מ 2003 שאני מתרגל את התהליך העמוק והנפלא הזה של ביירון קייטי ומלמד אותו בסדנאות. בעקבות התירגול חוויתי המון שינויים בחיי, המון שיחרור מדפוסים מלחיצים וממחשבות מלחיצות שהיו בחשיבה שלי במשך שנים. מה זה אומר לתרגל?

לתרגל זה אומר שבכל פעם שיש לי מחשבה מלחיצה שמשפיעה עליי (כמו תלונה על מישהו, משהו שמטריד אותי), אני ישר רושם אותה על דף, שואל 4 שאלות (של התהליך) על המחשבה שמציקה לי. עונה בכנות ולעומק על כל שאלה, ואחר כך מוצא היפוכים למחשבה ומוצא דוגמאות כיצד כל היפוך נכון. זה נקרא לתרגל. 

לא סתם ביירון קייטי קוראת לזה “העבודה“. זה אשכרה עבודה! זה לא “הקסם” של ביירון קייטי, זאת עבודה וזאת העבודה הכי מתגמלת שאי פעם עשיתי! כי תמיד אני רואה שינוי לטובה.

מספיק חצי שעה מזמנכם, שיכולה לנקות מחשבה שאולי תטריד אתכם במשך חודשים, והמצחיק הוא שמה שתעברו בחצי שעה של העבודה, הוא כל התהליך הרגשי שתעברו באותם כמה חודשים בהקשר של המחשבה הזאת. בשני המצבים יש סיכוי שתשתחררו מהמחשבה דרך ראיית האמת שהיתה חבויה, אבל מי רוצה לחכות חודשים על מנת להשתחרר ממתח, כשיש דרך כזאת מעולה?
לא סתם ביירון קייטי אומרת שלעשות את “העבודה” זה כמו לעלות על מטוס סילון. אבל התהליך הזה לא מתאים לכל אחד, כי לא לכל אחד בא לעבוד קשה, ואני מבין זאת. לכן אני לא מנסה לשכנע אתכם לתרגל את השיטה. 

מטרת המאמר הזה הוא לתת לכם 3 מתנות שקייטי לימדה אותי, מעבר לתהליך “העבודה“.

קייטי נתנה לי כמה מתנות יוצאות דופן, שבהן אין צורך בעבודה, אלא רק בהיזכרות. אז אם לא בא לכם על התירגול, הנה המתנות והתובנות שמספיק שתיזכרו בהן, תוכלו לקבל שיחרור אדיר.

לפני הכל חשוב לציין שראיית התובנות הללו משפיעה בחוויה רק אחרי שנהיינו מודעים אליהן במהלך הזמן.
אני מאוד שמח להעביר לכם תובנות אלו, וגם אם לא תתחברו אליהן, תמיד טוב לדעת אותן. 

שלושת המתנות

נחסך ממני

התובנה הראשונה אומרת דבר מאוד פשוט: אם אני לא מקבל משהו בחיים, סימן שזה נחסך ממני. אני לא צריך אותו. היה יכול להיות גרוע יותר אם היה לי אותו. 

עצם זה שלא קיבלתי דבר כזה או אחר, זה חסך לי זמן, אנרגיות מיותרות ומתח. לדוגמא: אם לא קיבלתם דבר כלשהו שמאוד רציתם, למשל עבודה כלשהי, או בחור/ה שנדלקתם עליהם והם לא נענו לכם, אז זה נחסך מכם, היקום טוב עבורכם. איך אני יודע? א. כי אולי היה יכול להיות יותר גרוע אם הייתם מקבלים זאת. ב. כי תמיד החיים מביאים משהו יותר טוב. 
שימו לב שאין זה אומר שזה לא יקרה בעוד יום או יומיים, אבל כל עוד ברגע זה הדבר אותו ביקשתם לא קיים, זה נחסך מכם. אתם יכולים לנוח.

כל מה שאין לנו, אנחנו לא צריכים עד שהוא מופיע. איך אתם יודעים זאת? כי אין לכם אותו. וכשהוא מופיע, יש לכם אותו. שמתם לב? ואיך אתם מרגישים בכל פעם שאתם מאמינים שאתם רוצים משהו שלא קיים במציאות? נכון, אתם סובלים, אם תודו בכך או לא, יש מתח.

כאשר אני לא מקבל משהו, אני חווה הקלה מיידית. אם פיטרו אותי, או מישהי לא רוצה להיות איתי, אני מייד חווה הקלה, כי אני יודע שזה היה יכול להיות לי ממש לא טוב להישאר שם. אני יודע גם שיגיע משהו אחר יותר טוב. ואין זה אומר שאם שוב יעלה בי רצון להשיג זאת, לא אנסה.

אתם מבינים? במקום שהחשיבה שלי תנסה לחפש איך להשיג את זה בכוח, אני אומר לעצמי “איזה כייף, איזה הקלה שלא קיבלתי את זה. זה חסך לי המון מאמץ מיותר.” למי יש אנרגיה לבזבז על משהו שלא זורם? כל טיפת אנרגיה היום חשובה, אחרת מרגישים ממורמרים ומתוסכלים מהמאמץ.

