תובנות

באומנויות לחימה תמיד יש את השאלה הגדולה של מי ינצח בקרב – אדם עם כוח מפוקס או אדם עם רכות קשובה? קרב מגע אגרסיבי או קונג פו מאוזן? המהיר או החזק? זאת שאלה שהתשובה מורכבת ותלויה מאוד בסיטואציה, אך הדבר שכל המאסטרים הגדולים של אומנויות לחימה מסכימים איתו זה שככל שהאדם מפוחד יותר, נוקשה יותר, מכוון להפחיד, מכוון לתקוף, ככה יותר קל להפיל אותו,   למה? מכיוון שברירת המחדל של החיים היא שככל שאדם מפוחד יותר ועם רצון לשלוט בכוח במשהו, כך יצטרך למקד יותר תשומת לב ואנרגיה לכיוון מסויים, ותהיה לו פחות אנרגיה במקום אחר.   כך פועל כל אדם, מנהיג או ארגון שמנסה לשלוט במצבו ופוחד שמצבו יהרס. כאשר אדם מפחד הוא תמיד יתמקד ויתקוף את הדבר שממנו הוא מפחד, ולכן מטבע הדברים שהוא ייתן את תשומת לבו רק למקום אחד ויפספס הרבה חלקים אחרים   ככל שהפחד גדול יותר, הכיווץ בגוף חזק יותר, האנרגיה הולכת רק למיקום אחד ואז יש חוסר איזון בגוף, ולכן התוקף למעשה מפיל את עצמו במידה והוא מפספס   נכון, אם המכה האגרסיבית המכוונת מתוך פחד לפגוע בנקודה אחת פוגעת בו, הנזק הוא קטלני, יש הרבה הרס ואף מוות.   כאשר אדם מרגיש פחד בתוכו הוא יודע היכן הפחד קיים באחר ושם הוא מנסה לפגוע. אך כאשר מאסטר מרגיש את הרוך שבו, הוא יודע היכן הרוך של האחר נמצא, והוא מחכה לרגע שהתוקף שממוקד בנקודה אחת יחשוף אותו.   עוד דבר שכל המאסטרים הגדולים של אומנויות לחימה יודעים ומסכימים, זה שמאוד קל ללמוד לתקוף חזק ובעוצמה, כל אחד יכול, ויש כאלו שממש טובים בזה ושם הם ממקדים את כל הלמידה שלהם,   אך הרבה יותר קשה ללמוד אומנות לחימה מאוזנת שיודעת להיות רכה ולהקשיב לחלק הרך של התוקף ולנצל את ההזדמנות לפגוע שם, לא בשביל לתקוף או להוכיח משהו, אלא רק כדי לאזן את התוקף.   כל אדם, מערכת מורכבת, משטר, ממשל, מנהיגים, אשר עובדים מתוך פחד ומנסים לשלוט באחר, למעשה מפילים את עצמם לרצפה,   מכיוון שהם מפקסים את כל הכוח שלהם במקומות שהם רואים בו כאיום, גם אם יגידו לכם שלא, הם חסרי מודעות למקומות שהם לא חושבים שקיימים, ולבסוף נתפסים ונופלים, זה טבע החיים, ברירת המחדל, והיא לעולם לא תשתנה   המאסטרים של אומנויות לחימה יודעים שההגנה הטובה ביותר היא קודם כל להיות ברוגע ושלווה, להיות רפויים, מחוברים לעצמם, דבר שמביא לאיזון לנפש ולגוף וליכולת הקשבה לכל גורם שתוקף בחוסר איזון (וכל תוקף הוא לא מאוזן בבסיסו).   הם גם יודעים שברגע שמגיעים למאסטריות כזאת, כוח עוצמתי לעולם לא יפיל אותם,   אך כדי להגיע למאסטריות כזאת, צריך ללמוד כיצד להיות בשלווה ולהתחבר לכוח הפנימי וזה לוקח הרבה זמן.   ברגע שאדם תוקף מחוסר מודעות ומפחד, גם אם יעשה נזק רב לסביבה, הוא בשלב מסויים יפיל את עצמו רק מנגיעה קטנה של מישהו בנקודת תורפה שהוא לא שם לב אליה, והנפילה תהיה קטלנית   גם אם האדם המנסה לשלוט במצב ינסה לשלוט שוב ושוב ושוב במשך שנים על גבי שנים, הוא בסופו של דבר לא יצליח לתת את כל הפוקוס לכל עבר בעוצמה אחת בו זמנית, ולבסוף יקרוס.   אתם מבינים? ברגע שאדם כן מצליח לתת את כל הפוקוס שלו לכל עבר בו זמנית, למעשה זה הרגע שהוא נעשה רך מבפנים   כי הוא חייב לפזר את כל האנרגיה שלו להרבה כיוונים בו זמנית ולכן יהיה חייב להיות מרוכז בסנטר שלו ולמעשה יהפוך למאסטר בעצמו.   כל דיקטטור שניסה לכבוש את העולם ולפזר את עצמו לכל עבר נפל בסוף או הפך להיות רפוי ושחרר.   זה למעשה התהליך של מאסטריות של כל אומנות לחימה, שהופכת כל אדם נוקשה לאדם רך וקשוב.   זאת הסיבה יקיריי שהאור תמיד מנצח את החושך, מכיוון שהוא יכול להיות גם רך וגם נוקשה בו זמנית. אם זה לא קורה מבפנים, מתוך האדם עצמו, זה יגיע מבחוץ,   נכון, זה לוקח זמן, אך זה תמיד קורה, וזה תמיד מתחיל בכל אדם בתוכו ומשפיע על אחרים ומתרחב לעולם.   לאהבה יש את הכוח החזק ביותר, לפחד יש אולי מיקוד חזק, אך הוא חסר מודעות לכוח של האהבה ולכן תמיד יפול לבסוף. תודה שקראתם ליאב

