השוואה בין תהליכי איפוס חיים

״החלק המשמעותי עבורי בתהליך כתיבה ‘איפוס חיים’, היה המרווחים שבין השורות, המעברים המהירים בין סצנה לסצנה בחיי, היה תירגול של המוח בהבנה ש’גם זה יעבור’, עוד אירוע, עוד אדם, עוד חפץ, עוד מחשבה, עוד תחושה, הכל מתחלף לו כמו בסרט נע.

לקראת סוף התהליך המוח מתחיל לתפוס שאין מה לתפוס, הזמניות של כל דבר מתבהרת והחשיבות פוחתת. כלומר הכל חשוב אך הכל גם לא חשוב באותה המידה.

אחרי התהליך שמתי לב שנקודת המבט שלי נהייתה גמישה יותר. נפתחה בפניי האפשרות ברגע מסויים לבחור אם לראות את הסרט של חיי בתור השחקנית, הבמאית או הקהל. כל עמדה כזו היא חשובה בפני עצמה. הגמישות הזו נותנת תחושת משחקיות לחיים ואפשרות להתמסר אליהם עוד שלב.

קשה לי עם משפטים כמו ‘תהליך משנה חיים’ כי הכל משנה חיים! כל אינטרקציה, טיפול, מסיבה, כישלון, הכל מעצב את החיים שלנו ובתהליך באיפוס החיים אפשר לעשות איזה זום אווט מטורף על ידי זום אין לרגעים שבונים את הפאזל השלם.

התהליך הזה עושה סדר במערכת המנטלית. עבורי זה היה תהליך עמוק ויסודי, השפעות התהליך מופיעות דרך החיים עצמם ופחות כמחשבה ותובנה, כלומר אני לא באמת מבינה מה קרה, אבל משהו קרה.

הליווי המקצועי של ליאב מאוד תומך בתהליך ונותן הרבה ביטחון שיש מענה לכל תהייה ואתגר.

תודה על תהליך משמעותי מאוד.״