תהליך איפוס חיים

איך שאני תופס את זה היום, כל המהות של פרוג’קטורים הוא ללמד חוסר מאמץ. אני רואה שזה קורה יותר ככל שאני חווה יותר את זה בעצמי כפרוג’קטור. אפילו אגזים ואומר אמירה קצת נחרצת, שהדרך שבה פרוג’קטור יכול לדעת אם הוא חי את עצמו באמת, היא לבדוק עם כמה מאמץ הוא חי את חייו. השאלה היא אישית וכל אחד עם עצמו יכול לענות עליה בלבד. עם כמה מאמץ אני חי כרגע? כמובן שהמאמץ שאני מתכוון אליו הוא מאמץ נפשי, לא פיזי. אם אני מרים משקולות או יוצא לריצה, אפשר לומר שהגוף שלי במאמץ, אך זה לא המאמץ הנפשי שאני מדבר עליו. המאמץ הנפשי הוא מאמץ פנימי הרבה יותר מאשר חיצוני. הוא מאמץ שאכן יכול להתיש את הגוף, אך הוא מתחיל ממחשבה של יזימה, שהיא אסטרטגיה שמתחתיה יש רצון להשיג את הצורך בהכרה וזיהוי על מנת לחוש תחושת הצלחה, בעיקר אצל פרוג’קטורים. נח עם עצמי בין האבנים של הפירמידה בבוסניה המאמץ הזה קיים אצל הפרוג’קטור כי חווית ההצלחה שהוא מחפש הכי קשורה ללחיות ללא מאמץ. כי כשחיים ללא מאמץ אין פחד הישרדותי, אין רדיפה אחרי הכרה והזמנה חיצונית, אלא יותר שחרור,  מיקוד ההזמנה לתוך עצמי, ידיעה שההזמנה קורית רק כאשר אני קודם מזמין את עצמי. חוסר מאמץ הוא סימפטום של אמון בחיים, בעיקר עבור פרוג’קטורים. זהו אמון שהיקום יודע מי אני, שהוא יודע איפה אני גר. הפרוג’קטורים באו לכאן כדי לכוון את האחר, אך הטריק פה הוא שהם לא יכולים לכוון את האחר אם הם לא יודעים לכוון את עצמם, או במילים אחרות, הם יכולים לקבל הזמנה ראויה רק אם הם עצמם מזמינים את עצמם קודם. להזמין למה? לעשות מה שהכי מבטא את חוסר המאמץ הנפשי, שזה אומר בפשטות להזמין את עצמנו לעשות מה שאנחנו אוהבים לעשות.

כוכב פלוטומת *מתאים לרמת ידע בעיצוב האנושי – בינונית  במפת השמיים ישנם כוכבים שזזים מאוד לאט וכאלו שזזים מהר. פלוטו, נפטון, אורנוס, שבתאי, הם כוכבים איטיים, הם אלו שמייצרים תקופות מאוד משמעותיות באנושות ברמה הקולקטיבית מבחינת ההשפעה שלהם על כדור הארץ. המבט הראשוני שכולם רואים היום בטרנזיטים (9.7.20) זה את הערוץ 61-24 שקיים במרכזי הראש וישאר איתנו הרבה זמן. כבר כתבתי כמה מאמרים על המעבר הזה, אך הפעם אתמקד בנושא מאוד מעניין ומעורר מחשבה. פלוטו הוא הכוכב שמעמיק בכל דבר בדחיסות ואינטנסיביות ולמעשה פונטציאלית מייצר טראומה וגם את היכולת להירפא ממנה. שער 61 בפלוטו זה שער של גילוי האמת הפנימית של הידע, תפיסות של ידע חדש בעולם שמפתיעות ושמכניסות לשוק (שער אינדבידואלי).  כל הגילוי על האמת שרואים עכשיו בתוך העולם ימשיך להתקיים עוד הרבה זמן ויכניס את רוב העולם להלם טראומתי לגבי ידע חדש על המציאות.