לא מזמן נסעתי באוטו בנסיעה לילית ארוכה, והתחלתי להסתכל על כל המציאות שחולפת לידי. על השלטים, המכוניות, הבתים. הכל פתאום נראה לי הזוי. מאיפה כל המציאות הזאת באה? שאלתי את עצמי. מאיפה כל זה הגיע? פתאום כל החיים נראו לי בבת אחת לא הגיוניים. כל החוויה של המציאות היתה לי הזויה (ובאמת שלא לקחתי דבר). ואז מתוך המוזרות הזאת עלתה לי שאלה אחת מאוד גדולה, והיא: למה היקום הזה קיים? למה המציאות הזאת קיימת? לא התכוונתי לשאלה ״למה יש כאב וסבל בעולם או למה קיימים הדברים?״ שאלתי למה המציאות הזאת קיימת? למה היקום הזה פה? זאת שאלה הרבה יותר גדולה. הייתי חייב להבין, זה שיגע אותי! איך יכול להיות שכל הדברים שאני מסתכל עליהם נמצאים פה? איך יכול להיות שהכל כאן? העצים, השלטים, הכבישים, האויר שאני נושם. מאיפה לעזאזל הכל הגיע? חשבתם על זה פעם? איך אני הגעתי לכאן? מה זה כל הבריאה הזאת? זאת שאלה שבין המוות לחיים. בהתחלה שום תשובה לא עלתה לי, הייתי מתוסכל לרגע, אבל המשכתי ושאלתי את עצמי את השאלה ״למה היקום הזה קיים?״ ולא זזתי ממנה במשך דקות ארוכות בזמן שאני נוהג בלילה, עד שלפתע זה היכה בי. פתאום ראיתי הכל, ראיתי הכל אחרת, הבנתי משהו שלא הבנתי במשך כל חיי וזה היה פשוט מאוד. לא יודע איך לא ראיתי את זה קודם. ראיתי בצורה חוויתית מאוד שהכל קיים פה כי אני בראתי את זה, אני זה שבראתי ה כ ל. פתאום נזכרתי בזה, וזאת לא היתה הזכרות של המוח, כי המוח לא יכול לזכור דבר כזה חוויתי, זאת היתה היזכרות של משהו עמוק וגדול יותר מהמוח שזוכר, זאת היתה היזכרות של התודעה שלי שהתחברה למקור שלה והבינה באופן מידי שהיא בראה את הכל. התחלתי לצחוק ולחייך ולראות שהכל פה זה משחק! פתאום הכל נהיה לי ברור, וראיתי את הכל באור אלוהי, העצים המכוניות… הכל אני בראתי ואני זוכר את זה! באותו רגע ממש, הרגשתי כמו בסצינה האחרונה במטריקס שהוא רואה את הכל כמו קוד ירוק. הכל שייך לבריאה ואני בראתי הכל וזאת הסיבה שהכל קיים. העצים, העמודים, השלטים, הכל אני בראתי.  כמה כוח יש בראיה הזאת, בהבנה ובחוויה הזאת. כוח עצום שאף אחד לעולם לא כיוון אותי לראות אותו חוץ מהרצון העמוק שלי להבין למה המציאות הזאת קיימת. לא, אני לא יצרתי את השלטים שראיתי, אני לא בניתי את הכביש הזה. אני בראתי את הכל. אי אפשר להסביר זאת אחרת. לא, אני לא יצרתי את הסיטואציות בחיים שלי, לא אני יצרתי סבל וכאב, אני בראתי הכל. כמובן שאני מודע למציאות, ברור לי שמי שבנה ויצר את הדברים הפיזייםהיו אנשים שעשו זאת, אך לא לזה אני מתכוון, אני מתכוון שאני בראתי הכל וידעתי בכל תא ותא בגופי שאני בראתי הכל. לא ״אני״ הגוף הזה, זה ״אני״ הבורא של הכל שהבנתי שהוא אני. החוויה שאני זה הכל כי בראתי הכל, היתה כך כך חזקה שהרגשתי באותו הרגע סוג של אשליה שאני יכול להרגיש את עמוד החשמל שנמצא 100 מטרים מולי ולכופף אותו, כי הוא זה אני. פתאום הייתי המשפט -There is no spoon. ואז לפתע נזכרתי שיש לי גוף והוא נוהג ברכב, ומיד הבנתי שאני גם בראתי את הגוף הזה, לגמרי. ואז נזכרתי שיש עוד אנשים בעולם הזה ונהיה לי ברור כשמש שכל אדם וגם אתם, הבוראים של הכל ושאתם רק צריכים להיזכר בזה. הבנתי שלכל אחד יש את היכולת המודעת להיזכר בחוויה ובידיעה שהוא ברא את כל היקום הזה ולמעשה זאת זכות מלידה להיזכר בזאת. להיזכר בחוויה שהיתה עוד הרבה לפני הבריאה של כדור הארץ. היתה לי ידיעה עמוקה שהכל הוא אחד. ראיתי שאני הוא הבורא ושכל בני האדם הם גם הבורא עצמו ולמעשה אנחנו אלוהים, אנחנו תודעה אחת אינסופית שמקרינה את עצמה ובוראת מציאות פיזית, סוג של משחק מציאות מדומה. באופן מידי הבנתי שבני האדם הם היצורים היחידים שיכולים לדעת את זה באופן מודע, החיות כבר חיות עם הבורא, אך אינן יכולות לדעת את זה במודע כי הן כבר בתוך זה. אנחנו בני האדם פשוט צריכים להיזכר בזה ואז מתוך הידיעה המאוד ברורה הזאת, אנחנו יכולים להביא את האיכות הזאת ולממש אותה ביקום הפיזי שלנו גם כיוצרים. מהחוויה הזאת היה לי מאוד ברור שכולנו אחים, אנחנו לא הילדים של אלוהים, אנחנו הילדים וההורים והאחים והאחיות. אנחנו אלוהים עצמו. הגוף שלנו הוא חלק מאלוהים, והמוח הוא חלק מאלוהים, אבל אנחנו האמיתיים הוא האלוהים עצמו, אנחנו בראנו את המציאות הזאת, והחלטנו לשלוח חלק קטן מאיתנו לפה בצורה מצומצמת ובמגוון גדול של איכויות כמספר האנשים בעולם ולשחק עם עצמנו משחק של התפתחות בתוך עולם החומר.  