מבט על ערוצים אינדבידואלים בעיצוב האנושי - תהליך איפוס חיים - Page 4
הדרכה הורית בעזרת העיצוב האנושי - Image 1

מבט על ערוצים אינדבידואלים בעיצוב האנושי

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינונית. הרבה אנשים שלומדים על ערוצים אינדבידואלים בהתחלה חושבים שמי שיש לו ערוצים אינדבידואלים הם אנשים מתבודדים ולא אנשים חברתיים. אך חשוב לי לתת פה תפיסה נוספת לכל זה. ערוצים (וגם שערים) אינדבידואלים, כחלק מהגדילה שלהם, חייבים את האנשים מבחוץ כדי לקבל פידבק להעצמה שלהם. למעשה האינדבידואליות לא יכולה להתקיים אם אין לה קונטרה מתוך הסביבה, מכיוון שהעצמה חייבת לבוא ביחס למשהו. כולנו אנשים שלומדים ממערכות יחסים, וגם אם הייתי רואה אדם שכל השערים שלו במפה אינדבידואלים, הייתם רואים כמה שהוא צריך את הסביבה ואנשים אחרים כדי להיות בהעצמה שלו. לכל מסלול ערוצים יש רמות מודעות, שקשורות בעיקר למילות המפתח של החוסר איזון של הערוצים שמחוברים לשורש באותו מסלול. למשל חוסר המודעות של הערוצים הלוגים תמיד מתבטא בפחד מביקורת ומחוסר הבנה מאנשים אחרים (18-58), מחוסר מיקוד ובלבול למול הסביבה (9-52). הערוצים האבסטרקטים תמיד פוחדים שאחרים יהרסו להם את ההתלהבות לתשוקה, או לא ישתתפו בה (41-30), או לא להצליח להניע תנועה לחוויה חדשה (42-53). הערוצים השבטיים הלא מודעים תמיד יפחדו מחוסר תמיכה הישרדותית והשתפרות (32-54), או חוסר רגישות ואי היענות של צרכים מהאחר (19-49). ונראה שרק המסלולים הלוגים, האבסטרקטים והשבטיים מתעסקים מול אנשים אחרים, ונראה שהמסלול האינדבידואלי לא קשור לאחר כלל (כי הוא אינדבידואלי אחרי הכל), אך הוא קשור ועוד איך! הערוצים האינדבידואלים (וגם האינטגרלים) בהחלט קשורים בצורה הדוקה לסביבה. כי הסביבה למעשה מאפשרת להם למצוא את החלק המועצם בתוכם. ולכן כחלק מהגדילה של הערוצים האינדבידואלים, החלק הפחות מודע שלהם הוא להיאבק ולהילחם בשביל להעצים את עצמם (28-38), לרוב הם גם כל הזמן רואים איך אחרים נאבקים ונלחמדים בהם. ערוצים אינדבידואלים גם נוטים לפחד מהקנטות של אנשים אחרים, והם רגישים לאנשים שמתגרים בהם (39-55), ולכן יראו את זה בכל מקום במידה והם רוצים להעצים את עצמם. בנוסף יש את הפחד שיגבילו אותם ויאסרו עליהם לעשות מה שנכון להם על מנת להשתנות (60-3). אצלי השער בשמש שלי הוא אינדבידואלי, שער 28, דבר שגורם לי הרבה לראות איך אנשים אחרים לא מודעים לייעוד שלהם, ללחיות את החיים ברמה הכי גבוהה שלהם, ומתוך זה אני מקבל קונטרה להיות כזה בעצמי ולהעצים את עצמי. ערוצים אינדבידואלים מאוד מחוברים לסביבה שלהם, לעיתים יותר מאשר ערוצים קולקטיבים והם אנשים שצריכים אנשים לידם בשביל להתפתח. אך בסופו של דבר זאת רק הדרך שאמורה להגיע לשלב נוסף במודעות הגדולה יותר של הדיזיין. למשל ערוץ 28-38, לא הגיע כאן כדי להילחם באף אחד, קוראים לו “ערוץ המאבק” או “ערוץ העקשנות” רק בגלל שזה חלק מהתהליך גדילה שלו לתוך מקום מודע יותר, שבא לכאן כדי להביא מודעות רדיקאלית מתוך התלהבות עמוקה לחיים, ואין צורך בכלל במאבק מול אחרים כדי להגשים את זה, אלא פשוט להיות מי שהוא (אפילו אם אחרים לא אוהבים מה שאדם זה עושה). ערוץ 3-60 לומד להבין שכאשר הוא מכיר במגבלותיו (שהוא עצמו יוצר), אף אחד לעולם לא יכול להגביל אותו, ולכן תמיד שינוי ומוטציה תקרה לו.ערוץ 39-55 לומד להבין שכל רגש שהוא חווה זה למען ההתפתחות העמוקה ביותר שמובילה אותו לא להתפשר על חוויה רגשית עמוקה בכל דבר שהוא עושה ומתוך כך לתת תשומת לב לכל רגש שמגיע אליו מבלי להאשים אנשים אחרים או להציק להם בגלל שהם יצרו אותו בו. העיצוב האנושי זה תחום מורכב, שלומדים להבין אותו ככל שמעמיקים בתפיסות העמוקות של האנושות. מערכות יחסים תמיד נמצאות בתוך התהליך הזה. כששני אנשים נפגשים, האנרגיה המשותפת שלהם נפגשת בין הערוצים שלהם לערוצים של האדם ממול, ודבר זה פוגש צרכים שונים להתפתחות, לכל סוג של ערוץ יש צורך התפתחותי שונה. האדם עם הערוצים הלוגים מבקש התפתחות בתוך מערכת יחסים דרך שיתוף וצורך בהבנה. האדם עם הערוצים האבסטרקטים מבקש התפתחות דרך שיתוף רגשי וחוויה משותפת עם האחר. האדם עם הערוצים השבטיים מבקש התפתחות דרך תמיכה רגשית מודעתית ופיזית שהוא עצמו מבטא וגם מקבל. האדם עם הערוצים האינדבידואלים מבקש התפתחות דרך העצמה, דרך קונטרה למה שהוא חווה.כולנו צריכים אנשים, תלויים בהם, ומבקשים להיות בהיקשרות בטוחה איתם. במילים אחרות, אל תישארו לבד.