במהות העמוקה כולנו רוצים לדעת את האמת, לכולנו יש צורך לדעת מה נכון ומה לא, וכאנשים בוגרים אנחנו מתחילים לגלות שברגע שנצמדנו לאמת כלשהי בשלב מסויים היא תשתנה לאמת אחרת ואז משהו בתוכנו יתאכזב. כך זה כל חיינו, אנחנו נצמדים לאמת ואז מתאכזבים, מאמינים למשהו ואז מגלים שהוא כבר פג תוקף ושוב מתאכזבים, עד שיום אחד המוח מתעורר להבנה שאי אפשר להיצמד לשום אמת מכיוון שהיא כל הזמן משתנית, מה שהיה נכון אתמול, לא נכון היום, העובדות של אתמול לא רלוונטיות לעובדות של היום, אז אנחנו מגלים שבכל פעם שמוחנו מנסה להיאחז באמת כלשהי, ישנה אכזבה ושהתופעה הזאת של היצמדות לאמת כלשהי ואכזבה, זה דבר שחוזר על עצמו, עד שאנחנו מתחילים לגלות כאנשים מודעים שניסינו לגלות אמת חיצונית מאיתנו ושבתכלס אין דבר כזה אמת חיצונית, כי האמת לעולם לא יכולה להיות דעה, מידע, חוויה, תובנה, לא של אדם אחר ולא שלנו, מכיוון שגם היא תשתנה.

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינוני. על מנת להסביר את המרכז הרגשי בצורה מעמיקה, בואו ואקח אתכם בדמיון ליקום מקביל ששם הדיזיין מוכר כמו אסטרולוגיה, באותו יקום גיליתי כמה ירחונים של עיתון “דיזיין לנוער”, ומצאתי התכתבות ממש מרתקת על המרכז הרגשי הפתוח שבא לי לשתף אתכם, הנה הטקסט –  ***** “דיזיין לנוער שלום, גיליתי לי שיש לי מרכז רגשי פתוח ושאני לא רגשית ואין לי רגשות משלי, ובתכלס אני מתחרפנת ממערבולות רגשיות ואז פתאום יש רגעים שאני לא יודעת בכלל מה אני מרגישה ואם יש לי רגשות משלי. מה עליי לעשות? תודה מראש. – שלום יקרה, את חוששת ממשהו? אל דאגה, יש לך רגשות משלך, כשאת מרגישה אותם הם בתוך הגוף שלך ולכן הם לא של אף אחד אחר, כי את זאת שמרגישה אותם בתוכך, שמת לב? אם תחקרי היטב את הרגשות שלך, סביר שתגלי שזה בלתי אפשרי להרגיש את מה שהאחר מרגיש באמת בתוכו, זה גם הוכח מדעית, את רק משליכה את הרגש שלך על האחר, ועם זאת יכול לקרות שלפעמים את תחושי רגשות דומים לאחר, אולי נסביר לך בהמשך מדוע. – דיזיין לנוער שלום, אתה צודק אני מרגישה אותם, אבל למה אני מרגישה רגשות כאלו יותר כשאני ליד אנשים אחרים וכשאני לא לידם הכל יותר רגוע? זה לא אומר שאני מרגישה את הרגשות שלהם ושהם משפיעים עליי? קשה לי להיות ליד אנשים מסויימים, אני לא יודעת מה לעשות, ללכת? לברוח? להישאר? אשמח לעזרתך, תודה. – שוב שלום יקרה. נכון, אם את מתרחקת מאנשים מסויימים לפעמים תגלי שפתאום הרגשות נעלמים, אך זה לא אומר שהם לא היו שלך בזמן שאת לידם. במידה וקשה לך להיות לידם, יש לך 2 אפשרויות, את יכולה לשהות שם אם את רוצה להבין למה את מרגישה כמו שאת