זאת האמת האוניברסלית, ואם תזכרו בכל רגע ורגע את זה ותסתכלו על כל דבר, כדבר שאתם בראתם, החיים שלכם לא יהיו אותו הדבר. אתם תהיו בעוצמה כזאת שלעולם לא תרגישו לבד, לעולם לא תרגישו נטושים, חסרי ערך ועם פחדים. אתם תהיו עם חמלה לכל דבר, ועם אהבה פתוחה לכל, עם ידיעה שאתם מכבדים את ההתפתחות של כל אדם אחר ואת הבחירה החופשית שלו. ביחד עם זאת אתם חיים בלי פחד לומר את האמת שלכם, מבלי לפחד לשים גבולות ולדעת את המיוחדות שלכם, אז כל מה שתרצו זה שכל בני האדם יזכרו שהם אלו שבראו את הכל כי זאת זכותם לדעת. אם אתם רוצים לנסות להיכנס לחוויה הזאת, אתם יכולים לעשות תרגיל פשוט. הסתכלו על כל חפץ או דבר צומח או חי שנמצא לידכם ותגידו ״אני בראתי את ה ____ הזה״ עשו זאת כמה שתוכלו במהלך היום, אחר כך פשוט תגידו ״אני בראתי את זה״ ותסתכלו על כל דבר שנמצא מולכם, בלי שם שמגדיר מהו הדבר שאתם מסתכלים עליו. התחברו למושג ״בראתי״ ממקום של היסוד העמוק ביותר של החומר, כמו הקוד הירוק בסרט מטריקס. כשתחוו זאת באמת אתם תרגישו את האמת מהדהדת בלבכם ואת הידיעה שזה נכון. מאז החוויה, גם כשאני נכנס לדרמה של החיים עצמם ומזדהה עם האישיות שלי, כל מה שאני צריך לעשות זה להיזכר בזה ובשנייה זה חוזר. זאת היזכרות הכי עתיקה שקיימת בתודעה האנושית והלא אנושית. ההיזכרות שמגיע לכל אדם לזכור אותה, ולא צריך יותר מפעם אחת בחיים לחוות זאת בשביל שהחיים ישתנו, כי ברגע שנזכרים בזה, זה נשאר לנצח. החוויה של להיות במצב הזה גורמת לחשוב האם אני בראתי גם את הסבל שקיים ביקום? אז אני מבין שלא. אני בראתי הכל, אך לא יצרתי את הסבל, זאת בחירה שנעשית מתוך הידיעה שאפשר לחקור כל דבר בעולם הזה. אני מבין שהדרך היחידה שסבל יכול להתקיים בתוך המוח

הגעתי למסקנה שרוב האנשים חושבים שהם קוראי מחשבות. שמתם לב שכל מה שאתם אומרים או עושים, אנשים תמיד ישמעו או יפרשו זאת קצת אחרת? הם יסיקו שאתם מרגישים או חושבים ככה או ככה, כאילו הם קוראים את המחשבות שלכם, אבל לא באמת. זה מדהים איך המוח שלנו חושב שהוא יודע מה האחר חושב ואז משלים את החסר. זה כמו באג בתוכנה של המוח. אנחנו כל כך לא מקשיבים מילולית למה שאנשים אומרים ומכניסים את עצמנו לפחדים וסרטים לגביהם בגלל הפירושים שלנו. אחד התרגילים שאני אוהב לתת במפגשים אישיים בשביל לגלות ״באג קריאת מחשבות״, זה הכלי ״וזה אומר ש…״. ככה אתם מוצאים את הבאג בתוכנה שלכם. אם לדוגמא מישהו אומר לכם: ״אני לא יכול לפגוש אתכם היום.״ תשלימו בראש את המשפט ״וזה אומר ש…״ ואולי ייצא לכם משהו כמו ״שהוא לא רוצה להיות איתי, שאני לא מספיק טוב..״ וכו׳ וכו׳… אלו הבאגים במערכת שלנו, הפירושים והמסקנות שאנחנו מסיקים, שלפי נסיון של 10 שנים בהתבוננות בבאגים שלי, אף אחד מהם לא אמיתי באמת, רק אני השלכתי את זה. בנוסף גיליתי שתמיד, אבל תמיד יש לי רווח בלהשליך פירושים אלו על האחר. אם תגלו מהו הרווח שלכם, תוכלו לגדול בתודעה שלכם ולפתח בהירות מנטלית ונפשית. בני האדם יתחילו באמת לקרוא מחשבות רק כאשר לא יהיה לנו אינטרס לקרוא מחשבות, כי אז אין פחד ואין אגו שמנסה להסיק מסקנות לגבי מה שהאחר אמר או עשה. המציאות שאנחנו חיים בה היא הרבה יותר ברורה ופשוטה מהפירושים שאנחנו נותנים לה. רק הקשיבו טוב לדבר שאתם שומעים (או קוראים), וכל פירוש של ״וזה אומר ש…״ שימו בצד ובדקו את הרווח של הפירושים שלכם, ואם זה ממש מטריד אתכם, פשוט תשאלו את אותו אדם האם קראתם נכון את המחשבות שלו. מבטיח לכם חיים קלים ללא חרדות.