העיצוב האנושי – ערוצים אינדבידואלים והחברה

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינונית. הרבה אנשים שלומדים על ערוצים אינדבידואלים בהתחלה חושבים שמי שיש לו ערוצים אינדבידואלים הם אנשים מתבודדים ולא אנשים חברתיים. אך חשוב לי לתת פה תפיסה נוספת לכל זה. ערוצים (וגם שערים) אינדבידואלים, כחלק מהגדילה שלהם, חייבים את האנשים מבחוץ כדי לקבל פידבק להעצמה שלהם. למעשה האינדבידואליות לא יכולה להתקיים אם אין לה קונטרה מתוך הסביבה, מכיוון שהעצמה חייבת לבוא ביחס למשהו. כולנו אנשים שלומדים ממערכות יחסים, וגם אם הייתי רואה אדם שכל השערים שלו במפה אינדבידואלים, הייתם רואים כמה שהוא צריך את הסביבה ואנשים אחרים כדי להיות בהעצמה שלו. לכל מסלול ערוצים יש רמות מודעות, שקשורות בעיקר למילות המפתח של החוסר איזון של הערוצים שמחוברים לשורש באותו מסלול. למשל חוסר המודעות של הערוצים הלוגים תמיד מתבטא בפחד מביקורת ומחוסר הבנה מאנשים אחרים (18-58), מחוסר מיקוד ובלבול למול הסביבה (9-52). הערוצים האבסטרקטים תמיד פוחדים שאחרים יהרסו להם את ההתלהבות לתשוקה, או לא ישתתפו בה (41-30), או לא להצליח להניע תנועה לחוויה חדשה (42-53). הערוצים השבטיים הלא מודעים תמיד יפחדו מחוסר תמיכה הישרדותית והשתפרות (32-54), או חוסר רגישות ואי היענות של צרכים מהאחר (19-49). ונראה שרק המסלולים הלוגים, האבסטרקטים והשבטיים מתעסקים מול אנשים אחרים, ונראה שהמסלול האינדבידואלי לא קשור לאחר כלל (כי הוא אינדבידואלי אחרי הכל), אך הוא קשור ועוד איך! הערוצים האינדבידואלים (וגם האינטגרלים) בהחלט קשורים בצורה הדוקה לסביבה. כי הסביבה למעשה מאפשרת להם למצוא את החלק המועצם בתוכם. ולכן כחלק מהגדילה של הערוצים האינדבידואלים, החלק הפחות מודע שלהם הוא להיאבק ולהילחם בשביל להעצים את עצמם (28-38), לרוב הם גם כל הזמן רואים איך אחרים נאבקים ונלחמדים בהם.  ערוצים אינדבידואלים גם נוטים לפחד מהקנטות של אנשים אחרים, והם רגישים לאנשים שמתגרים בהם (39-55), ולכן יראו את זה בכל מקום במידה והם רוצים להעצים את עצמם. בנוסף יש את הפחד שיגבילו אותם ויאסרו עליהם לעשות מה שנכון להם על מנת להשתנות (60-3).  אצלי השער בשמש שלי הוא אינדבידואלי, שער 28, דבר שגורם לי הרבה לראות איך אנשים אחרים לא מודעים לייעוד שלהם, ללחיות את החיים ברמה הכי גבוהה שלהם, ומתוך זה אני מקבל קונטרה להיות כזה בעצמי ולהעצים את עצמי.  ערוצים אינדבידואלים מאוד מחוברים לסביבה שלהם, לעיתים יותר מאשר ערוצים קולקטיבים והם אנשים שצריכים אנשים לידם בשביל להתפתח. אך בסופו של דבר זאת רק הדרך שאמורה להגיע לשלב נוסף במודעות הגדולה יותר של הדיזיין.  למשל ערוץ 28-38, לא הגיע כאן כדי להילחם באף אחד, קוראים לו “ערוץ המאבק” או “ערוץ העקשנות” רק בגלל שזה חלק מהתהליך גדילה שלו לתוך מקום מודע יותר, שבא לכאן כדי להביא מודעות רדיקאלית מתוך התלהבות עמוקה לחיים, ואין צורך בכלל במאבק מול אחרים כדי להגשים את זה, אלא פשוט להיות מי שהוא (אפילו אם אחרים לא אוהבים מה שאדם זה עושה). ערוץ 3-60 לומד להבין שכאשר הוא מכיר במגבלותיו (שהוא עצמו יוצר), אף אחד לעולם לא יכול להגביל אותו, ולכן תמיד שינוי ומוטציה תקרה לו. ערוץ 39-55 לומד להבין שכל רגש שהוא חווה זה למען ההתפתחות העמוקה ביותר שמובילה אותו לא להתפשר על חוויה רגשית עמוקה בכל דבר שהוא עושה ומתוך כך לתת תשומת לב לכל רגש שמגיע אליו מבלי להאשים אנשים אחרים או להציק להם בגלל שהם יצרו אותו בו. העיצוב האנושי זה תחום מורכב, שלומדים להבין אותו ככל שמעמיקים בתפיסות העמוקות של האנושות. מערכות יחסים תמיד נמצאות בתוך התהליך הזה. כששני אנשים נפגשים, האנרגיה המשותפת שלהם נפגשת בין הערוצים שלהם לערוצים של האדם ממול, ודבר זה פוגש צרכים שונים להתפתחות, לכל סוג של ערוץ יש צורך התפתחותי שונה. האדם עם הערוצים הלוגים מבקש התפתחות בתוך מערכת יחסים דרך שיתוף וצורך בהבנה. האדם עם הערוצים האבסטרקטים מבקש התפתחות דרך שיתוף רגשי וחוויה משותפת עם האחר. האדם עם הערוצים השבטיים מבקש התפתחות דרך תמיכה רגשית מודעתית ופיזית שהוא עצמו מבטא וגם מקבל. האדם עם הערוצים האינדבידואלים מבקש התפתחות דרך העצמה, דרך קונטרה למה שהוא חווה. כולנו צריכים אנשים, תלויים בהם, ומבקשים להיות בהיקשרות בטוחה איתם.במילים אחרות, אל תישארו לבד. עוד מאמרים על העיצוב האנושי ופרטים על קריאה אישית אפשר לקרוא כאן