מרגישה או פשוט ללכת משם, לדעת לעזוב כשאת צריכה להתאוורר כשקשה לך רגשית. מקווה שזה עוזר. – דיזיין לנוער שלום, אני אני מבינה מצד אחד מה אתה אומר אבל אני מבולבלת, אני רוצה להשתחרר מתחושת הכאב והכובד האלו ליד אותם אנשים, קשה לי להתעמת מולם בגלל התחושה הזאת, זה מפחיד אותי ואת האמת אני סובלת כשזה המצב. אשמח להבין למה אני מרגישה את מה שאני מרגישה לידם וכשאני לבדי הכל בסדר, ואיך אפשר להקל על זה כשאני לידם ורק רוצה לברוח? תודה שוב על עזרתך. – “שלום יקרה. הבה נפרט. הסיבה שאת חווה רגשות כבדים ודחוסים לפעמים ליד אנשים מסויימים היא שמרכז מקלעת השמש של אחד מהם כנראה נמצא בחווית מודעות דחוסה באותו הרגע והוא מעביר אליך את מצב המודעות לחווית המציאות שהוא חווה בגל שלו. הגל של מקלעת השמש הוא גל של מודעות לחוויה הפיזית. זה גל שנע בין חוויה ברזולוציה מאוד גבוהה ודחוסה שבה החוויה של המציאות נראית מאוד כבדה ומלאת פרטים – נקרא לזה הגל הנמוך, לבין החלק בגל שבו הרזולוציה פשוטה יותר ופחות דחוסה, היא מאווררת יותר מהגל הנמוך ויש בה פחות פרטים, נקרא לזה הגל הגבוה. לאדם שמרכז מקלעת השמש מוגדר לוקח ימים ואולי הרבה יותר לעבור בין הגל הגבוה לגל הנמוך וחזרה. אך הגלים האלו לא מעידים על כך שאותו אדם בהכרח יחוש סבל ורגשות כואבים כשהוא בגל הנמוך. הסבל נגרם כאשר ישנה התנגדות לחווית המציאות, אפשר לקרוא לזה ויכוח מול המציאות. כל התנגדות למציאות מתבטאת בשני אופנים – במחשבה שמתווכחת מול המציאות וברגש שלילי בגוף שמלווה למחשבה הזאת. כאשר אותו אדם עם מקלעת השמש נמצא בחוויה החזקה של המציאות (הגל הנמוך), הוא קולט יותר פרטים וחווה את המציאות יותר חזק מאשר בגל הגבוה, לכן יש סיכוי גדול יותר שבגל הנמוך תהיה לו יותר התנגדות למציאות, כי הוא קולט אותה יותר חזק, זאת הסיבה שהוא ירגיש הרבה יותר רגשות שליליים ויסבול, אך במידה ואדם זה יודע לעשות עבודת מודעות עם עצמו ולומד להכיר במציאות ולאהוב אותה יותר, הוא פשוט ירגיש אהבה ולא סבל. לכן הרגשות השליליים שיופיעו בו תלויים ברמת המודעות שלו למציאות ובכמה הוא לומד לאהוב את מה שקיים מולו. אותו הדבר גם את. בגלל שמרכז מקלעת השמש שלך פתוח, כשאת נמצאת ליד אדם שנמצא בגל הנמוך של מרכז מקלעת השמש, את חווה לידו את החוויה של הגל הנמוך, שזאת המודעות למציאות ברזולוציה גבוהה, שהיא חוויה דחוסה יותר ומלאת פרטים ברמת הגוף, ולכן יש סיכוי שבאותו הרגע את תחווי התנגדות חזקה למציאות במידה וקשה לך עם מה שאת חווה ולכן תחושי רגשות כואבים. אולם גם כאן, במידה ואת אוהבת את כל מה שאת חווה במציאות, לא יופיעו לך רגשות קשים אלא פשוט