חוק אוניברסלי זה אומר בפשטות שכל ישות אינדבידואלית אנרגטית או פיזית ביקום הזה שווה בערך שלה לכל ישות אינדבידואלית אחרת. אין יצור שהוא מתחת או מעל יצור אחר. מבחינת היקום, העץ ואני בעלי אותו ערך. לי יש תפקיד שונה מהעץ, כי התודעה שנמצאת בגוף שלי בעלת בחירה חופשית גדולה יותר, היא באה להתנסות בהרבה יותר אפשרויות מאשר העץ, בגלל זה באתי לכאן כבן אדם (ראו חוק בחירה חופשית), אך זה לא עושה את המהות של העץ לפחות טובה ממני, כי לעץ יש התפתחות מיוחדת בדרך שלו ואני יכול ללמוד המון מהעץ. המיוחדות אומרת שכל יצור חי או אדם הוא מיוחד ואין אף אחד שדומה לנו בדיוק אותו הדבר. כולנו שונים מאוד בדרך שבה האנרגיה שלנו עובדת בגוף ובדרך שבה האישיות שלנו מתנהלת. דרך ראיית המיוחדות של כל אדם אנחנו מתחילים להבין ולכבד את האחר כמו שהוא, ואז הסבל שאנחנו גורמים לעצמנו (ולאחר) בלנסות שהוא יהיה מיוחד כמונו, מתחיל להיעלם. ההבדל בין כל היצורים החיים הוא באיכות התודעה, אך לא בעליונות או נחיתות שלה. לכל תודעה יש תפקיד חשוב בפאזל של היקום ובלעדיה משהו חשוב יחסר. זאת הסיבה שכולנו שווים, אך מה שגורם להמון אנשים בעולמנו לחשוב שהם מעל אדם, חיה או מעל כל ייצור חי אחר, זאת האמונה שהמיוחדות שלהם יותר מיוחדת מהמיוחדות של האחר, אך הבעיה היא לא רק בזה, אלא בכך שאנשים אלו מאמינים שהאחר צריך להיות בעלי אותה מיוחדות כמוהם. כאשר אדם מבולבל חושב שהוא עליון מאדם, ילד, תינוק, חיה אחרת, זה קורה בגלל שהוא עצמו אינו מסוגל להתחבר למיוחדות שלו באמת דרך הגוף, הוא מחובר לרעיון מסוים של מיוחדות אך לא למיוחדות האמיתית שלו, ולכן הוא צריך שיקוף מהאחר שיהיה דומה לו כדי שיעזור לו להתחבר לעצמו, ואם הוא לא מצליח לשנות את המיוחדות של האחר שתתאים אליו, אז הוא מזלזל ואף מוכן להרוג על מנת שהמיוחדות שלו תהיה השלטת היחידה (ראה ערך 'היטלר' ועוד כמה אנשי צבא לאורך ההיסטוריה). כמובן שתמיד נמצא אחרים שדומים לנו, אך ברגע שנתחיל לראות את המיוחדות של כל אדם בעולמנו, רק אז נוכל לראות את האחדות. אפשר גם לומר אחרת: שברגע שנראה את המיוחדות המלאה של עצמנו, אז נראה את האחדות כי נבין כיצד הכל אחד מתוך שוני ומגוון עצום של אנשים ותודעות. זה מדהים שכולנו מיוחדים ושונים זה מזה, אין צורך לשנות אף אדם. באנו לכאן בשביל להתפתח, וכל אחד נמצא במסלול שונה בהתפתחות התודעה שלו, ומציאת המיוחדות שלנו לעזור לאנשים אחרים למצוא את המיוחדות שלהם. לא באנו לכאן על מנת להיות דומים, הבריאה רוצה לחוות את עצמה באין סוף דרכים דרכנו. הכי חזק רואים את זה בזוגיות, כאשר בני הזוג מחפשים את המיוחדות של עצמם באחר, וכשבן/בת הזוג לא מוצאים זאת, הם מתוסכלים ומאשימים את עצמם ואת בן/בת הזוג. זה חלק מהמשחק של חוק המראה שעוזר לנו להתחבר למיוחדות שלנו. כאשר מתחילים לראות את המיוחדות של האחר זה בלתי אפשרי לשפוט אותו על מי שהוא, מכיוון שאנחנו יודעים שהוא כאן כי הוא עושה את דרכו המיוחדת שלו. למעשה ככל שאנחנו מתחברים יותר למיוחדות שלנו כך אנחנו רואים יותר את המיוחדות של האחר ומקבלים אותו כשווה אלינו ואז לומדים לכבד אותה, זה אחד הסודות הכי חשובים במערכות יחסים. אין אדם, תינוק, ילד, חיה או כל יצור חי שאי אפשר ללמוד מהם. רק כאשר אנחנו רואים את המיוחדות של האחר אנחנו מבינים כמה אפשר ללמוד ממנו אם רוצים, ואז אנחנו מבינים שאנחנו שווים, אך ברגע שאנחנו חושבים שאי אפשר ללמוד, היקום מבין שאנחנו לא רוצים להתפתח (חוק תמיכת התפתחות יקומי), וכך אנחנו מאבדים את החיבור למיוחדות שלנו. לסיכום: 1. התמקדו במיוחדות שלכם. 2. ראו כיצד אדם אחר הוא מיוחד ושונה מאוד מכם. 3. אם אתם מנסים לשנות אדם אחר שיתאים למיוחדות שלכם, עצרו והתחברו למיוחדות שלכם שוב על ידי השאלה: מה המיוחדות שלי? 4. כבדו את המיוחדות והבחירות שלכם, וכך תוכלו לכבד את המיוחדות והבחירות של האחר. 5. דרך ראיית המיוחדות אתם תגלו שוב את חוק האחדות- כולנו תודעות מיוחדות שבאו להתפתח.