מנגנון ההישרדות והבחירה באהבה

באנו למימד הפיזי הזה כדי להתפתח, שזה אומר להגדיל את האהבה שלנו כאן. התודעה שלנו, שהיא אנחנו, לפני שהגיעה לגוף הזה, היא כולה אהבה ללא תנאי, מאוחדת עם הכל, עם כל הבריאה ובהרמוניה עם כל היקום. אז למה היא בכלל רצתה להגיע לכאן, למימד הדחוס הזה? כי היקום מתרחב, הגלקסיות מתרחקות אחת מהשניה, הכל נע. והיא – התודעה, שהיא אנחנו, רוצה להרחיב את האהבה שלה לכל המימדים ולכל היקומים. והמימד הפיזי? כדור הארץ? רק מימד אחד מבין רבים, סוג אחד של דחיסות מבין מליונים של מימדים עם דחיסויות שונות. התודעה ביחד עם כדור הארץ עשו הסכם ויצרו גופים, כדי שהיא תוכל לחדור לתוכם ודרכם לאהוב את כל המימד הפיזי, דרך החושים שקיימים פה. אך לדיאנאיי שבגוף הזה, יש מנגנון הישרדותי מאוד חזק, שבזכותו שרדנו עד היום. לכן התודעה באה לכאן עם אתגר. היא רוצה לאהוב את כל המציאות הפיזית הזאת, אך מנגנון ההישרדות לא נותן לה לאהוב כל כך בקלות. למעשה עד שהתודעה לא תגיע למצב בו היא תהיה בתוך גוף ותגיד: אני אוהבת כל דבר שאני רואה, כל דבר שאני שומעת, כל דבר שקיים במציאות – היא לא תפסיק להגיע לכאן. כי היא סה”כ רוצה לחוות את מה שהיא חווה כתודעה טהורה במקורה, שזה אהבה – גם במימד הפיזי. התודעה היא ענקית, כמו אוקייאנוס ענק, וכשהיא נכנסת לגוף הזה, זה כמו שהאוקיאנוס צריך להיכנס לתוך במבוק קטן. אז אנחנו פה בתוך הגוף שלנו, אומרים “את זה אני אוהב, אותו אני אוהב, אותם אני אוהב, אבל הם… שם.. את זה אני לא אוהב, ואני לא אוהב (בעתיד) לעולם!”. זה השלב שהתודעה שלנו מפסיקה להתפתח ואנחנו מרגישים סבל. זאת הסיבה שכאשר אתם רואים אדם שתוקף אתכם ומתנגד לכם, אתם יכולים להבין שהוא סובל, גם אם יכחיש זאת. לאט לאט עם הזמן, אנחנו מבינים שאין לנו ברירה אלא לאהוב את מה שיש, את המציאות, וזה אומר להבין למה טוב שהיא קיימת כמו שהיא, להכיר בה, להבין למה טוב מה שקרה לנו, למה טוב מה שאנשים אחרים עושים. אנחנו לומדים שכאשר אנחנו אוהבים יותר ויותר את המציאות, אנחנו אוהבים יותר את עצמנו, את האיכויות של הגוף שלנו. וככל שאנחנו אוהבים יותר את הגוף שלנו, אנחנו אוהבים יותר את המציאות. התודעה עושה פה מסע שלם. אנחנו התודעה הזאת. הגוף שלנו שייך לכדור הארץ לא לנו, ועם זאת מנגנון ההישרדות עושה לנו חיים קשים, מפחיד אותנו מעתיד גרוע, גורם לנו לקפוא, גורם לנו לשנוא אחרים, גורם לנו להתכווץ. ושלא תבינו אותי לא נכון, מנגנון ההישרדות חשוב, אחרת לא היינו שורדים כלל. אך כאשר מנגנון ההישרדות שולט בבחירות שלנו ומונע מאיתנו לאהוב יותר ויותר את המציאות, אז אנחנו מפסיקים לבחור באהבה ובוחרים מתוך פחד, שם זה הרגע שבו אנחנו מפסיקים להתפתח ומתחילים לסבול. בשלב הזה אנחנו מתחילים להבין שבשביל לשרוד במימד הדחוס הזה, אנחנו חייבים לאהוב יותר את עצמנו, את המציאות ואת כל מה שיש, כמובן שאם אני אוהב משהו, זה לא אומר שאני חייב לחיות איתו, כי אולי זו לא בחירת ליבי. לאט לאט מנגנון ההישרדות שלנו מתחיל לתפוס מקום של משרת ולא של מאסטר, ואנחנו פחות ופחות מתווכחים עם המציאות של מה אנשים עושים, אומרים או איך הם חושבים, אנחנו מתחילים לאהוב אותה ולהבין אותה, כי אנחנו יודעים שאין דרך אחרת לשרוד. אני בוחר להתפתח, תמיד, וחלק מזה הוא לבחור באהבה. באנו לכאן להתווכח עם המציאות! עד שאנחנו מפסיקים להתווכח איתה ומתחילים לאהוב”. תודה שהקשבתם