תרגישי אהבה. זאת הסיבה שהרגשות שאת חווה הן לא של האדם שלידך, אלא שלך. יכול להיות מקרה של אדם שנמצא לידך עם סמכות רגשית בגל נמוך ודחוס, ויסבול ממש ממש כי הוא מתווכח עם המציאות, וכשאת תהיי לידו לא תחווי שום סבל או רגשות כואבים מהסיבה שאת אוהבת את כל המציאות הדחוסה שאת חווה לידו, ולכן את פשוט תהיי באהבה ולא תרגישי שום כאב רגשי כשאת ליד הגל הנמוך שלו. זאת הסיבה שהסבל שלך לא קשור לאנשים אחרים, הרגשות שלך לא קשורים לאנשים אחרים, אלא קשורים לויכוח שלך מול המציאות. חשוב שתביני את ההבדל על מנת שתוכלי לקחת אחריות על הויכוח שלך למול המציאות לאט לאט בחייך. – דיזיין לנוער שלום, תודה על התשובה המפורטת זה עזר לי מאוד להבין. אז אתה בעצם אומר שכאשר אני מתווכחת עם המציאות אני סובלת והרגשות השליליים הן תחושת הסבל שאני מרגישה, והן יכולות להופיע כי אני נמצאת ליד אדם עם סמכות רגשית ומושפעת מהמודעות שלו לחווית המציאות בגל שהוא נמצא בו? – שלום יקרה, כן. כשאותו אדם מופיע בתוך ההילה שלך, לא היתה לך הכנה לחוות את המציאות בהדרגה כמוהו, לא היתה לך אפשרות להתרגל לאנרגיה הדחוסה במשך ימים דרך גל קבוע, מכיוון שמרכז הסולאר פלקסוס שלך פתוח. לכן אם את לבדך בבית ופתאום את פוגשת אותו בגל הנמוך, את חווה את הגל הנמוך לידו בבת אחת בדחיסות ובהפתעה, דבר שיכול להעלות לך התנגדויות חזקות למציאות ויציף בך המון מחשבות ואמונות לא מודעות בתוכך וזה יתבטא ברגשות שליליים שלא תביני מהיכן הם מגיעים פתאום. זאת הסיבה שבמקרים מסויימים את עלולה לפחד להתעמת מול אותו אנשים במידה וקיים תהליך רגשי שאת צריכה לעבור מולם. כמו שציינו כבר, במקרה כזה כל מה שעליך לעשות זה לבדוק עם הסמכות שלך אם נכון לך להישאר שם או ללכת, ולהיות רגישה עם עצמך אם נכון לך להישאר במרחב שם. – תודה דיזיין לנוער, אני מתחילה להבין יותר עכשיו. רק שאלה אחרונה ונסיים, אז זה אומר

*רמת ידע בעיצוב האנושי: מתקדם כאשר מסתכלים על הקווים במפה, מתחילים להבין לעומק כיצד ההתניות מתחילות להיווצר בצורה עמוקה מהיסוד. הקווים יכולים לגלות לנו את הקושי והאתגרים שיש לכל אחד מאיתנו בדרך כזאת שאף מרכז פתוח לא יכול. נתחיל עם זה שנבין שלכל קו יש קו הרמוני. 1 הרמוני ל 4, 2 הרמוני ל 5, 3 הרמוני ל 6 (ולהפך). הצורך של כל קו הוא בתמיכה של הקו ההרמוני שלו, אחרת לקו עצמו אין כוח ואנרגיה להתבטא. כך זה גם בתוך מערכת יחסים וקווים הרמונים בתוך קשרים בעולמנו. בקריאת מפות משותפות אני אוהב לתת תשומת לב לצרכים אחד של השני דרך כל אלמנט במפה על מנת שכל צד יבין את הצרכים של הצד השני בתוך מערכת היחסים (לא בשביל למלא