חוק אוניברסלי זה אומר שכל ישות ביקום, אנרגטית או פיזית, אחראית על ההתפתחות שלה, ושלה בלבד. אין באפשרות אף אדם להיות אחראי על התפתחותו של אדם אחר.  יש באפשרותנו להשפיע על התפתחותו של האחר, אך לא להיות אחראים עליו. מכיוון שהבחירה החופשית של האחר כיצד וכמה להתפתח היא עבורו בלבד (חוק בחירה חופשית). יש לנו נטייה להטיל על אחרים את האחריות ליצירת הסבל שלנו, בכך אנחנו משלים את עצמנו שהם אחראים על ההתפתחות שלנו, דבר שהוא לא נכון בכלל. למזלנו זה בלתי אפשרי לעשות זאת, אך כל עוד אנחנו מאמינים לכך, אנחנו סובלים כי אנחנו ממשיכים להאמין שהאחר אחראי על הסבל שלנו ושאנחנו אחראים עליו. אף אחד לא יכול לגרום לי לסבול, רק אני יכול לעשות לי את זה, כשאני מאמין למחשבה שרוצה שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא. לתובנה הזו נהיים מודעים רק כשמבינים לעומק אילו אמונות ומחשבות אנחנו מאמינים להן ומה הסיבה שאנחנו בוחרים להמשיך להאמין להן. כי לכל מחשבה שאנחנו מאמינים יש רווח בלהאמין לה, ואנחנו אחראים לרווח הזה. זאת הסיבה שלעולם לא נוכל להיות אחראים להתפתחותם של אנשים אחרים, מכיוון שרק הם בוחרים לאילו מחשבות ואמונות להאמין. כמובן שאנחנו יכולים להראות להם כיוון, לעודד אותם להיות באמונות מסויימות ואפילו להשפיע עליהם באופן מניפולטיבי, אך העניין שזה גורם לנו למתח, בעיקר אם אנחנו מנסים להרוויח מכך משהו, ובנסיון לשנות אותם אנחנו מפסיקים להיות אחראים על ההתפתחות התודעה שלנו ומצמצמים את עצמנו. אין לנו אפשרות להאיץ לקיחת אחריות אישית, לא אצלנו ובטח שלא אצל אדם אחר. יש לנו אפשרות רק לקחת אחריות על החשיבה שלנו ועל מה שאנחנו בוחרים ובכך לתת דוגמא כיצד לחיות חיים מאוזנים. כל עוד ננסה להאיץ את האחר לקחת אחריות על החשיבה שלו, אנחנו ניפול בפח ונשכח את האחריות לחשיבה שלנו. כיחידת מודעות שהגיעה לעולם הפיזי, לקחנו על עצמנו אחריות להיכנס לגוף הזה בידיעה שאנחנו באים להתפתח מעבר למה שהכרנו על מנת שנוכל להרחיב את המודעות שלנו, שהיא המודעות של היקום. לכן האחריות המלאה להתפתחות היא שלנו. ככל שניקח יותר אחריות על החשיבה שלנו, כך ניקח יותר אחריות על הרגשות שלנו. כך נהיה יותר מעורבים בתוך החיים במקום לברוח מהם ובמקום להאשים. היכולת להיות עם הרגש והכאב מביאה להתרחבות התודעה ולצמיחה, שמביאה להנאה ושמחה בחיים. כך אנו מגלים יותר ויותר שהאחריות האישית שלנו זו למעשה האחריות לכלל העולם והיקום ולכולם יש אותו תפקיד חשוב. שככל שאנחנו לוקחים יותר אחריות על עצמנו כך נגלה שאנחנו עוזרים לאנשים אחרים לגדול ולהתפתח וליצור עולם טוב יותר.

