7 המרכזים לפני יותר מ-4000 שנים האירוודה ההודית והיוגה הביאו לנו מערכת אנרגטית מאוד חכמה. מערכת של 7 מרכזים אנרגטים שקיימים בגוף, בעלי איכויות מיוחדות. בעזרת המערכת הזאת אפשר להבין את רוב התיפקודים האנרגטים, רגשיים ופיזיים שקיימים בגוף האדם. למעשה אפשר להבין את כל תורת הנפש רק על פי המרכזים האנרגטים האלו. בתחילת האנושות, האדם הקדמון חי עם 5 מרכזים אנרגטים, אחר כך הוא התפתח ל 7 מרכזים כהומוספיאנס. אך מאז הגילוי של הצ׳קרות, האנושות התפתחה במודעות שלה וכתוצאה מכך גם הגוף שלנו התפתח באבולוציה, אולי חיצונית אנחנו אותם בני אדם שחיו לפני 4000 שנה, אך למעשה כל הגוף האנרגטי והתודעה שלנו התפתחו. אם אתם מבינים את התורה של 7 הצ׳קרות ומודעים לה, יהיה לכם מאוד מעניין לקרוא את המאמר הזה. ב 1987, קיבל איש קנדי בשם רא, שחי באיביזה, במשך 8 ימים תיקשור עמוס בידע. זה לא היה תיקשור רגיל, אלא תיקשור במידע דחוס שיצא ממנו לאט לאט במשך שנים אחרי שקיבל אותו. בתיקשור הזה בישרו לו שגוף האדם כבר לא חי יותר ב 7 צ׳קרות, אלא ב 9 צ׳קרות. ולא, לא מדובר בצ׳קרות קטנות בגוף או צ׳קרות מחוץ לגוף, אלא מרכזים אנרגטים שממש מתפקדים כמו שאר הצ׳קרות הידועות. הם הסבירו לו שב- 1781, בזמן שהתגלה כוכב אורנוס, האנושות עברה טרנספורמציה בגוף האנרגטי, ונהייתה מורכבת יותר, כלומר נהייתה מודעת יותר. למעשה מאותה תקופה חל שינוי משמעותי באנושות בכל מובן ההתפתחות שלה, העידן המודרני התחיל בהדרגה. המעבר ל- 9 מרכזים אנרגטים אומנם התחיל באותה תקופה, אך עדיין לא הסתיים באופן מלא. על פי המידע מהתיקשור שרא קיבל, המעבר הזה למעשה יסתיים ב 2027 ואז תתחיל תקופה חדשה של האנושות. על פי רא, הילדים שיגיעו אחרי 2027 יחיו באופן שונה מאוד משאר האנשים היום. יראו אותם כילדים שונים בצורה ברורה, מעין מוטציה חדשה של האנושות. וכמו כלפי כל מוטציה חדשה, גם כלפיהם תהיה חוסר הבנה, ריחוק ותחושת זרות. יעבורו כמה דורות עד שהילדים האלו יהיו רוב האוכלוסיה בעולם, ואז האדם החדש הזה יהיה השולט בעולמנו. כיום כולנו חיים עם 9 מרכזים אנרגטים, אך לא כולנו חיים בפונטציאל שלהם, אלא עדיין חיים במודעות ישנה של 7 מרכזים. אנחנו החוליה המקשרת לילדים החדשים שיגיעו ב 2027. התיקשור שרא קיבל, הוליד את מערכת העיצוב האנושי (human design), שדרכה האדם מקבל מפה אישית המגלה לו את הפונטציאל המלא שלו ומראה לו איך הוא יכול לחיות בתוך גוף של 9 מרכזים אנרגטים בהוויה של חיבור אמיתי ואותנטי לעצמו. הדרך הזאת משנה את חייהם של הרבה אנשים ומדייקת אותם לחיות בתוך גופם בקבלה עמוקה ושלווה שהם לא הכירו בעבר. אינדבידואליות ושבטיות המודעות של האנושות ב 7 מרכזים אנרגטים היתה מודעות ישנה של לחימה, שליטה, אומץ, חיבור ללב מתוך דגש על שבטיות והישרדות תמידית. המודעות של 9 מרכזים היא התפתחות של המודעות הישנה למודעות חדשה שמתפתחת באופן טבעי יותר לכיוון אינדבידואלי ואף למשהו חדש לא נודע. באנרגיה שבטית יש מערכת תמיכה אחד לשני. בתוך מסגרת שבטית, לא משנה מה הרצון האינדבידואלי שלך, תמיד תרגיש את הצורך והלחץ לבחור בדבר שיתמוך בשאר השבט שלך. מ 1781, כשהתחיל המעבר ל 9 מרכזים באנושות, התחילו יותר ויותר אנשים לבטא את האינדבידואליות שלהם, והיום אנחנו רואים שהחיבור האינדבידואלי תופס יותר תאוצה, אנשים יותר מחוברים לעצמם ולמהות שלהם. דבר זה גם מגביר את יכולת היצירתיות