תהליך איפוס חיים

לפני שהגענו לכדור הארץ הבריאה אמרה לנו: ״חברים יקרים, אהובים ואהובות!! יש לי מסלול חדש ומיוחד להציע לכם, מסלול ששווה לקחת, לא תמצאו מסלול כזה בשום בריאה אחרת, זאת תוכנית עם שידרוג רציני (בתודעה), זהו המסלול הכי חוויתי שאי פעם תשתתפו בו. תלמדו בו שיעורים של בחירה חופשית שלא תמצאו באף מקום. תהיה לכם בחירה חופשית הכי מצומצמת שיש ביקום לעומת מה שאתם מכירים כעת. לא יהיה עוד מצב כמו עכשיו שבו אתם חושבים על משהו והוא מופיע, או מצב שאתם חושבים על מקום ביקום ואתם מופיעים שם. תהיה לכם אשליה שאתם יכולים למות, ולראשונה תחוו איך דברים שמסביבכם נהרסים ומתכלים. אם תבחרו תוכנית זו תצטרכו להתנהל עם גוף פיזי כבד ותצטרכו ללמוד לכבד אותו על מנת שתוכלו לבחור את הדבר הנכון לכם בתוך עולם זה. המשימה שלכם, אם תבחרו לקחת אותה, היא להגיע למצב חוויה של בחירה חופשית כמו שאתם חווים עכשיו. ככל שתתפתחו דרך הפילטרים של הגוף שתבחרו לכם, כך הבחירה החופשית שלכם תגדל ותיזכרו מאיין באתם, עד אשר הבחירה החופשית שלכם תרגיש כמו שאתם חווים כאן שזוהי תחושה של חופש ואושר. זהו האתגר. המתנה מבחירת מסלול זה תעניק לכם שידרוג בתודעה שטרם ידעתם והתרחבות של אהבה שטרם הכרתם. אה כן! שכחתי להוסיף שיש אפשרות יציאה מהתוכנית מתי שתרצו וגם תוכלו לחזור חזרה למסלול הזה ולהמשיך מאותה נקודת התפתחות ככל שתחפצו. אז יקרים ויקרות! מי רוצה להצטרף?״ אני אני אני!!! 🙂 🙂 אז כולנו כבר כאן 🙂  ולחלק גדול מאיתנו קשה עם הבחירה החופשית המצומצמת שיש לנו, אבל היא עדיין קיימת. כי אין תודעה ביקום שאין לה בחירה חופשית. הגענו לכדור הארץ על מנת להתפתח. העולם הפיזי הדחוס שבו אנחנו חיים, לא מאפשר לנו בחירות מרובות כמו במימדים לא פיזיים שקיימים בשאר היקום. למשל בחלום, שהוא מימד לא פיזי, יש לנו אפשרות בחירה חופשית רבה יותר (בעיקר אם אנחנו מודעים בזמן החלום). לפני שהגענו לכדור הארץ ידענו שאנחנו הולכים להצטמצם בבחירות שלנו. זה היה הדיל שעשינו. הסוד שאנחנו צריכים לדעת הוא פשוט: ככל שהתודעה מפותחת יותר, כך חווית הבחירה החופשית גבוהה יותר. כלומר ככל שאתם מתרחבים בתודעה שלכם ואתם יותר באהבה, כך אתם יותר מודעים לכך שיש לכם בחירה אינסופית. אז הדמיון שלכם נפתח ואתם יכולים לראות שכל דבר אפשרי. זהו חופש אמיתי. ככל שהדמיון והחשיבה רחבים יותר כך גם חווית האהבה רחבה יותר. בחירה חופשית היא למעשה מילים נרדפות למילה חופש. כאשר אתם משילים מעצמכם אמונות ומחשבות שלא משרתות אתכם, כך באותו היחס אתם תרגישו שהבחירה החופשית שלכם גדלה, וכך תחושו יותר חופש בחייכם, גם אם אתם עסוקים כל היום. חוק הבחירה החופשית מצביע על מהותה של התודעה. לא רק של בני האדם, אלא של כל ייצור חי ושל כל ישות פיזית או אנרגטית, בין אם היא בכדור הארץ, בכוכב אחר, או במימד אחר. התודעה קיימת בשביל להתפתח ולולא ההתפתחות שלנו, היקום היה מפוזר ולא מאורגן, כך שלא היה אפשר ליצור דברים, ואז לא היו כוכבים ולא היו חיים, ומכך משתמע שלא היתה משמעות ליקום. לכן הבריאה נוצרה מלכתחילה על מנת להתפתח וליצור תודעות יותר ויותר מפותחות בצורה מאורגנת ומסודרת (ביולוגית או אנרגטית), על מנת שהיא תוכל להרחיב את עצמה וללמוד דרך התפתחות זו (קראו חוק אוניברסלי 2 – ״חוק תמיכת התפתחות יקומי״). כאשר התודעה מרחיבה את עצמה, באופן אוטומטי היא מקיימת בתוכה את חוק הבחירה החופשית המאפשרת גדילה והתפתחות דרך בחירות ולמידה מטעויות. על ידי בחירות, אנחנו מתפתחים וגדלים וכך התודעה מתרחבת להיות יותר ויותר יעילה עבור הכלל ועבור האחדות. ללא בחירה חופשית התודעה לא יכולה להתפתח, שתיהן קיימות כאחד. כאשר אנחנו בחוויית חופש מוחלט, אנחנו יכולים לראות שהכל אפשרי ושיש לנו אפשרויות בחירה רבות כל כך, שהחיבור לחוויה זו היא חוויית האושר עצמה. אז הדמיון פתוח כל כך שכל אנרגיה יצירתית יכולה להופיע, ובאופן טבעי הגוף שלנו מגיב ובוחר את הבחירה הנכונה שהכי מתאימה לאותו הרגע. נתראה בחוק אוניברסלי הבא – חוק המיוחדות והשיוויון. עד אז אם ישנה אפשרות תמיד בחרו באהבה. ״להיפתח מחדש״ מפגשי לימוד להתפתחות התודעה www.liavyanni.co.il