לפני שהגענו לכדור הארץ הבריאה אמרה לנו: ״חברים יקרים, אהובים ואהובות!! יש לי מסלול חדש ומיוחד להציע לכם, מסלול ששווה לקחת, לא תמצאו מסלול כזה בשום בריאה אחרת, זאת תוכנית עם שידרוג רציני (בתודעה), זהו המסלול הכי חוויתי שאי פעם תשתתפו בו. תלמדו בו שיעורים של בחירה חופשית שלא תמצאו באף מקום. תהיה לכם בחירה חופשית הכי מצומצמת שיש ביקום לעומת מה שאתם מכירים כעת. לא יהיה עוד מצב כמו עכשיו שבו אתם חושבים על משהו והוא מופיע, או מצב שאתם חושבים על מקום ביקום ואתם מופיעים שם. תהיה לכם אשליה שאתם יכולים למות, ולראשונה תחוו איך דברים שמסביבכם נהרסים ומתכלים. אם תבחרו תוכנית זו תצטרכו להתנהל עם גוף פיזי כבד ותצטרכו ללמוד לכבד אותו על מנת שתוכלו לבחור את הדבר הנכון לכם בתוך עולם זה. המשימה שלכם, אם תבחרו לקחת אותה, היא להגיע למצב חוויה של בחירה חופשית כמו שאתם חווים עכשיו. ככל שתתפתחו דרך הפילטרים של הגוף שתבחרו לכם, כך הבחירה החופשית שלכם תגדל ותיזכרו מאיין באתם, עד אשר הבחירה החופשית שלכם תרגיש כמו שאתם חווים כאן שזוהי תחושה של חופש ואושר. זהו האתגר. המתנה מבחירת מסלול זה תעניק לכם שידרוג בתודעה שטרם ידעתם והתרחבות של אהבה שטרם הכרתם. אה כן! שכחתי להוסיף שיש אפשרות יציאה מהתוכנית מתי שתרצו וגם תוכלו לחזור חזרה למסלול הזה ולהמשיך מאותה נקודת התפתחות ככל שתחפצו. אז יקרים ויקרות! מי רוצה להצטרף?״ אני אני אני!!! 🙂 🙂 אז כולנו כבר כאן 🙂  ולחלק גדול מאיתנו קשה עם הבחירה החופשית המצומצמת שיש לנו, אבל היא עדיין קיימת. כי אין תודעה ביקום שאין לה בחירה חופשית. הגענו לכדור הארץ על מנת להתפתח. העולם הפיזי הדחוס שבו אנחנו חיים, לא מאפשר לנו בחירות מרובות כמו במימדים לא פיזיים שקיימים בשאר היקום. למשל בחלום, שהוא מימד לא פיזי, יש לנו אפשרות בחירה חופשית רבה יותר (בעיקר אם אנחנו מודעים בזמן החלום). לפני שהגענו לכדור הארץ ידענו שאנחנו הולכים להצטמצם בבחירות שלנו. זה היה הדיל שעשינו. הסוד שאנחנו צריכים לדעת הוא פשוט: ככל שהתודעה מפותחת יותר, כך חווית הבחירה החופשית גבוהה יותר. כלומר ככל שאתם מתרחבים בתודעה שלכם ואתם יותר באהבה, כך אתם יותר מודעים לכך שיש לכם בחירה אינסופית. אז הדמיון שלכם נפתח ואתם יכולים לראות שכל דבר אפשרי. זהו חופש אמיתי. ככל שהדמיון והחשיבה רחבים יותר כך גם חווית האהבה רחבה יותר. בחירה חופשית היא למעשה מילים נרדפות למילה חופש. כאשר אתם משילים מעצמכם אמונות ומחשבות שלא משרתות אתכם, כך באותו היחס אתם תרגישו שהבחירה החופשית שלכם גדלה, וכך תחושו יותר חופש בחייכם, גם אם אתם עסוקים כל היום. חוק הבחירה החופשית מצביע על מהותה של התודעה. לא רק של בני האדם, אלא של כל ייצור חי ושל כל ישות פיזית או אנרגטית, בין אם היא בכדור הארץ, בכוכב אחר, או במימד אחר. התודעה קיימת בשביל להתפתח ולולא ההתפתחות שלנו, היקום היה מפוזר ולא מאורגן, כך שלא היה אפשר ליצור דברים, ואז לא היו כוכבים ולא היו חיים, ומכך משתמע שלא היתה משמעות ליקום. לכן הבריאה נוצרה מלכתחילה על מנת להתפתח וליצור תודעות יותר ויותר מפותחות בצורה מאורגנת ומסודרת (ביולוגית או אנרגטית), על מנת שהיא תוכל להרחיב את עצמה וללמוד דרך התפתחות זו (קראו חוק אוניברסלי 2 – ״חוק תמיכת התפתחות יקומי״). כאשר התודעה מרחיבה את עצמה, באופן אוטומטי היא מקיימת בתוכה את חוק הבחירה החופשית המאפשרת גדילה והתפתחות דרך בחירות ולמידה מטעויות. על ידי בחירות, אנחנו מתפתחים וגדלים וכך התודעה מתרחבת להיות יותר ויותר יעילה עבור הכלל ועבור האחדות. ללא בחירה חופשית התודעה לא יכולה להתפתח, שתיהן קיימות כאחד. כאשר אנחנו בחוויית חופש מוחלט, אנחנו יכולים לראות שהכל אפשרי ושיש לנו אפשרויות בחירה רבות כל כך, שהחיבור לחוויה זו היא חוויית האושר עצמה. אז הדמיון פתוח כל כך שכל אנרגיה יצירתית יכולה להופיע, ובאופן טבעי הגוף שלנו מגיב ובוחר את הבחירה הנכונה שהכי מתאימה לאותו הרגע. נתראה בחוק אוניברסלי הבא – חוק המיוחדות והשיוויון. עד אז אם ישנה אפשרות תמיד בחרו באהבה. ״להיפתח מחדש״ מפגשי לימוד להתפתחות התודעה www.liavyanni.co.il