אז שימו לב איך החשיבה שלכם לוקחת אתכם לכעס שלא השגתם את מה שרציתם או להתבאס מהמצב. אז פשוט תתרגלו לראות שכל דבר שלא קיבלתם, זה נחסך מכם. עצם זה שלא קיבלתם זאת, נחסכתם מביזבוז של זמן, אנרגיה, וזה פתח לכם אופציה שיגיע משהו יותר מדויק ויותר טוב. 

ואם קשה לכם לראות זאת, אני מאתגר אתכם למצוא סיבות ודוגמאות טובות (לפחות 3) כיצד נחסכתם ולמה זה טוב עבורכם ועבור האחר שלא קיבלתם את מה שרציתם. היקום הוא מקום ידידותי. הכל קורה עבורנו, לא לנו.

שאלות לתירגול ברגע הזה:

1. מה תומך בי כעת? – עשו רשימה של כל חפץ, אדם קרוב ורחוק מכם שתומך בכם וכיצד.

2. כיצד נחסכתי בכך שלא קיבלתי את זה? – מצאו דוגמאות וסיבות טובות כיצד זה טוב עבורכם.

להיות בעסק שלי

התובנה הבאה היא מאוד יעילה כאשר מתרגלים אותה, דרך היזכרות, כי היא יכולה מאוד להיות חמקמקה, אך עם זאת היא פשוטה וגאונית.

ביירון קייטי גילתה שישנם שלושה סוגי עסקים בעולם (אם תמצאו עוד תגידו לי).

1. העסק של אלוהים (הטבע, היקום, הרוח הגדולה, הבריאה וכו’…) – זה יכול להיות רעידות אדמה, הוריקנים, תאונות, התאהבויות, מפגשים מקריים בין אנשים וכו’.

2. העסק של האחר, זה כל מה שהאחר חושב, עושה עם הגוף שלו, מדבר, פועל ומבצע.

3. העסק שלכם, מה שאתם חושבים, עושים עם הגוף שלכם, מדברים, פועלים וכו’…

קייטי גילתה חוק מאוד ברור ואמיתי, שאי אפשר להתווכח עם העובדה שלו, והוא: בכל פעם שאתם בעסק של מישהו אחר – אתם סובלים. אם אתם בעסק של בן/בת הזוג שלכם או של אלוהים, אתם סובלים. כיצד הסבל מתבטא? אתם תרגישו מתח, תחושת לבדות ואפילו עצובים.
למה? כי באותו הרגע שבחשיבה שלכם אתם נמצאים בחשיבה של האחר וחושבים שאתם יודעים מה הם צריכים או אמורים לעשות, אתם עוזבים את עצמכם, או יותר נכון החשיבה עוזבת אתכם ואת הלב שלכם, שזה הבית שלה. ואז לפתע אתם חשים לבד, בודדים.
כאשר המודעות שלכם עוברת להיות בעסק של אדם אחר, הלב שלכם מרגיש בודד (כלומר אתם מרגישים בודדים).

שימו לב מתי אתם במחשבות שלכם בעסק של מישהו אחר. זה תירגול נהדר. ובכל פעם שקורה לכם שאתם חשים עצב או בדידות, שימו לב בעסק של מי אתם נמצאים במחשבותיכם וחיזרו חזרה לעסק שלכם – רק אם אתם רוצים לא לסבול. 

להיות בעסק של אלוהים או של אדם אחר, זה לחשוב שאני יכול לשנות אותו. ולחשוב שאני יכול לשנות אותו, זה להיות מניפולטיבי (אפילו אם זה רק בחשיבה שלי). להיות מניפולטיבי זה להיות במתח תמידי וכאב, תחושת לבדות ועצב.

מספיק שתשאלו את עצמכם, בעסק של מי אני נמצא עכשיו? תקלטו בעסק של מי אתם, ומיד תחזרו לעצמכם, ויתכן שתחושו אהבה עצמית אדירה שחוזרת אליכם. כך אתם מחזירים את הכוח לידיים שלכם.

כאשר אני בעסק שלך, אני מאבד את עצמי, אני שוכח את הלב שלי, ולכן אני לא חש אהבה, ואז אני מחפש אותה בחוץ.

תיזכרו שאם לא קיבלתם משהו, סימן שנחסך מכם לקבל זאת. זה חסר סיכוי להיות בעסק של אדם אחר על מנת לשנות אותו בשביל שיתאים לצורך שלכם, שלא לדבר על להיות בעסק של אלוהים.

הויכוח הגדול של רוב האנשים שמגיעים אליי לסדנאות הוא בדוגמא קיצונית: “אם מישהו מרביץ לי, זה לא העסק שלי?” שואלים אותי אנשים.

וזה מקפיץ להם (במיוחד נשים) את הפיוזים ומעלה כעס נסתר שסגור במעמקים. ולא סתם.

אז אענה לכן הנשים: כשהוא אלים כלפיך, מה שהוא עושה עם הגוף שלו זה העסק שלו, מסכימה? השאלה מה את עושה עם הגוף שלך? מה קורה בזמן שהוא אלים לך ואת בעסק שלו? 