חוק האחדות אומר שכל מה שקיים ביקום הפיזי והלא פיזי הוא אחד. אנחנו אחד עם החיות, עם הצמחים, עם הירח והכוכבים והתולעים, וגם עם הכוכב הכי רחוק שקיים ועם כל ישויות הבריאה. אנחנו מקושרים אנרגטית עם כל דבר, זאת הרשת הקוסמית, היא מחזיקה אותנו ביחד וכולנו משפיעים אחד על השני. כל פעולה שלנו משפיעה על כל דבר ביקום, וכולם משפיעים עלינו. ככל שהתודעה שלנו מתפתחת, ההשפעה שלנו על האחדות גדלה. לפני שהגענו לכדור הארץ החלטנו שאנחנו באים לשיעור הכי קשה ביקום לחוויית האחדות בגוף פיזי. העולם הפיזי הדחוס שבו אנחנו נמצאים דורש לעבור שכבות של דחיסות כואבות שנוצרות בעקבות פחדי הישרדות של הגוף הפיזי שלנו. ככל שאנחנו גדלים רוחנית, כך אנחנו מתמלאים יותר באהבה והבחירות שלנו נעשות יותר מדוייקות ונכונות כלפי עצמנו וכלפי הכלל, ואז אותה אחדות מתחילה להיפתח בפנינו ואנחנו רואים אותה יותר ויותר. חוק האחדות מצביע על כך שאנחנו לעולם לא לבד, ולעולם לא נהיה, רק האמונה שאנחנו נפרדים יוצרת אשליה זו, ועל מנת להתגבר על אמונה זו, עלינו לשחרר קודם תפיסות ואמונות מטעות אחרות שתומכות באמונה זו. ככל שאנחנו מתפתחים בתודעה אנחנו מבינים שאהבה היא הכוח היחיד שעוזר לנו לשרוד, וכל אמונה מפרידה רק גורמת לנו להיכחד לאט לאט, מכיוון שכל אמונה שמונעת מאיתנו לראות את האחדות, חושבת שיש מישהו אחר מבחוץ שרוצה לפגוע בנו, ולכן החשיבה תוקפת אותו עוד לפני שהוא תקף אותנו, וכך אנחנו מתחילים במלחמה עוד לפני שבאמת התחילה. כשמבינים חוק זה לעומק, מתחילים להבין שכל בחירה שלנו נעשית עבור ההתפתחות של הכלל ולא רק שלנו. יש לנו בחירה האם לנתק את עצמנו מהאחדות השלמה או להיות מודעים אליה. אי אפשר לא להיות אחד עם האחדות, אנחנו כבר מחוברים איתה, אפשר רק לא להיות מודעים אליה. ככל שאנחנו יותר אוהבים, כך אנחנו יותר רואים את האחדות בהכל. ככל שאנחנו יותר מצומצמים בחשיבה שלנו, כך האחדות מתרחקת מאיתנו, זאת המשוואה הפשוטה. אז אנחנו מתחילים להבין שאנחנו חלק מבריאה כוללת ושאנחנו לא בודדים משאר היקום. על מנת להבין את חוק האחדות נדרשת חוויה ישירה, זאת חוויה של אהבה, שבסופה ישנה גם הבנה. למעשה חוק זה הוא החוק האוניברסלי הראשון, אבל בגלל שהוא היה קרוב אליי כל כך דילגתי עליו וכתבתי את ״חוק המראה״ כחוק הראשון. את חוק האחדות החשיבה שלנו לא רוצה להכיר מכיוון שהיא תלויה בנפרדות על מנת לקיים את עצמה כבודדת מהשאר. כך היא ממשיכה להחזיק באמונות שהיא חושבת שיעזרו לנו לשרוד. החשיבה מתרצת את הנפרדות דרך האמונה שאם אינך נפרד הגוף שלך לא ישרוד. ואף על פי שברמה מאוד בסיסית אמונה זו צודקת, אין היא יכולה לראות את האהבה, אלא רק את הפחד. בסופו של דבר החשיבה הלוגית לא מבינה שהגוף הזה לא יכול לשרוד ללא התפתחות התודעה שמביאה להתפתחות האהבה. בהמשך ארחיב על חוק אוניברסלי נוסף שנקרא ״חוק המיוחדות והשיוויון״. גבול מאוד דק עובר בין חוק זה לבין חוק האחדות, בחוק המיוחדות מבינים שאין דבר ביקום שהוא אותו הדבר כמוך ולכן כולנו מיוחדים ושווים, אז שימו לב שלא להתבלבל בין חוק המיוחדות לנפרדות שהחשיבה שלנו מייצרת. עד אז, אם יש לכם אפשרות בחרו באחדות…

לפני שנה בערך גיליתי סוד מאוד מעניין, שהתגלה מתוך התנסות וחוויות בכל מיני תהליכי מודעות עצמית שעברתי. אומרים לנו בעידן “הסוד” ו”חוק המשיכה” שאנחנו צריכים להיות בתדר של שפע בשביל להביא אותו אלינו. אז נכון אני מסכים. אבל הם שכחו לציין חוק נוסף, שבלעדיו, אין אפשרות שזה יקרה. אני קורא לו חוק ׳תמיכת התפתחות יקומי׳. לקריאת חוק אוניברסלי 1 – חוק המראה חוק זה אומר שהיקום יעשה כל מה שאפשר בשביל לעזור לנו להרחיב את התודעה שלנו, שזה אומר לגדול ולאהוב יותר, כי היקום עצמו מתרחב והוא עושה זאת דרכנו, לכן הוא יתמוך בנו תמיד להתרחב גם כן. הוא עושה זאת בהרבה דרכים, בעיקר דרך אנשים ומערכות יחסים. כל דבר שמרחיב אותנו מקבל תמיכה מהיקום. כיצד היקום תומך בנו? הוא מאפשר לזה לקרות. אם מה שגורם לנו להתלהב דורש אנשים נוספים