אותם לאחר, אלא קודם כל כדי לראות אותם ולהכיר בהם), גם כשאני מסתכל על הקווים במפה האישית (בעיקר בפרופילים) של כל צד, אני בודק את הצרכים של כל אחד בנפרד ומבין מה חסר לכל אחד והאם הם יכולים לתמוך אחד בשני דרך קווים הרמונים (עוד רגע אסביר על מה מדובר). מכיוון שהנטייה הלא מאוזנת שלנו היא לצפות שתמיד תהיה לנו תמיכה של הקווים ההרמונים שלנו בתוך מערכת יחסים, הנטייה היא לצפות שהפרנטר ישלים לנו את הקו ההרמוני שחסר לנו. דבר שעלול לגרום במערכת יחסים לציפיות לא מדוברות וחוסר תקשורת. זאת התניה מאוד לא מודעת וזה מאוד מורגש כאשר קו כלשהו אינו מקבל את התמיכה של הקו ההרמוני שלו אצל אחד מהפרטנרים. אתן כאן כמה דוגמאות מועטות לשם המחשה כיצד כל קו צריך את הקו ההרמוני שלו בשביל להיתמך. שימו לב בבקשה לא להשליך את ההסבר שאתן פה לכל קו בנפרד משאר המפה שלכם, מכיוון שהפרופיל תמיד מורכב מ 2 קווים והם קשורים אחד לשני. נתחיל עם קו 1, שממוקד בעצמו בחקירה וביסוס היסודות, קו זה צריך את האנרגיה של קו 4, בשביל להכיר תחומי חקירה נוספים, דבר שרק קו 4 יכול לאפשר דרך הזדמנויות במפגשים עם אנשים וקבלת מידע מאחרים. לכן במערכת יחסים הציפייה של קו 1 מהצד השני תהיה שהוא יבקש להכיר דברים חדשים ולחבר אותו עם אנשים. לעומת זאת קו 4 צריך את החקירה של קו 1 על מנת שיוכל להעביר הלאה לאנשים אחרים בתוך המעגל את מה שקו 1 חקר ולמד (את קו 1 לבדו לא מעניין להעביר הלאה בהכרח). קו 2 עם האיכות הטבעית והפשוטה צריך את האנרגיה של קו 5, על מנת שהוא יוכל להיות טבעי מבלי להתאמץ לצאת החוצה מהמקום הבטוח שלו, כי קו 5 התומך בו, עושה 2 פעולות – הוא קורא לקו 2 לצאת מהמקום הבטוח וכשקו 2 מרגיש מוכן הוא עושה זאת וכך מאפשר לו להגיע לאנשים חדשים ולהראות את עצמו מבלי שהוא צריך להתאמץ. הפעולה השנייה היא שקו 5 יכול להשתמש בכשרון של קו 2 ולהראות אותו לעולם וכך קו 2 יכול להמשיך להיות בטבעיות שלו עם עצמו. אם נסתכל על קו 5, זה הסיפור ההפוך, הוא צריך את האנרגיה של קו 2, על מנת לנוח בתוך עצמו כאשר הוא נשאב להעביר מסר לאנשים זרים. קו 2 זה הבית שלו, שם הוא יכול וצריך לעצור לרגע ופשוט לבהות ולהיות כפי שקו 2 אוהב לעשות – רק להיות פשוט וטבעי, ולהתכנס בתוך עצמו, להיות בתוך עולמו הפנימי הרגשי, אז קו 5 יכול לחזור לעולם בחוץ ולהביא משהו חדש. קו 3 צריך את האנרגיה של קו 6, על מנת שיוכל להתבונן מחוץ לעשיה ולהתנסות היומיומית של עצמו, כדי לקבל פרספקטיבות מחוץ לעולם החומרי, כך הוא מודע לכך שאפשר ללמוד מהתנסויות ולחיות אותם ולא רק ללמוד מטעויות בלי לחיות אותם בעצמו. דרך קו 6, קו 3 לומד