חוק האחדות אומר שכל מה שקיים ביקום הפיזי והלא פיזי הוא אחד. אנחנו אחד עם החיות, עם הצמחים, עם הירח והכוכבים והתולעים, וגם עם הכוכב הכי רחוק שקיים ועם כל ישויות הבריאה. אנחנו מקושרים אנרגטית עם כל דבר, זאת הרשת הקוסמית, היא מחזיקה אותנו ביחד וכולנו משפיעים אחד על השני. כל פעולה שלנו משפיעה על כל דבר ביקום, וכולם משפיעים עלינו. ככל שהתודעה שלנו מתפתחת, ההשפעה שלנו על האחדות גדלה. לפני שהגענו לכדור הארץ החלטנו שאנחנו באים לשיעור הכי קשה ביקום לחוויית האחדות בגוף פיזי. העולם הפיזי הדחוס שבו אנחנו נמצאים דורש לעבור שכבות של דחיסות כואבות שנוצרות בעקבות פחדי הישרדות של הגוף הפיזי שלנו. ככל שאנחנו גדלים רוחנית, כך אנחנו מתמלאים יותר באהבה והבחירות שלנו נעשות יותר מדוייקות ונכונות כלפי עצמנו וכלפי הכלל, ואז אותה אחדות מתחילה להיפתח בפנינו ואנחנו רואים אותה יותר ויותר. חוק האחדות מצביע על כך שאנחנו לעולם לא לבד, ולעולם לא נהיה, רק האמונה שאנחנו נפרדים יוצרת אשליה זו, ועל מנת להתגבר על אמונה זו, עלינו לשחרר קודם תפיסות ואמונות מטעות אחרות שתומכות באמונה זו. ככל שאנחנו מתפתחים בתודעה אנחנו מבינים שאהבה היא הכוח היחיד שעוזר לנו לשרוד, וכל אמונה מפרידה רק גורמת לנו להיכחד לאט לאט, מכיוון שכל אמונה שמונעת מאיתנו לראות את האחדות, חושבת שיש מישהו אחר מבחוץ שרוצה לפגוע בנו, ולכן החשיבה תוקפת אותו עוד לפני שהוא תקף אותנו, וכך אנחנו מתחילים במלחמה עוד לפני שבאמת התחילה. כשמבינים חוק זה לעומק, מתחילים להבין שכל בחירה שלנו נעשית עבור ההתפתחות של הכלל ולא רק שלנו. יש לנו בחירה האם לנתק את עצמנו מהאחדות השלמה או להיות מודעים אליה. אי אפשר לא להיות אחד עם האחדות, אנחנו כבר מחוברים איתה, אפשר רק לא להיות מודעים אליה. ככל שאנחנו יותר אוהבים, כך אנחנו יותר רואים את האחדות בהכל. ככל שאנחנו יותר מצומצמים בחשיבה שלנו, כך האחדות מתרחקת מאיתנו, זאת המשוואה הפשוטה. אז אנחנו מתחילים להבין שאנחנו חלק מבריאה כוללת ושאנחנו לא בודדים משאר היקום. על מנת להבין את חוק האחדות נדרשת חוויה ישירה, זאת חוויה של אהבה, שבסופה ישנה גם הבנה. למעשה חוק זה הוא החוק האוניברסלי הראשון, אבל בגלל שהוא היה קרוב אליי כל כך דילגתי עליו וכתבתי את ״חוק המראה״ כחוק הראשון. את חוק האחדות החשיבה שלנו לא רוצה להכיר מכיוון שהיא תלויה בנפרדות על מנת לקיים את עצמה כבודדת מהשאר. כך היא ממשיכה להחזיק באמונות שהיא חושבת שיעזרו לנו לשרוד. החשיבה מתרצת את הנפרדות דרך האמונה שאם אינך נפרד הגוף שלך לא ישרוד. ואף על פי שברמה מאוד בסיסית אמונה זו צודקת, אין היא יכולה לראות את האהבה, אלא רק את הפחד. בסופו של דבר החשיבה הלוגית לא מבינה שהגוף הזה לא יכול לשרוד ללא התפתחות התודעה שמביאה להתפתחות האהבה. בהמשך ארחיב על חוק אוניברסלי נוסף שנקרא ״חוק המיוחדות והשיוויון״. גבול מאוד דק עובר בין חוק זה לבין חוק האחדות, בחוק המיוחדות מבינים שאין דבר ביקום שהוא אותו הדבר כמוך ולכן כולנו מיוחדים ושווים, אז שימו לב שלא להתבלבל בין חוק המיוחדות לנפרדות שהחשיבה שלנו מייצרת. עד אז, אם יש לכם אפשרות בחרו באחדות…

לפני שנה בערך גיליתי סוד מאוד מעניין, שהתגלה מתוך התנסות וחוויות בכל מיני תהליכי מודעות עצמית שעברתי. אומרים לנו בעידן "הסוד" ו”חוק המשיכה" שאנחנו צריכים להיות בתדר של שפע בשביל להביא אותו אלינו. אז נכון אני מסכים. אבל הם שכחו לציין חוק נוסף, שבלעדיו, אין אפשרות שזה יקרה. אני קורא לו חוק ׳תמיכת התפתחות יקומי׳. לקריאת חוק אוניברסלי 1 – חוק המראה חוק זה אומר שהיקום יעשה כל מה שאפשר בשביל לעזור לנו להרחיב את התודעה שלנו, שזה אומר לגדול ולאהוב יותר, כי היקום עצמו מתרחב והוא עושה זאת דרכנו, לכן הוא יתמוך בנו תמיד להתרחב גם כן. הוא עושה זאת בהרבה דרכים, בעיקר דרך אנשים ומערכות יחסים. כל דבר שמרחיב אותנו מקבל תמיכה מהיקום. כיצד היקום תומך בנו? הוא מאפשר לזה לקרות. אם מה שגורם לנו להתלהב דורש אנשים נוספים