במשוואה, היקום יביא לנו אנשים שישחקו את התפקיד על מנת שנוכל לעשות את מה שגורם לתודעה שלנו לגדול. חוק תמיכת התפתחות יקומי הוא גאוני ופשוט. האנשים שהוא שולח אלינו תמיד עוזרים לנו להתפתח, לא משנה אם אלו אנשים שאנו פוגשים ברחוב, חברים, משפחה, או אפילו הלקוחות שלנו. כולם עוזרים לנו להתפתח. מה שמעניין את היקום, זה שאנחנו נרחיב את האהבה שבנו, ולא משנה איך ובאיזה פורמט זה קורה. כיצד חוק זה מביא לנו לקוחות? כאשר הפנמתי חוק זה, הצלחתי לפתור סוף סוף את חידת השפע הכלכלי. על פי חוק אוניברסלי זה אם אני אוהב לעשות משהו שאני מתפתח ממנו, היקום יביא אליי אנשים שיתחברו למה שאני נותן על מנת שאמשיך לגדול ולהתפתח דרכו. עבור היקום לא משנה אם אני מבקש על זה כסף או לא. קלטתם? מה זה אומר? שעל מנת להביא אלינו לקוחות, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא משהו שגורם לנו לגדול ולהתפתח ולתת אותו כשירות לאנשים אחרים. זה כל מה שהיקום רוצה מאיתנו, והוא יתמוך בנו ויביא לנו אנשים בדמות לקוחות שיעזרו לנו להתפתח. זה אומר שאם חשבון הבנק שלכם צריך עוד כסף, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להחליט שאת הדבר שאתם הכי אוהבים אתם עושים אך ורק תמורת כסף, ואז מכיוון שליקום לא משנה איך תתפתחו, הוא יביא לכם את הלקוחות שישלמו לכם כסף עבור ההתפתחות שלכם. אבל אם אתם מפחדים לקחת כסף עבור מה שמרחיב ומצמיח אתכם, ואתם בוחרים לעשות את זה עם אנשים שלא ישלמו לכם. מה קורה אז? אתם מתבאסים שהחיים לא תומכים בכם כלכלית ואז מפסיקים להתלהב מהדבר שאתם עושים ובכך מראים ליקום שאתם לא מתפתחים באותו כיוון, ואז הוא מגיב בהתאם ומפסיק לתמוך בכם בכיוון הספציפי הזה. אז קחו כמה כסף שמרגיש לכם נכון, לא פחות מדי ולא יותר מדי, על פי מידת הלב שלכם. אם תקחו יותר מדי ותהיו חמדנים, תרגישו אשמים ולא באמת תתפנו להנות ולהתפתח, והיקום יגיב בהתאם. מאוד פשוט לדעת כמה נכון לכם לקחת: אם אתם לא חושבים על הכסף בכלל בזמן העשייה או אחר כך, זה אומר שבחרתם בסכום הכסף המדויק. עוד מיכשול טריקי בדרך: היקום תומך רק במי שמעוניין להתפתח וללמוד. אם אתם מלאים בביטחון עצמי מופרז במה שאתם עושים, ללא שום ספק קטן ורצון ללמוד ולהתפתח, כי אתם חושבים שלמדתם הכל, אז היקום רואה שאתם כבר לא ממש רוצים ללמוד ולהוסיף עוד פרספקטיבה לחייכם ולהתפתח, לכן לאט לאט יגיעו אליכם פחות אנשים.  מבחינת היקום אתם החשובים ואתם אלו שמתפתחים. אם אתם לא רואים זאת, אתם לא באמת רוצים להתפתח, ולמען האמת אתם לא ממש נהנים ממה שאתם עושים כי אתם לא צומחים מזה. הישארו פתוחים בראשכם ללמוד תמיד מכל אדם שמגיע אליכם כלקוח. אם אתם בתחילת דרכם ועדיין יש לכם ספק קטן בנסיון שלכם, דעו שזה טוב כי זה אומר שאתם עדיין עם חוסר ביטחון. הדבר היחיד שחשוב הוא שתרצו ללמוד עוד, ועשו זאת בהתלהבות. אם הפסקתם להנות ממה שאתם עושים או שמיציתם את הלמידה ממנו, באותו רגע היקום לא ימשיך לתמוך בכם ויפסיק להביא לכם אנשים בדמות לקוחות עד שתבינו מה הדבר הבא שמלהיב אתכם לעשות. לסיכום, תחשבו מהפרספקטיבה של הבריאה – היא רק רוצה שתגדלו כי זה האינטרס שלה. היא נותנת לכם בחירה חופשית, אם אתם מראים סימן שאתם לא מעוניינים להתפתח בכיוון הזה, באותו יחס תקבלו תמיכה. אבל אם אתם מראים נכונות, היקום יביא לכם אנשים בדמות לקוחות על מנת שאתם תתפתחו דרך העשיה שאתם אוהבים. אם תחקרו אנשים שיש להם הרבה לקוחות, תגלו שככה הם חווים את עצמם. אז אם אתם רוצים להתנסות בזה, ולחוות תמיכה כספית מהיקום, עקבו אחרי החוקים הבסיסיים שלו על מנת להביא לכם לקוחות: 1. עשו משהו שאתם מאמינים בו ואוהבים עם תשוקה אמיתית. 2. קחו על זה כמה כסף שמרגיש נכון, היקום עדיין ישלח לכם אנשים שישלמו לכם בשביל שאתם תתפתחו. 3. היו קצת סקפטים וקצת חסרי ביטחון לגבי מה שאתם עושים והישארו עם ראש פתוח ללמוד עוד מעשייה זו. 4. תמיד התבוננו כיצד אתם אלו שגדלים מעצם השירות ולא רק הלקוח. אתם המורים והתלמידים. לקוח שלא יהיה מרוצה ישקף לכם זאת, וכך תמשיכו לגדול ולהתפתח. בהצלחה לכולם!