לעצור לרגע לפעמים את התנסויות החיים האינטנסיבית ולהתבונן. לעומת זאת קו 6, צריך את ההתנסות של ה- 3 על מנת להגיע לחוויה של אי עשייה, של התבוננות, שמגיעה מתוך ידיעה שההתנסות של קו 3 התקיימה ועכשיו אפשר פשוט לחיות את מי שאני ולהפסיק להתנסות. קו 3 מאפשר ל קו 6 להירגע לפשוט לחיות את מי שהוא בלי מאמץ ובלי אינטנסיביות. מה קורה למול העולם כאשר הקווים אינם הרמונים בתוכנו? אם נסתכל על הקווים שבמפה שלנו (בדגש על הפרופיל), נגלה כמה קווים יש לנו מכל סוג. אם אין איזון בקווים ההרמונים במפה שלנו (ולרוב האנשים אין), עלול להיווצר בתוכנו מאמץ לא מאוזן להשלים בצורה לא מודעת את הקו ההרמוני שלנו. דבר שגורם לכל קו שחסר לו הצד ההרמוני, לנטות להיות בקו ההרמוני שלו בצורה עודפת או בחוסר במקום בצורה מאוזנת. קודם כל לפני שנבין איך זה מתבטא במערכת יחסים, נסתכל איך זה נראה בתוך עצמנו. הנה דוגמאות קטנות מכל קו במפה האישית: קווי 1 שחסר להם קו 4 שיתמוך בהם, ירגישו שהם נוטים להתנהג כמו קו 4 בצורה קיצונית, שבדרך כלל נוהג או לתת בעודף או לקבל בעודף (מידע או עשיה) מאחרים ובכך להיות תלותי בקבלה מאחרים או בעודף נתינה לאחרים. לכן קווי 1 שחסר להם קו 4 יתנסו בחוסר יכולת לקבל ולבקש מאחרים וחוסר יכולת להיפתח מול אנשים אחרים בחברויות, או להיפך – הם ינסו לתת בצורה לא מודעת ועודפת את הידע או העשייה שלהם הלאה לאנשים הקרובים אליהם. כמובן שבאותו זמן הם לא יהיו מחוברים לסמכות ולדרך שבה ההילה שלהם פועלת. לעומת זאת, קו 4 שחסר לו קו 1 במפה, ילמד ויחקור מעבר למה שהוא יכול להעביר הלאה, הוא ימלא את הראש שלו במלא דברים מתוך המחשבה שאולי זה נכון לו להבין וללמוד, וינסה להבין את מה שאחרים חקרו, ויהיה לו צורך עז לחקור וללמוד בלי קשר לסמכות שלו. קו 4 במצב כזה ינסה לחקור וללמוד מעבר לכוחות שלו, מה שיקרה אז, זה שהוא יעביר ידע למעגל החברים שלו ללא אבחנה ותשומת לב לתכנים שהוא מעביר. אך כאשר האדם בעל קו 4 עובד בדרך נכונה על פי הדיזיין שלו, הוא מגלה שהוא מקבל את הידע הנכון מבעלי קו 1 כשהוא צריך וכך לומד כיצד להשתמש בידע הזה ולהעביר אותו על פי הסמכות והדרך שבה ההילה שלו פועלת. קו 2 שחסר לו קו 5, יתנהל בצורה קיצונית כמו קו 5 מותנה. או שהוא יפחד ממש לצאת החוצה לעולם ולהראות את עצמו וכל הזמן יחשוב על מה הוא יכול לתת לאנשים אחרים (זרים), או שלא יצליח להישאר הרבה זמן באנרגיה הפשוטה והנעימה של עצמו, הוא ירגיש דחף לצאת החוצה ולעזור לאחרים בצורה עודפת ולא מאוזנת, להראות להם משהו חדש שהוא גילה עם עצמו. כשזה קורה בצורה עודפת ולא מאוזנת אז לא יהיה לקו 2 שקט וחיבור פנימי