהגים בצורה נורמלית, ההורים יכולים להיות מודאגים  אל תבקשו מהם להיות עקביים, לא באישיותם ולא בדברים שהם עושים, כי הם לא. חשוב לכבד את הבחירה שלהם לגבי מיקום הבית, החדר או נסיעה לכל מקום שונה, כי כל ההתנהגות שלהם יכולה להשתנות אם הם לא מרגישים בנוח במקום שבו הם נמצאים. עודדו אותם לעבור דרך דברים מבלי להציע עזרה או תשובות לאחרים. כבדו את הזמן הלוקח להם להבין את עצמם ואת הבחירות שלהם, שלרוב יכולות לקחת עד חודש ימים. חשוב לשים להם גבול מתי ללכת לישון, אחרת הם לא יודעים מתי האנרגיה