זהו החוק הראשון בהתפתחות התודעה, את חוק המראה הרבה אנשים מכירים, זה אחד החוקים הכי בסיסיים אך הכי קשים לקליטה ברמת החוייה, הוא מציף לכולם התנגדויות. חוק זה אומר שכל דבר שקיים הוא למעשה ההשתקפות שלנו, או יותר נכון לומר השתקפות של החשיבה שלנו. כשאני אומר כל דבר, אני מתכוון לכל דבר. אני אישית עובד עם חוק המראה כבר המון שנים בהתנסות יום יומית וזה שינה את חיי. למה חשוב ללמוד אותו? כי כשמבינים חוק זה מתוך חוויה, אין יותר אשמה, ולמעשה כבר אין את מי להאשים בעולם, (אפילו אם זה כייף לפעמים לעשות זאת) וכשאין את מי להאשים בשום דבר אין סבל, אין כאב, אין מלחמות. למה? כי אז כל אחד לוקח אחריות על החשיבה שלו.חוק המראה זה החוק האוניברסלי היחיד שהכי קשה להפנים מכל החוקים האחרים, כי החשיבה לא יכול לקלוט שמה שהיא חושבת על דבר מחוץ אליה כאובייקט הוא למעשה היא עצמה. את חוק המראה יצרה למעשה החשיבה שלנו בצורה מאוד מתוחכמת על מנת להגן עלינו. כאשר יש לנו רצונות, תלונות ודרישות מהמציאות, החשיבה שלנו נמצאת תמיד במתח ופחד שמה הדבר לא יתקיים או יאבד לנו (במידה והוא כבר קיים). באותו זמן המתח יוצר כאב שנשמר בגוף בצורה פיזית ואנרגטית. כאשר החשיבה לא יכולה להכיל יותר את המתח והכאב שהיא עצמה יוצרת, היא נכנסת למנגנון הישרדותי שבו היא משליכה סבל זה בשתי דרכים: 1. שמישהו אחר יוצר את הסבל שלה. החשיבה עסוקה תמיד בלראות מה יעשה אותנו מאושרים יותר, וכל אדם חיצוני לנו שמפר את תחושת האיזון והאושר, הוא אשם במידת מה על פי עולמינו. 2. שמישהו אחר סובל ולא היא עצמה. כאשר אנחנו רואים אדם סובל, ואנחנו מרגישים את הכאב והסבל שלו, זה למעשה הכאב והסבל שלנו שעדיין לא פתרנו. זה המנגנון של החשיבה להשליך שהאדם הוא זה שכואב ולא אנחנו. במציאות אנחנו לעולם לא יכולים לדעת איך מרגיש הכאב/סבל של האדם לידנו, אנחנו רק יכולים לחוש את שלנו. זאת תובנה שקשה לתפוס, אך היא קיימת בכל הרמות של החיים, וברגע שמגלים אותה אנחנו מתחילים לקחת אחריות מאוד גדולה על עצמנו ועל התודעה שלנו, ובכך לא לברוח יותר מהכאב שלנו. זאת הדרך היחידה שהכאב יכול להירפא. האגו שלנו בנוי מהאמונה הבסיסית שאנחנו נפרדים מאנשים אחרים, ולכן הוא עצמו מפוצל, ומאמין שיש מישהו שיכול לפגוע בו, להזיק לו או לאיים עליו. כך למעשה החשיבה מחלקת את עצמה ל’אני’ ול’אחר’. זה מקל עלינו בעומס, אך מקטין את תחושת העצמי האותנטית, וגורם לאשליה שיש מישהו אחר מחוץ אלינו שסובל או שאפשר להאשים אותו בסבל שלנו, ובכך למעשה לפתור דרך אותו אדם את הסבל שאנחנו חשים. חוק המראה אומר שכל דבר שקיים כחוויה אוביקטיבית לנו, הוא למעשה לא אוביקטיבי, אלא סובייקטיבי, הוא אנחנו. מה עושים עם זה? פשוט מתבוננים כיצד הכל זה שיקוף של החשיבה שלנו. נסו להבין למה אתם חושבים את מה שאתם חושבים על האחר. החשיבה רק רוצה לעזור לכם, היא כמו ילד קטן שצריך התייחסות אוהבת, ויש סיבה לכל מחשבה כואבת. שימו לב שכל מחשבה שאתם חושבים על האחר, אתם עושים אותה באותו הרגע לעצמכם. המחשבה גורמת לרגש כואב לצוף ואתם משליכים שזה האחר שעושה זאת לכם. זה תהליך עדין ורגיש עם הזמן יכול להביא המון אהבה עצמית ואושר לחייכם.

כולנו מכירים את הקושי לומר ׳לא׳ לאנשים קרובים שמבקשים מאיתנו משהו. קשה לנו לומר ׳לא׳ כי בסתר אנחנו צריכים אהבה, אישור וקבלה מאותם אנשים. למה זה קורה? כי אנחנו חיינו עד כה בעידן שבטי, עידן של תמיכה אחד בשני, אבל עכשיו אנחנו עוברים לעידן האינדבידואלי שמתבסס על העידן השבטי. כשאנחנו אומרים ׳כן׳ כשלמעשה רצינו לומר ׳לא׳, אנחנו למעשה אומרים: ״אתם תתמכו בנו ואנחנו נתמוך בכם, גם כאשר בא לנו לומר לכם ׳לא׳ אנחנו נשתוק ונעשה את מה שאתם מבקשים על מנת שתמיד תהיה תמיכה הדדית ושהדיל הלא מילולי הזה יתקיים״. בעולם החדש שאנחנו נמצאים בו, כבר אין מקום יותר לומר למישהו ׳כן׳ לא אמיתי. זהו נגמר… אנחנו כבר נמצאים בעידן שבו אנחנו חייבים להיות אינדבידואלים ביחד עם הרצון לתמוך ולעזור לקרובים אלינו, והאינדביאוליות נעשית יותר ויותר חזקה. אי אפשר להתעלם יותר מצבים שבהם נאמר ׳כן׳ אבל נתכוון ל׳לא׳.  אנחנו ישר נרגיש את זה בכאב רגשי ולפעמים בכאבים פיזיים.