נכון את צודקת.. את שוכחת את עצמך, את שוכחת את הגוף שלך ומתמקדת בעסק שלו, ואז נהפכת לקורבן. זה מה שקרה להרבה נשים שסבלו מכל סוג של התעללות. ההתעסקות בעסק של האחר, משאירה אותנו בפחד מלומר “לא”, או במידה וזאת רק אלימות מילולית אז פשוט לברוח וללכת. הפחד מלעזוב הוא פחד הישרדותי שקשור לאהבה, אבל לא נכנס לזה כאן. המהות בתובנה של להיות בעסק שלי, הוא מהותו של הרגע הזה, של נוכחות, של בהירות ושפיות בסיסית בראיית המציאות הקיימת, שיש בה המון עוצמה אישית ואהבה עצמית. להיות בעסק של אדם אחר שלא עושה לי טוב, זה לעזוב את עצמי, ולהרגיש בודד ועצוב, או בקיצור קורבן. באותו הרגע אני לא עושה לעצמי טוב, ואולי אפילו יותר ממה שהוא עושה לי במציאות, כי אני בעסק שלו, ושוכח את עצמי.
אני מאתגר אתכם, לקחת אחריות על החשיבה שלכם, לראות היכן היא נמצאת ותמיד לחזור להיות בעסק של עצמכם. זה ייתן לכם אהבה עצמית אמיתית וחיבור של אושר ללבכם.

שאלות לתירגול ברגע הזה:

להתווכח עם המציאות זה להפסיד

התובנה האחרונה של ביירון קייטי למעשה מסכמת את התורה שלה. והיא אומרת במשפט אחד, “כאשר אני מתווכחת עם המציאות, אני מפסידה, אבל רק 100 אחוז מהפעמים.”

לזכור תובנה זו יכול לחסוך מכם הרבה כאב, שהיה קיים מלכתחילה רק בשביל שתראו שאתם מתנגשים עם הראש בקיר, ולא יותר מזה. להתווכח עם מה שיש, עם מה שקיים, זה כמו לומר שחתול צריך לנבוח ולהשקיע אנרגיה ומאמץ בלשנות את המציאות על מנת שהחתול ינבך.

אם מישהו כועס עליי ואני אומר לעצמי שהוא לא אמור לכעוס עליי, זה אותו הדבר כמו שאגיד שכלב לא אמור לנבוח אלא ליילל. זה להיות לא שפוי, להיות לא צלול במחשבות שלי. המציאות היא מה שיש ברגע זה, מה שיהיה בעוד רגע אנחנו לא יודעים, רק יכולים לנחש על פי העבר שלנו. 

הצורך לדעת מה יהיה בעתיד, קיים כי החשיבה שלנו דואגת להישרדות שלנו, ואין עם זה שום בעיה. אך כאשר החשיבה מתחילה להתווכח עם המציאות, כי היא רוצה שדבר אחר יהיה שונה ממה שהוא – כי היא מפחדת מהעתיד, אז היא מוציאה אתכם מהעסק שלכם לעיסקם של אנשים אחרים או אלוהים. ואז אתם בסבל.

לאהוב את מה שיש, זאת לא סיסמא, זאת חוויה. אך בשביל לאהוב את מה שיש, עליכם לראות כיצד היקום תומך בכם בכל רגע. כל דבר שאתם צריכים יש לכם, ואם אין לכם אותו, זה נחסך מכם.

כאשר אני מתווכח עם המציאות, לא רק שאני מפסיד, אלא גם לא מאפשר התפתחות ושינוי טבעי עבור האדם שמולי.

זה החוק הבסיסי ביותר בהקשבה אמיתית, שאותו מתרגלים בבית הספר של ביירון קייטי. להקשיב לאדם, מבלי להתווכח עם המציאות שהוא צריך לחשוב שונה ממה שהוא, מבלי להיות בעסק שלו. 

כל ויכוח עם המציאות, אפילו על עצמכם, על הדרך שבה אתם חושבים, מתנהגים או פועלים, יביא לכם סבל. אם אני מעשן, ואני מתווכח עם המציאות שאני צריך לעשן, אני מפסיד באותו הרגע. אני חווה מתח, כאב וסבל. תלוי ברמת ההיצמדות שלי למחשבות שמתווכחות. אם אני שמן ואני מתווכח עם המציאות ומאמין שאני צריך להיות רזה יותר, או להיראות כמו האדם ההוא שראיתי ברחוב אתמול, אני מתווכח עם המציאות, ושוב – מפסיד.

שאלות לתירגול ברגע הזה (כאשר אני מתווכח עם המציאות):

לדעת תובנות אלו לא אומר שאתם מיד תיישמו אותם, המומנטום וההרגל של החשיבה מאוד חזקים. זיכרו שהתובנות הללו, הן רק תירגול דרך היזכרות ודרך שאלות פשוטות. כך שקודם כל לקחת את התירגול הזה בפשטות ולא במאמץ, כבר יביא לכם תוצאות.

אני מאחל לכם שתובנות אלו יחלחלו בכם עוד ועוד…