חוק אוניברסלי 1 – חוק המראה
זהו החוק הראשון בהתפתחות התודעה, את חוק המראה הרבה אנשים מכירים, זה אחד החוקים הכי בסיסיים אך הכי קשים לקליטה ברמת החוייה, הוא מציף לכולם התנגדויות. חוק זה אומר שכל דבר שקיים הוא למעשה ההשתקפות שלנו, או יותר נכון לומר השתקפות של החשיבה שלנו. כשאני אומר כל דבר, אני מתכוון לכל דבר. אני אישית עובד עם חוק המראה כבר המון שנים בהתנסות יום יומית וזה שינה את חיי. למה חשוב ללמוד אותו? כי כשמבינים חוק זה מתוך חוויה, אין יותר אשמה, ולמעשה כבר אין את מי להאשים בעולם, (אפילו אם זה כייף לפעמים לעשות זאת) וכשאין את מי להאשים בשום דבר אין סבל, אין כאב, אין מלחמות. למה? כי אז כל אחד לוקח אחריות על החשיבה שלו.חוק המראה זה החוק האוניברסלי היחיד שהכי קשה להפנים מכל החוקים האחרים, כי החשיבה לא יכול לקלוט שמה שהיא חושבת על דבר מחוץ אליה כאובייקט הוא למעשה היא עצמה. את חוק המראה יצרה למעשה החשיבה שלנו בצורה מאוד מתוחכמת על מנת להגן עלינו. כאשר יש לנו רצונות, תלונות ודרישות מהמציאות, החשיבה שלנו נמצאת תמיד במתח ופחד שמה הדבר לא יתקיים או יאבד לנו (במידה והוא כבר קיים). באותו זמן המתח יוצר כאב שנשמר בגוף בצורה פיזית ואנרגטית. כאשר החשיבה לא יכולה להכיל יותר את המתח והכאב שהיא עצמה יוצרת, היא נכנסת למנגנון הישרדותי שבו היא משליכה סבל זה בשתי דרכים: 1. שמישהו אחר יוצר את הסבל שלה. החשיבה עסוקה תמיד בלראות מה יעשה אותנו מאושרים יותר, וכל אדם חיצוני לנו שמפר את תחושת האיזון והאושר, הוא אשם במידת מה על פי עולמינו. 2. שמישהו אחר סובל ולא היא עצמה. כאשר אנחנו רואים אדם סובל, ואנחנו מרגישים את הכאב והסבל שלו, זה למעשה הכאב והסבל שלנו שעדיין לא פתרנו. זה המנגנון של החשיבה להשליך שהאדם הוא זה שכואב ולא אנחנו. במציאות אנחנו לעולם לא יכולים לדעת איך מרגיש הכאב/סבל של האדם לידנו, אנחנו רק יכולים לחוש את שלנו. זאת תובנה שקשה לתפוס, אך היא קיימת בכל הרמות של החיים, וברגע שמגלים אותה אנחנו מתחילים לקחת אחריות מאוד גדולה על עצמנו ועל התודעה שלנו, ובכך לא לברוח יותר מהכאב שלנו. זאת הדרך היחידה שהכאב יכול להירפא. האגו שלנו בנוי מהאמונה הבסיסית שאנחנו נפרדים מאנשים אחרים, ולכן הוא עצמו מפוצל, ומאמין שיש מישהו שיכול לפגוע בו, להזיק לו או לאיים עליו. כך למעשה החשיבה מחלקת את עצמה ל'אני' ול'אחר'. זה מקל עלינו בעומס, אך מקטין את תחושת העצמי האותנטית, וגורם לאשליה שיש מישהו אחר מחוץ אלינו שסובל או שאפשר להאשים אותו בסבל שלנו, ובכך למעשה לפתור דרך אותו אדם את הסבל שאנחנו חשים. חוק המראה אומר שכל דבר שקיים כחוויה אוביקטיבית לנו, הוא למעשה לא אוביקטיבי, אלא סובייקטיבי, הוא אנחנו. מה עושים עם זה? פשוט מתבוננים כיצד הכל זה שיקוף של החשיבה שלנו. נסו להבין למה אתם חושבים את מה שאתם חושבים על האחר. החשיבה רק רוצה לעזור לכם, היא כמו ילד קטן שצריך התייחסות אוהבת, ויש סיבה לכל מחשבה כואבת. שימו לב שכל מחשבה שאתם חושבים על האחר, אתם עושים אותה באותו הרגע לעצמכם. המחשבה גורמת לרגש כואב לצוף ואתם משליכים שזה האחר שעושה זאת לכם. זה תהליך עדין ורגיש עם הזמן יכול להביא המון אהבה עצמית ואושר לחייכם.