חברים יקרים, בקריאת מילים אלו כאן אתם מרשים לעצמכם להיכנס איתי לנושא שיכול לעשות אתכם חופשיים, או שיכול ללחוץ לכם על כפתור רגשי ולגרום להתנגדות. למה? מכיוון שאני הולך לטעון משהו שאולי ינפץ לכם את אחד האשליות הגדולות בחייכם, אך אולי גם יעזור לכם למצוא את היעוד שלכם.  אם תשאלו מספר אנשים מהו היעוד שלהם? אחוז מאוד קטן מהאנשים יגיד לכם שהוא כבר חי את יעודו. אחוז גדול מאוד של האנשים יגידו לכם, אני לא יודע מה היעוד שלי, או – אני יודע אותו, אבל אני עוד לא שם. ואחוז ממש ממש קטן, יאמר לכם, אין דבר כזה יעוד (אלוהים קובע בשבילי). בעידן החדש של היום, אנשים הולכים למתקשרים, ליועצים, למבחני יכולת, רק בשביל לדעת משהו על היעוד שלהם, ובצדק, אנחנו רוצים להתחבר למה שאנחנו עושים, להרגיש מסופקים, להרגיש מלאי הצלחה. המילה יעוד היא מילה שנכנסה חזק ללקסיקון שלנו בהקשר של מימוש, הצלחה וחיבור לעצמנו. פעם היו משתמשים במילה ׳גורל׳. דבר שאנחנו עושים בחיינו הוא על מנת להתפתח, על מנת להתחבר יותר לעצמנו, על מנת לממש את עצמנו בצורה גבוהה. מה ששמתי לב אליו הוא שככל שאנחנו פחות מסופקים ככה אנחנו מנסים להתחבר יותר ליעוד שלנו, ואז אנחנו מציבים לעצמנו מטרה כלשהי, מנסים להגיע למקום כלשהו בתוך עצמנו או בעולם בעזרת גופנו, ולא ממש מצליחים. גם אם הצלחנו, אנחנו לא נשארים שם הרבה זמן מסופקים. מכיוון שמי שלקח את הגוף שלנו למסע זאת החשיבה שלנו, הרעיונות שלנו. וזאת החשיבה שלא מסופקת.

מחשבות הן כמו בועות סבון גדולות. בסוף מתפוצצות כאילו לא היו… מה קורה כשאנחנו חושבים מחשבה חיובית? כמו “אני אוהב/ת את החיים”, “כייף לי פה”, “אני אהוב/ה”, “כולם מעריכים אותי”, “החיים תומכים בי בכל רגע”, “אני שופע/ת יצירתיות ואהבה”…? מרגישים את זה? כייף לחשוב ככה. לכמה מכם עלתה המחשבה בפינה קטנה במוח: ״כן בטח…זה לא מציאותי לחשוב ככה”? “החיים הם לא רק יופי והרמוניה..” אז אני שואל אתכם, האם אתם מאמינים למחשבות החיוביות האלו? או שיש בכם חלק קטן שלא מאמין? שמהסס? אם התשובה שלכם מהוססת, לכו רגע למקום השלילי הזה ובדקו למה אתם מאמינים לו? מאיזה סיבה? התשובה פשוטה מאוד: כי יש לשכל שלכם הוכחות מהחיים, שהאמונות החיוביות הללו, אינן נכונות. עכשיו השאלה היא האם זה עוזר לכם לא להאמין במחשבות החיוביות הללו? האם באמת השכל הציל אתכם בכך שהוא נותן לכם הוכחות כיצד המחשבות החיוביות, לא אמיתיות?

ב 12 דקות אחרונות של הסיפור שלא נגמר (תודה לגל על התרגום), יש למעשה תורה רוחנית שלמה, שבה הגיבור, באסטיאן, מבין שהוא זה שיוצר את עולמו מתוך הדמיון, וככל שהוא מרשה לעצמו לבקש משאלות ולדמיין יותר, כך הוא יותר מאושר. זאת למעשה התפיסה האמיתית של הרוחניות – להיות פתוח במחשבות עד כדי כך שתוכלו לאפשר למיינד שלכם לדמיין כל דבר ללא הגבלה. ככל שנצמצם את הדמיון שלנו כך יותר נחיה בפחד ובסבל, וככל שנאפשר לדמיון שלנו לפרוח, כך נחיה באושר. למעשה זה פרדוקס, ככל שאנחנו מסוגלים לדמיין יותר, כך אנחנו חיים יותר במציאות. איך זה למעשה עובד ולמה? ככל שהחשיבה שלנו מקובעת לתבניות ולאמונות, כך אנחנו לא רואים את המציאות. כשאנחנו מאמינים שמשהו צריך להיות קבוע כמו שהיה פעם, אנחנו באמת לא חיים במציאות, אלא בעבר, ורואים את העבר בראשנו ומשליכים אותו על הווה. ואז למעשה אנחנו מתווכחים עם המציאות ורוצים שהיא תשתנה על פי מה שהיה בעבר.  לרוב אנחנו לא מצליחים, כי המציאות חזקה מאיתנו, וגם אם כן הצלחנו, זה אף פעם לא מדויק, ותמיד מלווה ברגשות לא נעימים. ואז אנחנו לא מבינים למה אנחנו לא מאושרים. לשחרר את העבר, דורש מאיתנו להבין שהמחשבה או האמונה שאנחנו אוחזים בה, כבר לא משרתת אותנו, אלא להפך, רק מזיקה לנו. 