המאבק על הזוגיות – מפגשי גישור

אחד הדברים שאני אומר כבר בפגישה הראשונה לזוגות שבאים אליי למפגשים, הוא שאין לי בכלל אג׳נדה שהם ישארו ביחד בסוף המפגשים כאן איתי, אם תיפרדו בסוף או תהיו ביחד, אני אומר להם, זה הדבר האחרון שמעניין אותי. כי אותי מעניין דבר אחד – ההתפתחות של כל אחד מכם, היכולת שלכם להתפתח ולהרחיב את האהבה שלכם לעצמכם ולעולם. אני מסביר להם שהחיים רוצים שנתפתח ולכן הם מביאים לנו מערכות יחסים, כי אנחנו מתפתחים במימד הזה בעיקר דרך מערכות יחסים, ולכן היעד של מערכת יחסים היא התפתחות. התפתחות למה? עבור מה? מאוד פשוט – להרחיב את האהבה שלנו בתוך המימד הפיזי הזה, לאהוב את כל מה שיש, וזה מתחיל ונגמר בלאהוב את החלק הפיזי הכי קרוב אלינו – הגוף שלנו, בשביל זה באנו למימד הפיזי, אחרת היינו נשארים מרחפים לנו בחלל כתודעות במרחב אנרגטי ללא גוף. ובלאהוב את הגוף שלנו, אני מתכוון לחלק הכי גדול של הדיאנאיי שנמצא בגוף שלנו, אותו חלק אנרגטי שהמדענים לא יודעים מהו, שהוא לא אחוז הדיאנאיי הקטן שמספר לנו איך הגוף שלנו נראה, אלא החלק הרחב שמייצג את האיכויות שקיימות בנו באופן טבעי, ללא מאמץ, אותו חלק שאנו מנסים למצוא ולבטא כל חיינו. כאשר זוג מגיע אליי לעבודת גישור, הוא מצפה שאציל להם את הקשר, ואני מיד אומר להם: ״המטרה שלי היא ההתפתחות שלכם וכעת אנחנו עושים זאת דרך המערכת יחסים שלכם. אם תהיו באהבה ובהתפתחות ותרגישו שאתם עדיין רוצים להיות ביחד – מצוין! אם תרגישו שאתם באהבה לעצמכם ולעולם ותרצו להיפרד – מצוין!אך אם אתם שמים את הזוגיות לפני ההתפתחות האינדבידואלית שלכם, אתם מפספסים את הדבר שלשמו הזוגיות הזאת קיימת.״ הרבה זוגות בשלבים יותר מתקדמים של הקשר, נאבקים על הזוגיות, על הרעיון שצריך או אמורים להיות ביחד. זה קרה לי וקרה לכולנו, אנחנו שוכחים, אנחנו מכניסים את עצמנו לבינוניות בתוך זוגיות, לסוג של סם הרדמה שגורם לנו להיות בביטחון מדומה, שעונה לנו על הצורך בוודאות דרך החיבור לאנרגיה המשותפת של הקשר. זהו סם ממכר. בהתחלה הסם הזה לא היה כזה בכלל. הוא היה אהבה חופשיה ופראית שדרכה נכנסנו לקשר, דרכה אנחנו מתפתחים ומרחיבים את עצמנו בתוך גופנו והחוצה לעולם, אך שכחנו אותה עם הזמן בתוך מערכת היחסים, שכחנו את עצמנו. כל קשר זוגי שמגיע לקושי, אני יודע עליו דבר אחד ברור – הם (או אחד מהם) שכחו את הרצון שלהם להתפתח דרך אותה אהבה חופשיה ופראית, והתמכרו לרעיון, לאג׳נדה שהזוגיות צריכה להישמר, דבר שגורם בסוף למאבקים. כמובן שאותם מאבקים הם אלו שיגרמו להם להתפתח בסוף, וזאת הסיבה שזוג ירצה לבוא למפגשי גישור ולקבל עזרה כיצד לחזור למצב שבו הם מבינים שיש להם מטרה משותפת – וזאת ההתפתחות והעצמה של כל אחד מהם אינדבידואלית. בתוך המפגש אני מאפשר לכל צד לשמוע את הצד השני, להבין את הצרכים והרגשות של האחר, לשמוע אחד את השניה פעם אחת מבלי לנסות לתקן או לשנות את הצד השני, ומתוך זה לגלות את הצרכים של עצמם, להתחבר לגוף שלהם ולגלות אילו איכויות הם באמת מבקשים למלא בעצמם, איכויות שנמצאות מתחת לנוסחאות והאמונות שהם חשבו שהאחר צריך או לא צריך לעשות. נכון, קל יותר להגיד מאשר לעשות. זה רק פוסט עם מילים, אולי מילים שנותנות מודעות ואולי סתם מילים, ויש פה תהליך עמוק שלא נגמר ורק הולך ונהיה יפה יותר ככל שנפתחים אליו. בסופו של דבר מה שאני יודע על החיים בכדור הארץ, זה שאנחנו מתפתחים דרך מערכות יחסים, והסיבה שקיימות מערכות יחסים היא עבור ההתפתחות שלנו ולא להפך. אז, כשרואים זאת בבירור וכשזוג יכול להבין שהם פה בראש ובראשונה בשביל להתפתח, כל האג׳נדה של היחסים שלהם משתנה מקצה לקצה. אז מערכת היחסים עובדת על בסיס של הקשבה אמפתית, של תקשורת כנה ואוהבת על מנת שכל אחד מהם יוכל להעצים את עצמו ואת האחר. אז כל אחד מבני הזוג יכולים להרחיב את האהבה שלהם לעצמם ולעולם פה במימד הפיזי הדחוס והרגשי הזה. תודה שקראתם _____________

כיצד משלבים בין תקשורת מקרבת לעבודה של ביירון קייטי?

כבר הרבה שנים משלב בין הדרכים הנפלאות האלו בטיפולים ובעבודה אישית עם עצמי, אני עושה את “העבודה” כבר 14 שנים ומלמד אותה 10 שנים, וב 4-5 שנים האחרונות תקשורת מקרבת שינתה את חיי בדיוק כמו שהעבודה של ביירון קייטי שינתה, וחייב להגיד שהשילוב הזה בינהם עשה לי שינוי עוד יותר גדול בחיים. אז איך אני רואה את השילוב הזה? זה דורש קצת הסבר שמתחיל בכלל מלהבין מה קורה כשלא קל לאהוב מציאות שנראית קשה ומאיימת. להכיר מהו הצורך שלי, זה דבר עמוק, הרבה יותר מלהכיר מה אני רוצה. אני רוצה בית חדש וגדול, כי יש לי צורך במרחב וחופש, אני רוצה שהיא תהיה איתי, כי יש לי צורך בקרבה ואינטימיות. עצם הידיעה של הצורך כבר משחררת אותי, רק בגלל שאני מבין שאני לא חייב להשיג את המטרה הספציפית שרציתי בשביל לקבל את אותו הצורך, כי אני יכול לקבל אותו בעוד דרכים. אם תבדקו עמוק עם עצמכם מה ההבדל בין רצון לצורך, תגלו בסופו של דבר שצורך הוא תמיד עמוק יותר מרצון, בתוך הרצון נמצאים הצרכים, שמהם בנויים הרצונות שלנו. במילים אחרות יעדים ומטרות, הם רק אמצעים להשגת צרכים שממלאים איכויות בתוכנו. לפני כמה זמן כתבתי פוסט קצר שאמר: “כשהמציאות מולי קשה, אני יודע שרק כאשר אני אוהב אותה כמו שהיא אני מוצא פתרונות יעילים עבורה, לא לפני כן.” הרבה רצו ממני הסבר על זה, והדרך שלי להסביר את זה הוא לומר שעל מנת לאהוב את המציאות כמו שהיא, אין דרך אחרת חוץ מלאהוב את המציאות הפנימית שלי, שהם הרגשות והצרכים שלי, אני מתחיל בלהיות כנה לגבי הצרכים העמוקים שלי, העניין הוא שברגע שאני רואה אותם, רגשות עולים. אי אפשר להיות מודע לצורך שלא נענה ולא להרגיש רגשות, ולכן אני נהיה כנה לגבי הרגשות שלי. כשמתחילים להבין מהן רגשות, מבינים שרגש קיים רק כי יש צורך לא ממומש, כמו “אני מרגיש פחד כי יש לי צורך בביטחון חומרי”. צורך לא ממומש הוא בסופו של דבר מחשבה שרוצה שיקרה משהו שונה במציאות. במילים אחרות, זאת מחשבה שמתווכחת עם המציאות, והיא מייצרת רגשות, לא להיפך. תקשורת מקרבת עובדת עם רגשות וצרכים, עם היכולת להכיר בהם קודם כל בעצמי, ואחר כך לדעת כיצד לתקשר אותם לאחר (בעזרת אבחנה ובקשה), זאת מתנה נפלאה שלדעתי חייבים להתחיל ממנה. אך כאשר אני מתחיל להכיר את הצרכים והרגשות שלי, אני יכול ללכת מעבר, אני יכול לקחת אותם ולבדוק מה קורה כשאני נאחז בצרכים שלי, מה קורה כשאני מאמין שהצורך הזה צריך להתקיים? האם אני מרוויח מזה משהו? מי אהיה ללא הצורך הזה? איך אגיב לעולם ללא הצורך הזה? אי אפשר להשתחרר מצורך או מחשבה שגורמים לכאב, אפשר רק לגלות אם אני מרוויח מהם משהו, ואם אני מגלה שהרווח קטן יותר ממהפסד, הצורך או המחשבה משתחררים ממני. את זה העבודה של ביירון קייטי עושה 🙂 זה תהליך שגורם לנו בסופו של דבר להשתחרר מצרכים שאין לנו רווח מהם, שלא שמנו לב שאנחנו מפסידים מלהחזיק בהם. העבודה הזאת, היא תהליך של לקיחת אחריות על הצרכים והמחשבות שלנו באופן מלא. זה דבר מהפכני לשלב בין תקשורת מקרבת לעבודה של ביירון קייטי בתוך תהליך אישי של התפתחות. אלו לטעמי 2 השיטות הכי עוצמתיות לעבודה אישית שקיימות כעת בעולם שלנו, זאת הסיבה שאני עומד להעביר קורס משולב של תקשורת מקרבת והעבודה של ביירון קייטי, שהתכנים שלו יכולים לגרום לחייכם להשתנות מקצה לקצה, להציל לכם מערכות יחסים, עבודות, חברויות, ולתת לכם את 2 הכלים החזקים האלו.  לעוד פרטים על הקורס, לחצו כאן. שיהיו ימים נפלאים!ליאב