במשוואה, היקום יביא לנו אנשים שישחקו את התפקיד על מנת שנוכל לעשות את מה שגורם לתודעה שלנו לגדול. חוק תמיכת התפתחות יקומי הוא גאוני ופשוט. האנשים שהוא שולח אלינו תמיד עוזרים לנו להתפתח, לא משנה אם אלו אנשים שאנו פוגשים ברחוב, חברים, משפחה, או אפילו הלקוחות שלנו. כולם עוזרים לנו להתפתח. מה שמעניין את היקום, זה שאנחנו נרחיב את האהבה שבנו, ולא משנה איך ובאיזה פורמט זה קורה. כיצד חוק זה מביא לנו לקוחות? כאשר הפנמתי חוק זה, הצלחתי לפתור סוף סוף את חידת השפע הכלכלי. על פי חוק אוניברסלי זה אם אני אוהב לעשות משהו שאני מתפתח ממנו, היקום יביא אליי אנשים שיתחברו למה שאני נותן על מנת שאמשיך לגדול ולהתפתח דרכו. עבור היקום לא משנה אם אני מבקש על זה כסף או לא. קלטתם? מה זה אומר? שעל מנת להביא אלינו לקוחות, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא משהו שגורם לנו לגדול ולהתפתח ולתת אותו כשירות לאנשים אחרים. זה כל מה שהיקום רוצה מאיתנו, והוא יתמוך בנו ויביא לנו אנשים בדמות לקוחות שיעזרו לנו להתפתח. זה אומר שאם חשבון הבנק שלכם צריך עוד כסף, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להחליט שאת הדבר שאתם הכי אוהבים אתם עושים אך ורק תמורת כסף, ואז מכיוון שליקום לא משנה איך תתפתחו, הוא יביא לכם את הלקוחות שישלמו לכם כסף עבור ההתפתחות שלכם. אבל אם אתם מפחדים לקחת כסף עבור מה שמרחיב ומצמיח אתכם, ואתם בוחרים לעשות את זה עם אנשים שלא ישלמו לכם. מה קורה אז? אתם מתבאסים שהחיים לא תומכים בכם כלכלית ואז מפסיקים להתלהב מהדבר שאתם עושים ובכך מראים ליקום שאתם לא מתפתחים באותו כיוון, ואז הוא מגיב בהתאם ומפסיק לתמוך בכם בכיוון הספציפי הזה. אז קחו כמה כסף שמרגיש לכם נכון, לא פחות מדי ולא יותר מדי, על פי מידת הלב שלכם. אם תקחו יותר מדי ותהיו חמדנים, תרגישו אשמים ולא באמת תתפנו להנות ולהתפתח, והיקום יגיב בהתאם. מאוד פשוט לדעת כמה נכון לכם לקחת: אם אתם לא חושבים על הכסף בכלל בזמן העשייה או אחר כך, זה אומר שבחרתם בסכום הכסף המדויק. עוד מיכשול טריקי בדרך: היקום תומך רק במי שמעוניין להתפתח וללמוד. אם אתם מלאים בביטחון עצמי מופרז במה שאתם עושים, ללא שום ספק קטן ורצון ללמוד ולהתפתח, כי אתם חושבים שלמדתם הכל, אז היקום רואה שאתם כבר לא ממש רוצים ללמוד ולהוסיף עוד פרספקטיבה לחייכם ולהתפתח, לכן לאט לאט יגיעו אליכם פחות אנשים.  מבחינת היקום אתם החשובים ואתם אלו שמתפתחים. אם אתם לא רואים זאת, אתם לא באמת רוצים להתפתח, ולמען האמת אתם לא ממש נהנים ממה שאתם עושים כי אתם לא צומחים מזה. הישארו פתוחים בראשכם ללמוד תמיד מכל אדם שמגיע אליכם כלקוח. אם אתם בתחילת דרכם ועדיין יש לכם ספק קטן בנסיון שלכם, דעו שזה טוב כי זה אומר שאתם עדיין עם חוסר ביטחון. הדבר היחיד שחשוב הוא שתרצו ללמוד עוד, ועשו זאת בהתלהבות. אם הפסקתם להנות ממה שאתם עושים או שמיציתם את הלמידה ממנו, באותו רגע היקום לא ימשיך לתמוך בכם ויפסיק להביא לכם אנשים בדמות לקוחות עד שתבינו מה הדבר הבא שמלהיב אתכם לעשות. לסיכום, תחשבו מהפרספקטיבה של הבריאה – היא רק רוצה שתגדלו כי זה האינטרס שלה. היא נותנת לכם בחירה חופשית, אם אתם מראים סימן שאתם לא מעוניינים להתפתח בכיוון הזה, באותו יחס תקבלו תמיכה. אבל אם אתם מראים נכונות, היקום יביא לכם אנשים בדמות לקוחות על מנת שאתם תתפתחו דרך העשיה שאתם אוהבים. אם תחקרו אנשים שיש להם הרבה לקוחות, תגלו שככה הם חווים את עצמם. אז אם אתם רוצים להתנסות בזה, ולחוות תמיכה כספית מהיקום, עקבו אחרי החוקים הבסיסיים שלו על מנת להביא לכם לקוחות: 1. עשו משהו שאתם מאמינים בו ואוהבים עם תשוקה אמיתית. 2. קחו על זה כמה כסף שמרגיש נכון, היקום עדיין ישלח לכם אנשים שישלמו לכם בשביל שאתם תתפתחו. 3. היו קצת סקפטים וקצת חסרי ביטחון לגבי מה שאתם עושים והישארו עם ראש פתוח ללמוד עוד מעשייה זו. 4. תמיד התבוננו כיצד אתם אלו שגדלים מעצם השירות ולא רק הלקוח. אתם המורים והתלמידים. לקוח שלא יהיה מרוצה ישקף לכם זאת, וכך תמשיכו לגדול ולהתפתח. בהצלחה לכולם!