מ 2003 שאני מתרגל את התהליך העמוק והנפלא הזה של ביירון קייטי ומלמד אותו בסדנאות. בעקבות התירגול חוויתי המון שינויים בחיי, המון שיחרור מדפוסים מלחיצים וממחשבות מלחיצות שהיו בחשיבה שלי במשך שנים. מה זה אומר לתרגל? לתרגל זה אומר שבכל פעם שיש לי מחשבה מלחיצה שמשפיעה עליי (כמו תלונה על מישהו, משהו שמטריד אותי), אני ישר רושם אותה על דף, שואל 4 שאלות (של התהליך) על המחשבה שמציקה לי. עונה בכנות ולעומק על כל שאלה, ואחר כך מוצא היפוכים למחשבה ומוצא דוגמאות כיצד כל היפוך נכון. זה נקרא לתרגל.  לא סתם ביירון קייטי קוראת לזה “העבודה“. זה אשכרה עבודה! זה לא “הקסם” של ביירון קייטי, זאת עבודה וזאת העבודה הכי מתגמלת שאי פעם עשיתי! כי תמיד אני רואה שינוי לטובה. מספיק חצי שעה מזמנכם, שיכולה לנקות מחשבה שאולי תטריד אתכם במשך חודשים, והמצחיק הוא שמה שתעברו בחצי שעה של העבודה, הוא כל התהליך הרגשי שתעברו באותם כמה חודשים בהקשר של המחשבה הזאת. בשני המצבים יש סיכוי שתשתחררו מהמחשבה דרך ראיית האמת שהיתה חבויה, אבל מי רוצה לחכות חודשים על מנת להשתחרר ממתח, כשיש דרך כזאת מעולה? לא סתם ביירון קייטי אומרת שלעשות את “העבודה” זה כמו לעלות על מטוס סילון. אבל התהליך הזה לא מתאים לכל אחד, כי לא לכל אחד בא לעבוד קשה, ואני מבין זאת. לכן אני לא מנסה לשכנע אתכם לתרגל את השיטה.  מטרת המאמר הזה הוא לתת לכם 3 מתנות שקייטי לימדה אותי, מעבר לתהליך “העבודה“. קייטי נתנה לי כמה מתנות יוצאות דופן, שבהן אין צורך בעבודה, אלא רק בהיזכרות. אז אם לא בא לכם על התירגול, הנה המתנות והתובנות שמספיק שתיזכרו בהן, תוכלו לקבל שיחרור אדיר. לפני הכל חשוב לציין שראיית התובנות הללו משפיעה בחוויה רק אחרי שנהיינו מודעים אליהן במהלך הזמן. אני מאוד שמח להעביר לכם תובנות אלו, וגם אם לא תתחברו אליהן, תמיד טוב לדעת אותן.  שלושת המתנות נחסך ממני התובנה הראשונה אומרת דבר מאוד פשוט: אם אני לא מקבל משהו בחיים, סימן שזה נחסך ממני. אני לא צריך אותו. היה יכול להיות גרוע יותר אם היה לי אותו.  עצם זה שלא קיבלתי דבר כזה או אחר, זה חסך לי זמן, אנרגיות מיותרות ומתח. לדוגמא: אם לא קיבלתם דבר כלשהו שמאוד רציתם, למשל עבודה כלשהי, או בחור/ה שנדלקתם עליהם והם לא נענו לכם, אז זה נחסך מכם, היקום טוב עבורכם. איך אני יודע? א. כי אולי היה יכול להיות יותר גרוע אם הייתם מקבלים זאת. ב. כי תמיד החיים מביאים משהו יותר טוב.  שימו לב שאין זה אומר שזה לא יקרה בעוד יום או יומיים, אבל כל עוד ברגע זה הדבר אותו ביקשתם לא קיים, זה נחסך מכם. אתם יכולים לנוח. כל מה שאין לנו, אנחנו לא צריכים עד שהוא מופיע. איך אתם יודעים זאת? כי אין לכם אותו. וכשהוא מופיע, יש לכם אותו. שמתם לב? ואיך אתם מרגישים בכל פעם שאתם מאמינים שאתם רוצים משהו שלא קיים במציאות? נכון, אתם סובלים, אם תודו בכך או לא, יש מתח. כאשר אני לא מקבל משהו, אני חווה הקלה מיידית. אם פיטרו אותי, או מישהי לא רוצה להיות איתי, אני מייד חווה הקלה, כי אני יודע שזה היה יכול להיות לי ממש לא טוב להישאר שם. אני יודע גם שיגיע משהו אחר יותר טוב. ואין זה אומר שאם שוב יעלה בי רצון להשיג זאת, לא אנסה. אתם מבינים? במקום שהחשיבה שלי תנסה לחפש איך להשיג את זה בכוח, אני אומר לעצמי “איזה כייף, איזה הקלה שלא קיבלתי את זה. זה חסך לי המון מאמץ מיותר.” למי יש אנרגיה לבזבז על משהו שלא זורם? כל טיפת אנרגיה היום חשובה, אחרת מרגישים ממורמרים ומתוסכלים מהמאמץ. אז שימו לב איך החשיבה שלכם לוקחת אתכם לכעס שלא השגתם את מה שרציתם או להתבאס מהמצב. אז פשוט תתרגלו לראות שכל דבר שלא קיבלתם, זה נחסך מכם. עצם זה שלא קיבלתם זאת, נחסכתם מביזבוז של זמן, אנרגיה, וזה פתח לכם אופציה שיגיע משהו יותר מדויק ויותר טוב.  ואם קשה לכם לראות זאת, אני מאתגר אתכם למצוא סיבות ודוגמאות טובות (לפחות 3) כיצד נחסכתם ולמה זה טוב עבורכם ועבור האחר שלא קיבלתם את מה שרציתם. היקום הוא מקום ידידותי. הכל קורה עבורנו, לא לנו. שאלות לתירגול ברגע הזה: 1. מה תומך בי כעת? – עשו רשימה של כל חפץ, אדם קרוב ורחוק מכם שתומך בכם וכיצד. 