העיצוב האנושי – מהי הזמנה עבור פרוג’קטור?

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – מתחילים. אחד הדברים שהבנתי בניסוי שלי כפרוג’קטור, זה שאין לי שום תגובה להזמנה פתוחה, ראויה ככל שתהיה. אם מישהו אומר לי “אתה מוזמן מתי שתרצה”, זה לא קורא לי. אם מישהו אומר לי “תקפוץ כשאתה באזור”, זה לא קורא לי. אם מישהו אומר לי “אשמח להיפגש איתך מתישהו”, זה לא קורא לי. אם מישהו אומר לי “אני כאן אצל חברים, ממש כייף פה, אם בא לך תבוא” , זה לא קורא לי. לא משנה כמה חמידות, נחמדות, אהבה ואנרגיות טובות יש בו. ההזמנה היחידה שיכולה לקרוא לי היא הזמנה אישית וקונקרטית, פחות מזה אין לי תנועה בגוף. כאדם עם סקראל פתוח, אין לי תגובה לשאלות של כן או לא שקשורות לעשיה משותפת. יש לי תגובה רק להזמנה אישית וספציפית. אם מישהו שואל אותי: “בא לך להיפגש?” זה לא קורא לי ואין לי תשובה. אם מישהו שואל אותי: “רוצה לעשות את זה?” אין תגובה בגוף. אז מה זו הזמנה אישית וקונקרטית? הנה כמה דוגמאות: אם אומרים לי “אני אשמח להיפגש איתך לצהריים, מתי אתה פנוי?” “אני רוצה לראות אותך, בא לי לשתף אותך במשהו, יש לך זמן עכשיו?” “אני כאן וממש כייף פה, בא לי שתהיה איתי גם כאן שנוכל לבלות ביחד” אלו משפטים שיכולים להדהד לי כי הם יותר אישיים וספציפים. הדרך שבה דברים נאמרים עבורי כפרוג’קטור היא מאוד רגישה. אך לפעמים כשהמשפטים שציינתי נאמרים ביחד עם עוד משפט, זה מרגיש כמו הזמנה. לעיתים רחוקות משפט או שאלה יכולים להיאמר ללא הזמנה אישית ספציפית, אך אם אני שומע שהאדם רוצה להגיד עוד משהו, אז אני שואל אותו ומברר, ואולי מגלה שיש מאחורי המילים האלו ישנה הזמנה אישית וספציפית. אני בטוח שגם אם אתם ג’נרטורים, מניפסטורים או רפלקטורים, אולי אתם חושבים שגם לכם המשפטים האלו מייצרים תגובה חיובית, כי יותר נעים לשמוע אותם. אך אין לי מילים לתאר לכם כמה אצל פרוג’קטורים הרגישות להזמנה אישית היא גבוהה מאוד. ההבדל בין לומר לפרוג’קטור “אני רוצה ללכת לים היום, בא לך לבוא?” לבין “בא לי שנלך לים ביחד היום”, זה הבדל של שמים וארץ. הרגישות של פרוג’קטור לראיה של אחרים עליו, היא קריטית בחוויה הפנימית. עבור הפרוג’קטור המפגש הוא אישי ולא כללי ולכן פרוג’קטור יגיב הרבה פחות בהתלהבות למשפט שאין בו הזמנה אישית וספציפית. אם יש לכם פרוג’קטור קרוב ואתם רוצים קרבה עמוקה אליו כי הוא חשוב לכם, נסו לאמץ את הגישה של הזמנה אישית וספציפית ולא רק שאלה של כן או לא. זה לא קל, כי זה דורש לשנות את הדרך שבה אתם רגילים לדבר עם אחרים, אך זה משתלם למערכת היחסים בינכם. בעיקר כזוג או בתוך המשפחה, אך גם כמובן כחברים. במקום הזמנה פתוחה, הזמינו אותם בצורה ספציפית למפגש, נסו לקבוע איתם לזמן שיתאים לשניכם, אחרת אל תתפלאו שהם לא ממש ישתפו אתכם פעולה בהתלהבות. כמובן שהכל במידה וזה אותנטי לכם. אך גם אם זה אותנטי, אנחנו לא רגילים לדבר במשפטים כאלו למול אנשים, אך פרוג׳קטורים צריכים את זה. אם כוונתכם באמת להיות איתם, הכניסו במשפט מילים אישיות, שהם יוכלו לראות שאתם רוצים לעשות איתם משהו אישי. במקום לשאול רק שאלה של כן ולא, נסו לפני השאלה קודם להבהיר להם מה אתם רוצים והפכו את זה לאישי. כמו: ” בא לי לאכול משהו, רוצה לשבת איתי לצהריים?” או “אני אשמח לאכול איתך צהריים, מתאים לך?” הבנתם? זה מאוד פשוט וגם כנה – הפכו את השאלה לאישית. זה יקרב אתכם אל אותם פרוג’קטורים שיקרים ללבכם, אשר מבקשים וגם רגישים לקבל יחס אישי ומדויק.  אם אתם ג’נרטורים, הייתי ממליץ לכם לנסות להימנע משאלות של כן או לא למול פרוג׳קטורים, כמו שאתם רגילים לשאול אחרים, זה פשוט לא יעבוד עבורם וההתנהלות בינכם תהיה לא ברורה. אם אתם באמת רוצים להיות איתם, הזמינו אותם באופן אישי לזמן ספציפי ולדבר ספציפי שתעשו (אפילו אם זה רק לצפות בשקיעה ביחד מבלי לדבר), ואם הם לא יכולים או לא רוצים, זה כמובן לא אומר שלא הזמנתם כראוי, אולי פשוט לא מסתדר להם או לא מתאים. תסמכו על עצמכם שאם תהיה לכם שוב תגובה לאנרגיה שלהם, אתם תזמינו אותם בפעם אחרת. כמובן שאין צורך להתחיל לחשוב יותר מדי על מה אתם צריכים להגיד או איך להתבטא מולם, אחרת אתם תתקעו בעצמכם, והם ירגישו שזה לא אותנטי. מטרת המאמר הזה, היא לתת לכם זווית ראייה שונה במקצת, על מנת שתוכלו להתחבר יותר לכנות עצמית שלכם למול פרוג’קטורים. ואם אתם פרוג’קטורים וחדשים בניסוי ואתם רוצים לשמוע עוד, אתם מוזמנים לצפות בוידיאו הזה עבורכם שמעמיק באנרגיה של הפרוג’קטורים –  בהצלחה 🙏🙂 – למידע על מפגשי קריאת המפה האישית שלכם בעיצוב האנושי לחצו כאן.