של בני האדם. אפשר לראות היום שכמות היצירתיות האינדבידואלית בכדור הארץ הוא עצום לעומת מה שהיה בדורות הקודמים. בעבר, באנרגיה של 7 מרכזים, האנרגיה השבטית היתה העיקרית, ובתוך אנרגיה שבטית אם אתה מתבלט מדי ומבטא יצירתיות אינבידואלית, אתה לוקח סיכון של התנתקות מהשבט ואובדן התמיכה. כיום הכל עובד אחרת, והאנרגיה החדשה לוקחת אותנו לעודף אינדבידואליות. למעשה החיבור לאינדביואליות נעשה הטרנד החדש בהתפתחות של האנושות, וכמו כל דבר חדש, גם הוא נהיה מאוד קיצוני בחיינו. כיום הרבה יותר זוגות נפרדים בגלל החיבור לאינדבידואליות שלהם מבעבר, לא משנה מה החיבור השבטי (המשפחה) דורש מהם, תשומת הלב הולכת לאינדבידואליות, למציאת החיבור האמיתי שלנו לחיים ולייעוד שלנו. לעומת תקופה זאת, הדורות הקודמים היו עושים הכל בשביל להישאר בשבטיות של המשפחה גם אם זה אומר לוותר על האינדבידואליות שלהם. אפשר לראות את זה על הדורות הקודמים של המשפחות שלנו. זאת תקופה לא פשוטה היום, היא מאוד דואלית, מצד אחד אי אפשר רק לחיות בשבטיות שנותנת לנו תמיכה, מבלי לרצות להתחבר לאינדבידואליות שלנו ולהבין שאנחנו חייבים לקבל את המיוחדות שלנו כמו שהיא ולבטא את היצירתיות הרדיקלית שלנו, מצד שני אי אפשר להיות רק באינדבידואליות שלנו ללא תמיכתם של האנשים הקרובים אלינו (השבט). לחיות רק באינדבידואליות ללא השבטיות, לא מאפשר לנו לקבל את התמיכה שאנחנו צריכים בבסיס שלנו, שעליה גדלנו כילדים. למעשה ללא אנרגיה של תמיכה שבטית (ההורים והמשפחה והחברים) גידול ילדים הוא דבר מאוד מאתגר, התמיכה השבטית מעניקה לנו נוחות וביטחון פיזי, וזה חלק מהצורך העמוק והמושרש שלנו בשבטיות תומכת. הרצון לחיות את האינדבידואליות שלנו מתערבב עם הרצון שגם החברה מסביבנו תראה את האינדבידואליות שלנו ותתמוך בנו, אחרת אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת חיים את מי שאנחנו. אך מצד שני לא משנה מה נבחר, אנחנו נמצאים בתקופה שבה האינדבידואליות צוברת וגם תיצבור יותר ויותר תאוצה עד שלפי דעתי, בשלב כזה או אחר, אנשים יראו שהם יותר מדי מרוכזים באינדבידואליות שלהם ותהיה חסרה להם האנרגיה השבטית, ואז יבקשו לאזן בינהם בצורה נכונה. זה למעשה מה שקורה היום. אנשים מרגישים שהם רוצים לחזור לשבטיות כמו של פעם, ולכן יש המון נסיונות לייצר קהילות ולשלב את האינדבידואליות של האדם עם השבטיות. לפני 200 שנה היה מאוד קל ליצור קהילה ושבט, כי רוב האנשים היו מכווננים על זה. אך היום הרבה מהקהילות מתפרקות ולא מצליחות, כי הן מבינות שהכוח האינדבידואלי חייב לקבל מענה ושהתבנית של השבטיות הישנה לא עובדת יותר. הרצון שלנו להתחבר למיוחדות ולאינדבידואליות שלנו ולתת לה מענה ראשוני, מתגבר על הצורך בתמיכה שבטית בשלב כזה או אחר, וזה יוצר קונפליקטים מאוד עמוקים בין אנשים. השבטיות של העתיד לעולם לא תהיה כמו של פעם, לא משנה כמה נתאמץ. השבטיות העתידית תצליח רק אם השבט יהיה עם תחושת כבוד הדדי לאינדבידואליות של כל אדם ויכיר במיוחדות שלו ולכן יהיה גם עם כבוד עבור הבחירות שלו, למרות שהן יכולות לנגוד את כל הקונספט של השבט עצמו. דבר שבשבטיות של פעם לא היה, כי השבט בחר עבור כולם ואם אחד רצה לעשות משהו אינדבידואלי, שונה ומוזר, היו מוציאים אותו מהשבט. אני יודע, אתם בטח מרימים גבה ורוצים להגיד לי: ״אבל כמעט כל האנושות חיה היום כמו המודעות של 7 מרכזים שאתה מתאר״. אז