2. כיצד נחסכתי בכך שלא קיבלתי את זה? – מצאו דוגמאות וסיבות טובות כיצד זה טוב עבורכם. להיות בעסק שלי התובנה הבאה היא מאוד יעילה כאשר מתרגלים אותה, דרך היזכרות, כי היא יכולה מאוד להיות חמקמקה, אך עם זאת היא פשוטה וגאונית. ביירון קייטי גילתה שישנם שלושה סוגי עסקים בעולם (אם תמצאו עוד תגידו לי). 1. העסק של אלוהים (הטבע, היקום, הרוח הגדולה, הבריאה וכו’…) – זה יכול להיות רעידות אדמה, הוריקנים, תאונות, התאהבויות, מפגשים מקריים בין אנשים וכו’. 2. העסק של האחר, זה כל מה שהאחר חושב, עושה עם הגוף שלו, מדבר, פועל ומבצע. 3. העסק שלכם, מה שאתם חושבים, עושים עם הגוף שלכם, מדברים, פועלים וכו’… קייטי גילתה חוק מאוד ברור ואמיתי, שאי אפשר להתווכח עם העובדה שלו, והוא: בכל פעם שאתם בעסק של מישהו אחר – אתם סובלים. אם אתם בעסק של בן/בת הזוג שלכם או של אלוהים, אתם סובלים. כיצד הסבל מתבטא? אתם תרגישו מתח, תחושת לבדות ואפילו עצובים. למה? כי באותו הרגע שבחשיבה שלכם אתם נמצאים בחשיבה של האחר וחושבים שאתם יודעים מה הם צריכים או אמורים לעשות, אתם עוזבים את עצמכם, או יותר נכון החשיבה עוזבת אתכם ואת הלב שלכם, שזה הבית שלה. ואז לפתע אתם חשים לבד, בודדים. כאשר המודעות שלכם עוברת להיות בעסק של אדם אחר, הלב שלכם מרגיש בודד (כלומר אתם מרגישים בודדים). שימו לב מתי אתם במחשבות שלכם בעסק של מישהו אחר. זה תירגול נהדר. ובכל פעם שקורה לכם שאתם חשים עצב או בדידות, שימו לב בעסק של מי אתם נמצאים במחשבותיכם וחיזרו חזרה לעסק שלכם – רק אם אתם רוצים לא לסבול.  להיות בעסק של אלוהים או של אדם אחר, זה לחשוב שאני יכול לשנות אותו. ולחשוב שאני יכול לשנות אותו, זה להיות מניפולטיבי (אפילו אם זה רק בחשיבה שלי). להיות מניפולטיבי זה להיות במתח תמידי וכאב, תחושת לבדות ועצב. מספיק שתשאלו את עצמכם, בעסק של מי אני נמצא עכשיו? תקלטו בעסק של מי אתם, ומיד תחזרו לעצמכם, ויתכן שתחושו אהבה עצמית אדירה שחוזרת אליכם. כך אתם מחזירים את הכוח לידיים שלכם. כאשר אני בעסק שלך, אני מאבד את עצמי, אני שוכח את הלב שלי, ולכן אני לא חש אהבה, ואז אני מחפש אותה בחוץ. תיזכרו שאם

בשני החלקים הראשונים ניסיתי להראות לכם כיצד זה נכון להקשיב לפחד עצמו, ללכת בעקבותיו, ולדעת שהוא מגיע אליכם מתוך אהבה. בעצם הראייה הזאת אתם מתחילים להבין שלפחד יש מניע אחד, והוא לעזור לכם, מתוך אהבה. כך נוצר ריפוי עמוק על ידי הבנה וחוויה. כעת אני רוצה לדבר על השורש של הפחד. ממה אנחנו באמת מפחדים? אכנס כאן לתוך נושא של מערכות יחסים, אהבה ופחד. כי מהות הפחד קשורה מאוד למערכות יחסים. כנשמות אין לנו באמת פחדים אנחנו רק אנרגיה שלעולם לא תמות, ורק רוצה להתפתח. אך כאשר הנשמה נכנסת לגוף, הגוף עובד בצורה של פילטר, ויוצר לנשמה מעיין אישיות מיוחדת שמחוברת לגוף, מודעת לו, ויודעת שהגוף הזה מכיל אותה. ומעבר לכך לגוף הזה גם יש צרכים משלו. אך בתוך כל אחד מאיתנו ישנה ידיעה עמוקה, שאנחנו לא רק הגוף שלנו. ועם זאת הרצון שלנו לשרוד בתוך גופנו הוא כוח חזק ועוצמתי, אשר גורם למוח שלנו לעבוד שעות נוספות. אז עכשיו הנשמה שלנו נמצאת בתוך גוף, ואנחנו לומדים כיצד לחיות ולשרוד עם  הגוף הזה, בכל מיני סיטואציות. מהרגע שנולדנו למדנו שכדי לשרוד אנחנו צריכים וחייבים תמיכה, אחרת לא נוכל לשרוד. וכתינוקות וכילדים החשיבה ההישרדותית, נהיית קשורה באופן בלתי מודע לתחושת האהבה. למה? כי אנחנו יודעים שאם אוהבים אותנו, אז יתמכו בנו. ולאט לאט בילדות אנחנו מתחילים לאמץ גישות וטכניקות באופן יצירתי (ולפעמים מושאלים מאחרים) כיצד לגרום לאנשים או להורים שלנו לאהוב אותנו, וזה יכול להיות המעשים הכי קטנים עד מאוד קיצוניים. אנחנו גדלים עם זה, ולאט לאט כשאנחנו גדלים ומאפשרים לעצמנו לתמוך בעצמנו (כלכלית ורגשית), אנחנו משילים הרבה מההתנהגויות הלא אמיתיות הללו שצברנו בחיים. אך כמובן שרובנו עדיין נשארנו ילדים קטנים שמחכים שמישהו אחר יתמוך בנו. זה מורגש בעיקר במערכת יחסים זוגית. אנחנו צריכים את התמיכה, זה ברור, ללא התמיכה יש מצב גדול שבאמת לא נשרוד. אך מה קורה כאשר היא לא מגיעה? אז אנחנו חוזרים שוב ליצור (מתוך יצירתיות), התנהגויות חדשות על מנת לשרוד. התנהגויות אלו יכולות