חשיבות הערוץ שמגדיר את הסמכות הפנימית בעיצוב האנושי

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – מתקדם.אחד הדברים החשובים שמתחילים להבין אחרי שנמצאים כמה שנים בניסוי של העיצוב האנושי, זה כמה חשוב להבין את הערוץ שמגדיר לנו את הסמכות הפנימית (או ערוצים), זאת החוויה שחוויתי עם עצמי ואני רואה הרבה אנשים שקולטים את זה אחרי זמן רב בניסוי ואני מרגיש צורך לכתוב על זה עבור מי שצריך להיזכר. לא משנה כמה נבין ונחקור את המפה שלנו, כמה נבין את השערים של הקרוס שלנו, כמה נבין את אסטרטגיה שלנו, אפילו אם נכיר את הסמכות שלנו באופן כללי, העמקה בערוץ שמגדיר לנו את הסמכות הפנימית ממש נותנת לנו את התשובות העמוקות ביותר בשביל להתפתח בניסוי שלנו. העיצוב האנושי מכיל המון ידע מרתק שמגיע דרך המפה האישית שלנו ומאוד קל למוח לחפש תשובות בהרבה מקומות. בשלב מסויים ההבנה שהסמכות הפנימית היא אחת הדרכים העמוקות והחשובות להתפתחות דרך הניסוי, נהיית מאוד ברורה, אך גם זה לא מספיק, כי ההבנה איך הסמכות עובדת באופן כללי, מתאימה להמון אנשים.  סמכות רגשית ל 46% מהאנשים בעולם שנדרשים להמתין לבהירות וביטחון רגשי על מנת להבין במה נכון להם לבחור. סמכות סקראלית, 35 אחוז – מגיבים ברגע לתדר שמגיע אליהם דרך תנועה ופעולה. 11 אחוז עם סמכות ספלינית פועלים מתוך ראיה של מה בריא עבורם ונכון להם ברגע זה לפי האינטואיציה של הגוף שלהם, 1 אחוז עם סמכות לב – פועלים מתוך כוח הרצון שלהם ועל פי מה שהם רוצים ברגע. 3 אחוז סמכות של מרכז לב גבוה (ג’י) – עוקבים אחרי הכיוון הנכון שמשמח אותם ברגע.

שיעורי פסנתר בשיטה מיוחדת – בבית התלמיד - Image 1

העיצוב האנושי – השערים בלא מודע (הגוף) לעומת השערים במודע (אישיות)

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להבחין היכן השער נמצא. כאשר השער נמצא ברמה המודעת של המפה, הוא מתנהג בצורה שונה מהרמה הלא מודעת. הוא יוצר זרם של אינפורמציה שמגיע כל הזמן מהישות הכללית שאתה. כאשר אתה מדבר על הרמה המודעת, אתה לא יכול לתפוס אותה בצורה כללית רק כמודעת, אלא להבין שהאיכות האנרגטית של כל שער מודע הוא לתת לך כיוון שהוא מה שאתה מזהה את עצמך כמהות שלך. התדר שלך באותו שער זה המהות שאתה מזהה כמי שאתה, כאחד שהגיע לכאן לחוות התפתחות, כזה שיש לו מניע לחיות באושר בתוך החוויה הארצית. השערים הלא מודעים אינם עובדים ככה. הם מופעלים מתוך הכוח האנרגטי של הדחיסות של המימד הפיזי. המימד הפיזי אינו יכול להשתוות למימד העצום שממנו באת לתוך הגוף הזה, ולכן כל מה שאת יכול לעשות זה לנסות להבין כיצד השערים בלא מודע שלך פועלים. השערים של הלא מודע אינם באמת לא מודעים, הסיבה שקוראים להם כך, היא כי אתה לא מזהה אותם כעצמך, אך אין זה אומר שהם לא נחווים אצלך. כאשר אינך מזהים אותם כעצמך אתם למעשה לא נותנים להם תשומת לב ראויה. השערים בגוף שלך מביאים איתם כוח פיזי לסטות מהדרך של השערים המודעים, ואלו (המודעים) אינם יכולים לעשות דבר בנוגע לשערים הלא מודעים של הגוף, כי יש להם (ללא מודעים) כוח עצום בלהביא את הקרקוע של הגוף הזה למצב צבירה רוטט בכל רגע ורגע. זהו כוח עצום שבאמת אינך יכולים לשלוט בו. השערים בהבנה שלנו כיום נראים שונה במקצת ממה שרא תיאר אותם. הם נראים לנו כמו מפתחות לקוד הגנטי שלך שגורמים לך להיות עצמך האמיתי ברגע שאתם מתייחסים לאיכות האנרגטית שלך בגוף שלך (השערים בלא מודע). כל שער במפה שלך, בין אם הוא מודע או לא מודע מביא יכולת חדשה לשלוט בגוף שלך. השערים של הלא מודע אצלך שולטים בגוף מעבר ליכולת שלך, זה הכוח שלהם. הם שולטים במנגון הזה שנקרא גוף. אתם למעשה מבינים את זה לאט לאט, ולכן מתמסרים לגוף שלך כשאתם קולטים שיש לו איכות אנרגטית מיוחדת משלו. השערים של המודע, הם מי שאתם תופסים את עצמך, ולכן יש לך דרכך חוויה של העצמי שלך. בין השערים המודעים ללא מודעים קיימת סינטזה מיוחדת. זוהי סינטזה אשר נעשית על ידי המגנט החד קוטבי שלך. הוא זה שלמעשה משאיר אותך בתוך הגוף שלך ומחבר בין התפיסה של הכוח של הגוף שלך לתפיסה שלך כנוסעים בתוך הגוף הזה. כאשר אתם לומדים לעבוד עם הגוף שלך, אתם מבינים שהאיכות האנרגטית שלך כמודעים בתוך הגוף ושל השערים המודעים בתוכך, מתחילה להתעצם. הסיבה שהשערים המודעים קיימים בתוך הגוף, היא בגלל הגוף. כאשר אינך בתוך גוף, אין לך מפה של דייזיין כזה. כל המפה קיימת בגלל שיש לך גוף, והגוף הזה כאן בשביל שאתם תוכלו להשתמש בו ליצירה בעולם הפיזי. אתם נתונים תחת חסות הגוף. זאת הסיבה שהשערים של הגוף הרבה יותר חזקים מאשר השערים של התודעה שלך שמיוצגים בתוך הגוף. האמת העמוקה יותר היא שלעולם לא תוכלו לממש את השערים של המודע שלך כל עוד לא תכבדו את השערים של הלא מודע שלך. זהו חלק ממערך היסודות שבתוך המציאות הפיזית שלך. השערים של המודע בנויים בתוך הגוף שלך, אך זה שהם מודעים וזה שאתם מזהים את עצמך דרכך, זה לא אומר שאתם תמיד יכולים להשתמש בהם. השערים של המודע כפופים למעשה לשערים של הגוף. מצד שני לשערים של הגוף אין יכולת לתמרן ולהתגמש יותר מדי. הם קבועים, הם מביאים איתם דרך מאוד ברורה לכיצד הגוף שלך בנוי וכיצד הוא מבין את עצמו ואת העולם. השערים המודעים שלך יכולים לתמרן, אתם יכולים לעצור אותם, לשלוט בהם, להביא להם יותר מודעות. זאת חוויה שונה אחד מהשני. דרך המודעות שלך אתם מסתגלים למציאות הפיזית, ודבר זה מאפשר לך להכיר את כלי הרכב שאליו נכנסתם לכאן. זאת חוויה מעצימה ברגע שאתם מגלים כיצד כלי הרכב שלך עובד ומשתמשים בו לתועלתך, כי רק אז השערים המודעים שבתוך הגוף יכולים באמת לצאת לפונטציאל העמוק שלהם. ואז כשזה קורה אתם מתחילים להתמסר לגוף ולאפשר למי שאתם מזהים את עצמך להיות נוכח ולהביא אותו כמשרת של הגוף. זה אומר שבסופו של דבר אתם כאן כדי להתמסר לגוף שלך ולהיות עבורו כמשרת. בחוויה הזאת יש הנאה עצומה כי ישנה התמסרות ואהבה בכל רגע ורגע. ברגע שהשערים הלא מודעים מתנהלים בחופשיות ללא הפרעה מהשערים המודעים, אז הגוף יודע כיצד להתנהל בתוך העולם שלך ויודע כיצד להביא את האיכויות של השערים המודעים כמי שאתם. זה הפרדוקס וזה היופי של המציאות שלך בתוך הגוף הפיזי. השערים שלך אינם יכולים להיות באמת מנוצלים עד תומם אם אינך מחוברים לגוף בצורה נכונה. האנרגיה של הגוף שלך כאן בשביל שתוכלו להשתמש באיכות של השערים שלך כמי שאתם ולגלות את עצמך. ולכן קודם כל עליך ללמוד את השערים של הגוף שלך וכיצד הם יכולים להתממש בצורה בריאה בתוכך. זאת אומנם דרך ארוכה, אך היא גם הכי קצרה למימוש השערים המודעים שלך. מכיוון שהשערים המודעים הם הזיהוי שלך כעצמך, אין איתם בעיה, הם אינם באמת הבעיה ברגע שאתם מבינים כיצד הגוף שלך פועל, כי אז מי שאתם מזהים דרכו את עצמך מבין את הדרך שבה הגוף שלך עובד וכיצד נכון לתת לו לפעול בדרכו הטבעית. השער הנכון ללמוד הוא קודם כל השער שהשמש בגוף שלך נמצאת. זה השער שאליו עליך להתמסר כי הוא הכי עובד על הגוף שלך ועליו אין לך שליטה. כמה שתנסו, אתם לא תצליחו לשבור באמת את האיכות האנרגטית של הגוף, כי בסופו של דבר אם תנסו תמיד תסבלו. ולכן הקבלה העמוקה היא ללמוד על הגוף שלך דרך השער של השמש והשער של כדור הארץ בלא מודע.

העיצוב האנושי – הקשר בין הסמכות הפנימית ומרכז הלב הגבוה (הג’י)

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – בינונית. בהרבה תנועות רוחניות אומרים לנו “תבחרו מה שהלב שלכם בוחר” או “לכו עם הלב שלכם”, “הלב שלך יוביל אותך”, מה הקשר של אימרות אלו לסמכות הפנימית שלנו בעיצוב האנושי? גיליתי שישנו קשר הדוק בין הסמכות הפנימית למרכז הלב הגבוה. מרכז הלב הגבוה קשור באופן ישיר לאהבה ללא תנאי, לכיוון ולתחושת העצמי שנוכח בגוף. למעשה מרכז הלב הגבוה נקרא מרכז ה – G כי הוא מרכז ה Gravity, כוח המשיכה.