להיות הכי עדינות עד הכי אגרסיביות וקיצוניות, תלוי ברמת הציפיות והדרך בה גדלנו. התמיכה היא לא רק פיסית, היא גם נפשית. אך היא תמיד קשורה לרמת ההשרדות בעולם החומרי. ונכון, אנחנו בנויים לחיות עם תמיכה, אחרת לא נשרוד. אך אם לא נוכל קודם כל לתמוך בעצמנו, תמיד נצפה שאחרים (בני הזוג או משפחה) יתמכו בנו, וניצור התנהגויות מאולצות ולא טבעיות. התנהגויות של להגיד ‘כן’ כשאנחנו רוצים להגיד ‘לא’, ולהגיד ‘לא’ שלמעשה אנחנו רוצים להגיד ‘כן’. ומה קורה אז? כך כל מערך ההחלטות שלנו נעשה דרך מנגנון ההשרדות הזה. ולא מתוך האינטואיציה הפנימית שלנו. וכך העולם שלנו נראה. אנחנו בוחרים בדרכים שונות את מסלול חיינו דרך הפחד העמוק שלנו ‘ שלא נקבל תמיכה’, ואנחנו ממשיכים להתאכזב שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו צריכים.  ואז כל ההגדרה של אהבה במערכות יחסים נראית אחרת. אנחנו מתחילים לאמץ באופן עמוק בתוכנו את האמונה שאהבה בשבילנו זה לא רק אני אוהב אותך ללא תנאים, אלא אני אוהב/ת אותך רק כאשר אתה נותן לי את מה שאני רוצה, ואם אתה לא תתן לי את מה שאני רוצה, אני לא אוהב/ת אותך. זאת אחת המחשבות העמוקות בתוכנו. אנחנו עושים הסכם בעל פה עם בן הזוג שלנו, או עם החברים שלנו. זה תמיד גורם לי לגיחוך שכשזוג נמצאים ביחד הם אוהבים אחד את השני, וכשהם נפרדים הם פתאום לא אוהבים אחד את השני. כל מה שבאמת קרה שם זה שבהתחלה הם קיבלו מה שהם רצו אחד מהשני ואחר כך הם לא קיבלו מה שהם רצו. האם באמת היתה שם אהבה? ובכן אני יכול לומר לכם שכן. היתה שם חוויה של אהבה, אך רק בגלל שהתנאים היו קיימים. כי רק כשאנחנו חשים שישנה תמיכה האנרגיה בגוף שלנו מסוגלת להירגע ולנוח, ואז התוצאה המיידית היא אהבה. וזה מה שמראה שאהבה לא באמת קשורה לאדם אחר (אבל זה נושא למאמר נפרד). אולם מכיוון שאנחנו תלויים במעשים של אדם אחר, אנחנו כל הזמן בפחד שזה יעלם. ואז משחקי כוח ומניפולציות צריכות להיות מופעלות על מנת שהם יעשו מה שאנחנו רוצים. אז האם יש דרך לצאת מהלופ הזה? הדרך שדיברתי עליה במאמרים הקודמים, לגלות כיצד הפחד עוזר לכם, יכולה לגרום לכם להתחיל להודות שאתם עושים החלטות מתוך הפחד כי אתם צריכים תמיכה, על מנת שתוכלו לשרוד.  כמו שציינתי, אין דרך לצאת מהלופ הזה באמצעות כוח רצון, או תנועה ישירה מפורשת, אלא רק על ידי ראייה וחוויה מודעות כיצד אנחנו חיים בשקר עם עצמנו והעולם. וראייה זו מגיעה רק דרך התבוננות ופסיביות, וקבלה של המצב.  קבלה אומר לקבל שהפחד מחוסר תשומת לב או אהבה יובילו לחוסר תמיכה רגשית, ואז להקשיב לפחד הזה בצורה מודעת, ולעשות מה שהוא מבקש לעשות. לכן אם תקשיבו ותמשיכו להתנהג מתוך הפחד הזה באופן מודע. תנו לו ביטוי בחייכם, האנרגיה בגופכם תשתנה, ותתחיל להתחבר לאהבה האמיתית בתוככם. למה? כי כאשר אתם מקבלים ומבינים בחוויה ישירה שהפחד רוצה לעזור לכם לקבל תמיכה, ואתם עוקבים אחריו ועושים מה שהוא מבקש, באותו הרגע אתם מתחילים לתמוך בעצמכם. ומה קורה כאשר אתם תומכים בעצמכם? אין לכם צורך בתמיכתם של אחרים, ואתם מתחילים לחוות אהבה. באותו הרגע שבו אתם חווים אהבה זו, אתם מבינים שני דברים: הראשון, הוא שאתם מבינים בפעם הראשונה מהי אהבה עצמית אמיתית. הדבר השני הוא שאתם מתחילים באמת להבין שהרצון שאחרים יאהבו אתכם, הוא בגלל הפחד שלא תקבלו תמיכה ואז לא תשרדו. והכל חוזר שוב להבנה שאין דבר שנוכל לעשות בנידון, כי כל פעולה שננסה לעשות על מנת לשנות או להעלים פחדים אלו, מגיעה מפחד. לכן יש רק להבין כיצד הפחד אוהב אותנו, להיות מודע, לחוות באופן ישיר את החוויה עד הסוף, ולחייך. 🙂 הנה תרגיל קטן כאשר עולה בכם פחד: 1. זהו את הפחד ואמרו אותו בראשכם. “אני מפחד/ת …. ש…” הרגישו אותו בגופכם ובראשכם. 2. אמרו לו: “תודה שאתה פה איתי, אני יודע/ת שאתה כאן מתוך אהבה ובשביל לעזור לי לשרוד ולקבל תמיכה. אני מרשה לך לעשות מה שאתה צריך לעשות על מנת לתמוך בי. אני מקשיב/ה לך, תרגיש חופשי לעשות כל מה שאתה צריך”. 3. אם אתם צריכים בקשו ממנו לומר לכם מה לעשות. “אמור לי מה לעשות… “ ושאלו אותו (שזה אתכם) כיצד דבר זה יתמוך בכם. כיצד בדיוק הפחד יעזור. נסו ותראו מה עולה לכם… בהצלחה!