תקשורת מקרבת דרך העיצוב האנושי - Image 1

תקשורת מקרבת דרך העיצוב האנושי

* רמת הבנה בידע של העיצוב האנושי – מתחילים. לפני יותר מ- 7 שנים כשקיבלתי את הקריאה האישית בעיצוב האנושי, קיבלתי מידע מדויק שאיתו נכנסתי למסע מדהים ומרתק. אחרי מספר שנים שבהם חקרתי לעומק את העיצוב האנושי מכל זוית אפשרית, הרגשתי שהיה חסר לי בו משהו, משהו שבהתחלה לא הצלחתי להבין מהו. העיצוב האנושי לימד אותי כיצד אני פועל בפונטציאל המלא שלי (החלק המוגדר) ומתי אני עלול לצאת מהפונטציאל שלי (החלק הפתוח), אך הוא לא לימד אותי כיצד לבטא את כל זה. המידע היה לי באוויר, הרגשתי שהייתי צריך חיבור פרקטי עם המידע הזה למציאות, לסביבה שלי ולמערכות היחסים בחיי. לא ידעתי מה לעשות עם כל המרכזים הפתוחים שלי, לא ידעתי איך לעבוד עם הערוצים המוגדרים שלי. זה שאני יודע מה הם אומרים, זה לא אומר שיש לי כלי להתחבר אליהם באמת ועוד יותר – כלי לבטא אותם. כל זה השתנה לפני 3 שנים, כשלמדתי תקשורת מקרבת ותירגלתי אותה. למדתי שהמהות של תקשורת מקרבת זה לדעת את הצרכים והרגשות שלי ולדעת כיצד לבטא ולבקש אותם (לא בהכרח מאנשים אחרים, אלא פשוט לבקש בצורה ברורה). אז היה לי פתאום “בום!” כל האסימונים נפלו לי אחד אחרי השני, ופתאום ראיתי את כל המידע של הדיזיין בצורות של רגשות וצרכים. זה היה רגע הארה שלא ציפיתי שיקרה לי אחרי ששנים למדתי ולימדתי את החומרים של העיצוב, פתחתי מפות למאות אנשים וחייתי את העיצוב האנושי בכל תא ותא בגופי. חשבתי שהבנתי איך כל המערכת הזאת עובדת, ופתאום הרגשתי כמו ניאו שראה הכל במספרים ירוקים בסוף של מטריקס. פתאום הכל הכל הסתדר לי, אני פשוט ראיתי את כל הדיזיין הופך מולי לצרכים ורגשות של מרכזים מוגדרים, מרכזים פתוחים, ערוצים, שערים, פרופילים, הכל! מאותו רגע כל הניסוי שלי השתנה, העמיק, התחבר, לעצמי ולסביבה. זה היה רגע מאיר. הבנתי כמה היתה חסרה לי דרך שאיתה אוכל לתקשר את הצרכים הבסיסיים של הטבע שלי, את המיוחדות שהמפה שלי הצביעה עליה. עם הזמן למדתי איך לשלב בין המיוחדות שגיליתי על עצמי דרך העיצוב האנושי לבין התקשורת המקרבת. חקרתי לעומק כיצד קשורים הצרכים והרגשות שלי עבור כל אלמנט במפה ולמדתי איך להביע אותם כפי שהתקשורת המקרבת מלמדת. למשל, כאדם בעל סמכות רגשית, תמיד היה לי קושי מול אנשים שהלחיצו אותי לבחור ברגע זה (ואלו לא חייבים להיות אנשים ללא סמכות רגשית בהכרח). הרגשתי שאני לא יודע איך לדבר איתם ולהביע את הצורך שלי בהמתנה ובזמן בשביל להחליט ממקום נכון. הייתי צריך להתגונן ולחפש תירוצים או להגיב בצורה לא מחוברת ומקרבת, דבר שיצר הרבה פעמים ריחוק וכיווץ מצידי ואז תגובה לא נעימה מצידם. היום אני יודע איך לדבר בשפה של התקשורת המקרבת שמתבססת על: אבחנה, רגש, צורך ובקשה. אם מישהו מלחיץ אותי היום קל לי יותר להגיד לו: “כשאתה מבקש ממני להחליט את זה עכשיו, אני מרגיש לחץ ובלבול כי אני צריך זמן ובהירות בשביל להחליט, זה בסדר מצדך אם אחזיר לך תשובה מחר? או שאולי נוכל לפתור את זה בדרך אחרת?” זאת דוגמא קלאסית אחת. אבל מה קורה לאדם פתוח רגשית כשהוא עמוס רגשית ממישהו מסביבו? כי אדם בעל מרכז רגשי פתוח יכול להיכנס לעומס רגשי חזק מהסביבה ולבטא את עצמו בהאשמה על האחר או על עצמו, לפעמים זה מלווה בפעולה חדה ומהירה שיכולה ליצור התנגדות בסביבה. איך הוא יכול לבטא את הצורך שלו בקלילות ואיוורור במידה שכבר קשה לו להכיל? בשפה של התקשורת המקרבת הוא יכול לומר משפט כמו : “כשאני נמצא כאן, אני חווה עומס רגשי ויש לי צורך בהקלה ואיוורור, אני רוצה לשבת לבדי לרגע ואחזור כשארגיש בנוח יותר. זה בסדר אם נמשיך לדבר אחר כך?”. אלו היו דוגמאות רק למרכז הרגשי, אך כשהתחלתי לראות את הצרכים של כל מרכז פתוח או מוגדר, נפתחו בפניי כל הרגשות והצרכים של הערוצים, ראיתי את הצרכים הטבעיים של טבע ההילות, והכי מדהים זה הצרכים של הפרופילים והקווים. המשכתי לתרגל עוד ועוד עם עצמי את השילוב של כל האלמנטים שיש במפה שלי בתוך התירגול הבסיסי של התקשורת המקרבת בחיי והכל נהפך לקל יותר ויותר בתקשורת מול הסביבה, ובעיקר בהבנה של הצרכים של עצמי, של המיוחדות שלי. התקשורת המקרבת היא שפה חדשה, היא אינה נועדה על מנת שנהפוך לנחמדים או לנסות להימנע מעימות. התקשורת המקרבת נועדה לחבר אותנו לכנות עצמית עמוקה ולתת לנו שפה שדרכה נוכל לתקשר החוצה את מה שחי בתוכנו בצורה הטובה ביותר. כבר הרבה זמן שיש לי חשק להעביר את כל הידע של התקשורת המקרבת שאני מתרגל בחיי, ובעיקר לשלב אותה עם העיצוב האנושי. אני חושב שהיכולת לדעת מהן הצרכים והרגשות שמתבטאים מכל אלמנט במפה שלי, איפשרו לי להעצים את הניסוי שלי ולדעת גם איך לתקשר את הצרכים האלו לאנשים אחרים בדרך מדויקת ומקרבת. דבר שמשנה את כל ההתנהלות שלי בחיים. בקרוב אפתח אפשרות ללימודים שבהם כל אחד יוכל ללמוד תקשורת מקרבת ולחבר אותה בדרך מיוחדת לביטוי של כל הצרכים של העיצוב שלו, מהרמה של מרכזים פתוחים ומוגדרים עד הפרופיל שלו. אלו יהיו לימודים שבהם נתרגל ביטוי אותנטי של המיוחדות שלנו, דבר שעוד לא נעשה בשום מקום בעולם בעיצוב האנושי. שיהיו ימים נעימים לכולם ❤️❤️ ליאב

})();